"שיטות ההרפיה, לא זו בלבד שהן משפרות את כושר ההתמודדות הנפשית עם מצבי הדחק, אלא שבכוחן אף להגביר את כושר ההתמודדות הגופנית כנגד מחלות. מחקרים קבעו, שמצבי דחק נפשיים עלולים לגרום לירידה בכושר ההתמודדות הגופנית עם מחלות ואילו תרגול רצוף של שיטות הרפיה עשוי לזרז את תהליך ההחלמה, על ידי חיזוקה של מערכת החיסון. בתי חולים רבים, בעת טיפול במחלות שונות כמו: יתר לחץ דם, אסטמה, הפרעות במערכת העיכול, מחלות עור, מחלות לב ומיגרנות, משלבים טיפול תרופתי עם שיטות הרפיה."
ד"ר מוריס קליינהאוז, מרצה בכיר בפסיכיאטריה באוניברסיטת ת"א ונשיאה לשעבר של האגודה הישראלית להיפנוזה , כתב זאת כהקדמה לספרי: "הרפיה עצמית".

ישנן שיטות הרפיה פסיכולוגיות לאין ספור. במידה ואנו מבינים את העקרון המאחד את כל שיטות ההרפיה, אנו יכולים לפתח שיטות המתאימות לאישיותנו ולמצב בו אנו מצויים. המאחד את כל שיטות ההרפיה הוא ריכוז הקשב. הריכוז יכול להיות בצורות שונות לדוגמה: ריכוז במילה (מנטרה), בתמונת נוף מרגיעה, במנגינה שקטה, בצלילי הגונג, בנשימות עמוקות ואיטיות ובכיווץ והרפיית אברי הגוף השונים.

החברה בת זמננו מאופיינת בשתי תופעות הנראות כסותרות זו את זו: מצד אחד, רמת החיים נמצאת בעליה מתמדת, המאופיינת בחיי רווחה, בזמן פנוי ובשירותי בריאות מפותחים. מצד שני, שרוי האדם בלחצים רבים הגורמים לו לצרוך תרופות הרגעה ושינה. מלחמות, עבריינות, רעש וזיהום הינם חלק ממצבי הדחק הנכפים על האדם. אין בכוחם של הפסיכיאטרים והפסיכולוגים להשפיע על הפחתת גורמים אלה, לכן הופנו משאבים רבים לפיתוח ולשכלול שיטות הרפיה פסיכולוגיות, המכוונות לשפר את כושר ההתמודדות של האדם עם מצבי דחק.

שיטות ההרפיה המתוארות באתר, אינן מוגדרות כטיפול נפש. שיטות אלו ניתנות ללימוד מקריאה בספרים פופולריים ומאתרי אינטרנט וכן במהלך השתתפות בסדנאות שונות כמו: מדיטציה ויוגה. שיטות הרפיה אלו מבוססות על פעילויות המבוצעות באופן טבעי, בעת שאדם חש במתח גופני או נפשי. אנשים רבים החשים במתח גופני או נפשי, נושמים מספר נשימות עמוקות, מניעים את אברי הגוף המכווצים או מעודדים את עצמם על ידי דיבור עצמי (סוגסטיות עצמיות) כגון: "תפסיק לפחד, אתה יכל להתמודד," "אתה מסוגל לעשות זאת," "אל יאוש," "אל תוותר" ו"אל תשבר." במידה והמתרגל חש שאין שיפור במצבו הרגשי ותפקודו ואיכות חייו לא השתפרו גם לאחר תרגולי הרפיה שונים, מומלץ לפנות לטיפול נפשי. אם לאחר מספר פגישות, אין תחושה שנוצרה כימיה חיובית עם המטפל, מומלץ, לאחר שיחה עם המטפל, לפנות למטפל אחר. גם המטפל המוצלח ביותר אינו מסוגל ליצור כימיה טובה עם כל המטופלים המבקשים את עזרתו.

הנחיות להורים לתרגל שיטות הרפיה עם ילדיהם

לפני שהורים מדריכים את ילדיהם בשיטות הרפיה שונות, עליהם לשלוט היטב בחומר המצוי באתר. חשוב שההורים יעודדו את ילדיהם, לשוחח גלויות, בהתאם לגילם, על תסמיני החרדה שהם חוו בעבר בעת מתח או בעת חרדה. על ההורים להסביר לילד צעיר, מה היתה התרומה של כל אחד מהתסמינים שהוא חש, להשרדותו של האדם הקדמון. רצוי לעודד ילד מבוגר יותר, להעלות השערות משלו לגבי תרומת התסמינים להשרדות. תסמין שהילד לא ניחש את תרומתו, ההורה יסביר לו זאת. (פרטים בפרק: "תסמיני חרדה ותרומתם להשרדות")

על ההורים להעביר את המסר לילדיהם, שבעידן המודרני, התמודדות חיובית עם רוב הסכנות בפניהן אנו ניצבים, אינה מצריכה שימוש בתסמיני חרדה. תגובות אלו לרוב משבשות את ההתמודדות במקום לתרום לה. התמודדות חיובית עם סכנות העולם המודרני, מצריכה תגובה של שליטה עצמית ושל שקט נפשי כלומר, להפחית את רמת הורמוני החרום בדם. חשוב לעודד את הילדים להעלות דוגמאות לסכנות העידן המודרני, שאינן מצריכות תגובת "מלחמה או מנוסה" לדוגמה : פחד להכשל במבחן, חלום מפחיד בלילה ונפילת קסאם. רצוי להדגיש, שהתמודדות מתאימה בעת שאנו יושבים במקלט היא, להיות רגועים ולשלוט על תגובותינו הנפשיות והגופניות.

הנחיות למורים לתרגל שיטות הרפיה עם תלמידיהם

לפני שהמורה מעביר שיעור בנושא הנדון, עליו לשלוט היטב בחומר המצוי באתר. בכיתות נמוכות, ניתן להעביר את הרעיונות המרכזיים במהלך שיעור אחד. בכיתות גבוהות, רצוי להקדיש שני שיעורים רצופים. על המורה להעביר את החומר בהתאם לגיל הילדים.

חשוב לעודד את התלמידים לשוחח גלויות על תסמיני מתח וחרדה שהם חוו בעבר. המורה ירשום את התסמינים על הלוח בשתי קבוצות: תסמינים גופניים ותסמינים רגשיים. בכיתות גבוהות, המורה ידפיס את השאלון "בוחן עצמי לרמת חרדה" ויבקש מהתלמידים למלא אותו. השאלון ישאר בידי התלמיד. לאחר שהתלמידים סיימו לענות על השאלון, המורה יסביר לתלמידים, שהשאלות המתיחסות לנושאים רגשיים מצביעות על תופעות האופייניות למצבי דחק. השאלות המתיחסות לנושאים גופניים, מצביעות על תופעות שלרוב קשורות במצבי דחק, אך אם הן מופיעות בעוצמה גבוהה, יש להתיעץ עם רופא, בכדי לשלול בעיה גופנית.

על המורה להעביר לתלמידים את המסר, שתסמיני חרדה הם תופעות טבעיות לחלוטין. תסמינים אלו הם תולדה של אינסטינקט ההשרדות, הגורם להצפת הגוף בהורמוני חרום, למטרת "מלחמה או מנוסה." חשוב להסביר לתלמידים את תרומתו של כל אחד מתסמיני החרדה, להשרדותו של האדם הקדמון. בכיתות נמוכות, מומלץ להתמקד רק על התסמינים שהתלמידים ציינו והמורה רשם אותם על הלוח. בכתות גבוהות, מומלץ להסביר את תרומתו להשרדות של כל אחד מהתסמינים המופיעים בשאלון החרדה. המטרה היא, לאפשר לתלמידים להסביר לידידים ולבני משפחה את משמעותו של כל תסמין. בכיתות גבוהות, רצוי לעודד את התלמידים להעלות השערות משלהם, כיצד כל אחד מהתסמינים תרם להשרדות. תסמין שהתלמידים לא ניחשו את תרומתו, המורה יסביר זאת. (פרטים בפרק: "תסמיני חרדה ותרומתם להשרדות")

חשוב להסביר לתלמידים, שאינסטינקט ההשרדות דומה לתוכנת מחשב מיושנת, הנמצאת "בדיסק הקשיח" שבמוחו של כל אדם מודרני. התוכנה המיושנת עזרה מאד לאדם הקדמון, כיוון שרוב מקרי החרום בהם הוא נתקל, נבעו מטורפים, ולכן תגובת "מלחמה או מנוסה" היתה מתאימה. לעומת זאת, תוכנה זו עשויה לתרום להשרדותו של האדם המודרני, רק במידה והסכנה מצריכה תגובה כזו. יש לעודד את התלמידים להעלות דוגמאות לכך לדוגמה: אם צריך לברוח במהירות משודד או להלחם בילד, החלש מאיתנו, המנסה בכח לגנוב מאיתנו משהו.

על המורה להעביר את המסר לתלמידים, שבעידן המודרני, התמודדות חיובית עם רוב הסכנות בפניהן אנו ניצבים, אינה מצריכה שימוש בתסמיני חרדה. תגובות אלו לרוב משבשות את ההתמודדות במקום לתרום לה. התמודדות חיובית עם סכנות העולם המודרני, מצריכה תגובת של שליטה עצמית ושל שקט נפשי כלומר, להפחית את רמת הורמוני החרום בדם. חשוב לעודד את התלמידים להעלות דוגמאות לסכנות העידן המודרני שאינן מצריכות תגובת "מלחמה או מנוסה" לדוגמה : פחד להכשל במבחן, חלום מפחיד בלילה ונפילת קסאם. רצוי להדגיש, שהתמודדות מתאימה עם צפירת אזעקה, בעת שאנו יושבים במקלט, היא לא להלחם ולנשוך את הפצצה או לברוח ממנה ולטפס על עץ, אלא להיות רגועים ולשלוט על תגובותינו הנפשיות והגופניות.

המורה ילמד, בהדרגה, את שיטות ההרפיה המוצגות באתר: "הנשימות המרגיעות," "נשימות משולבות בכיווץ אברים" ו"תרגיל הרפיה קצר." בעתיד, המורה יחליט איזו שיטה ליישם, בהתאם לרמת הדחק של התלמידים באותו יום או שכל תלמיד יבחר איזו שיטה הוא מעונין לתרגל. לפני כל מבחן, מומלץ לעודד את התלמידים לבצע את אחד משלושת תרגילי הרפיה הנ"ל. הנסיון מראה, שבעקבות ירידת רמת החרדה, הצלחת התלמידים במבחן תהיה גבוהה יותר. בתום תירגול ההרפיה בפעם ראשונה, רצוי לנהל שיחה, על תגובת התלמידים לחוויה. מאד מומלץ להסביר לתלמידים שצחוק מוריד את רמת הורמוני החרום הגורמים לתחושה של חרדה ולכן יש לו השפעה מאד חיובית הן על הרגשות והן על הגוף. כן נימצא במחקרים רבים, שלצחוק ולחיוך מלאכותיים יש השפעה חיובית דומה. המורה יכול לתרגל עם התלמידים צחוק מלאכותי ולעודדם לשתף את בני משפחתם בשיטה.

המורה יעודד תלמידים מכיתות גבוהות, לעיין באתר ולתרגל שיטות הרפיה שונות וכן להאזין להקלטות, בעיקר לפני מבחנים או בעת שהם חשים ברמת דחק גבוהה מסיבות שונות.

שלח לחבר | הדפס