4 הקלטות הרפיה להתמודדות עם
מתחים וחרדות הקישו כאן
7 הקלטות הרפיה להתמודדות עם
בעיות גופניות הקישו כאן חדש
להורדת קבצי ההקלטה הקישו כאן
הנחיות לתרגול הקלטות ההרפיה
תגובות המאזינים להקלטות ההרפיה

שאלות לד"ר ברוך אליצור ותשובותיו
שאלות ותשובות חדשות, מצורפות בראש הפרק


נושא: אהבה מטורפת
שאלה: שלום רב לד"ר אליצור. כותבת לך אם מתוך דאגה רבה למצב שבו אני נמצאת. אספר לך בקצרה את הבעיה ומקווה שתתן לי כמה טיפים שיעזרו לי. והסיפור הוא כזה...
יש לי בת בגיל 17 יש לה ידיד בן 18 שהוא מופרע באישיותו, כולל בית מאד בעייתי. לאחרונה הידיד החל לחזר אחריה והיא מבחינתה לא קלטה שהוא מפלס דרך לכבוש את ליבה. הוא חיכה לה בבית הספר עם פרח, קרא לה כל ערב למטה לשבת לדבר איתה, והזמין אותה לפה ולשם. היא חשה מוחמאת על ידו ללא הרף, כאילו שהיא נסיכה. במהלך החודשים שחלפו, הידיד ממשיך לחזר אחריה באובססיביות מפחידה ממש. הוא מתנהג ומדבר עליה ואליה כאילו שהיא רכוש שלו. לאחרונה המצב החמיר והוא מתקשר אליה כ- 20 פעם ביום. שיחות ממושכות של שעות והיא שותקת רוב הזמן ושומעים אותו ברקע צועק/רוטן/אוהב/מתחנן/מילל/בוכה/משגע אותה... בחודש האחרון נכנסנו בעלי ואני לתמונה. החלטתי לדבר איתו ולנסות בטוב להרחיק אותו ממנה, לצערנו זה לא עזר. הוא הגיע אלינו לשיחה. ביקשתי ממנו שיתרחק ממנה דיברנו בצורה נעימה מבחינתי, בדרכי נועם. הוא מבחינתו ראה בזה את סוף העולם. בכה ואמר שהוא אוהב אותה ולא יכול בלעדיה. השיחה הנעימה לא עזרה. בעלי נכנס לתמונה גם הוא, הפעם בהזהרות כי המצב החמיר עוד יותר והאובססיה שלו הפכה לשיגעון. בינתיים הידיד התגייס לפני כשבועיים לטירונות של לא קרביים, כיוון שכנראה יש לו סעיף נפשי מאובחן. לצערנו, הוא ישרת קרוב לבית. קיווינו שבטירונות קצת ירחק ממנה וייתן לה מנוח, אך הטלפונים ממשיכים גם מהצבא. ואז שוב הצעקות וההתחננויות שהוא אוהב אותה ולא יכול בלעדיה, ממש מבהיל. בעלי לקח את הטלפון וצעק עליו שיפסיק להטריד, שיפסיק להתקשר ושירפה מהילדה. ההמשך היה, שהוא צעק בחזרה על בעלי ולא הסכים להקשיב לו ולכבד את בקשתנו לניתוק הקשר באופן מוחלט. אתמול, לאחר שבוע סוער של טלפונים/צעקות/בכי הילדה החליטה לנתק איתו את הקשר מיוזמתה. היא כתבה לו סמס ובו היא מודיעה לו לא ליצור עימה קשר לעולם. אנו מוטרדים מאוד מכמה סיבות. שלא יפגע בעצמו, שלא יפגע בה, שלא יפגע בכולנו, הרי הוא בטירונות עם נשק. אין לי את הכלים לדעת, איך להתמודד עם אובססיה מטורפת שכזו. הוא ממש בוכה וצועק שהוא אוהב אותה ולא יכול בלעדיה. יתכן שבתקופה מסוימת הילדה נתנה לו להבין במסר כפול, שהיא נהנית מהקשר הזה, מהחיזורים הללו, אולי בשל תמימותה וחוסר ניסיונה בחיים היא לא האמינה שזה יתפוס כיוון של אובססיה וסכנה. בבקשה תן לי עצה או כיוון מה לעשות? האם להודיע למישהו? האם להודיע בצבא על כך? למי? חשבתי לשוחח עם הוריו, אבל הבית ממנו הוא מגיע הינו בית בעייתי, נודע לי שהוריו מאד בעייתים... אני בטוחה שהם לא ישתפו פעולה... אני גם לא מכירה אותם ומעולם לא נפגשנו. אודה לתשובה מהירה. אנו ממש חוששים. אני מחכה לתשובה דחופה. אין לי בשלב הזה למי לפנות. תודה, הורים דואגים.
תשובה: להורים הדואגים שלום רב. אתם במצב באמת מאד מאד קשה. מצד אחד אתם דואגים בצדק לשלומה של הבת ומצד שני אתם דואגים שהגבר עלול להשתגע, להיות תוקפן כלפיכם או כלפי הבת או להתאבד.
אתם צריכים לפעול בצורה חיובית עם הבת, כיוון שחשוב שהיא תהיה בצד שלכם ולא שלו. אם היא מוכנה להקשיב לכם, אני ממליץ להסביר לה שעד שהיא תהיה בת 90 היא עלולה לפגוש לפחות עוד 5 גברים שיתאהבו בה בצורה מופרעת וזאת למרות שהיא תהיה נשואה באושר ואם לילדים וסבתא לנכדים. אהבה, כפי שהוא חש, נובעת מהצפה מוגזמת של הורמונים המעוררים תחושת אהבה. זו תחושה שאינה מבוססת על הגיון. אפשר לקרא את הלינק הבא, שמצאתי בבלוג בנושא אהבה, באתר תפוז. ניראה לי שהוא נכתב על ידי איש מקצוע או אדם המתמצא בנושא.

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=1433911&skip=1

יש אנשים הנולדים עם נטיה לאהבה מופרזת. כלומר, הם לא שולטים על זרימת הורמוני האהבה ולעיתים הם מאיימים בהתאבדות או ברצח. רוב הזוגות המתחתנים בעקבות אהבה מטורפת, מתגרשים לאחר תקופה קצרה יחסית. כאשר רמת הורמוני האהבה פוחתת באופן נורמלי, הם לומדים להכיר את האישיות האמיתית של בן/בת הזוג. עליכם להסביר לבת, שמכל חוויה שלילית עלינו ללמוד לקח ולהיות חכמים ומנוסים יותר, זה מה שמכונה נסיון חיים. זו הזדמנות פז בשבילה להבין, שהבחור שהתאהב בה הוא מופרע וטוב שהיא שלחה לו הודעה לניתוק הקשר. כאשר רמת הורמוני האהבה תפחת אצלו, הוא ודאי ימצא בחורה אחרת בה הוא יתאהב, כיוון שזה האופי שלו להתלהב ולהשתגע מאהבה. כאשר בחורה תשתכנע באהבתו ותנשא לו, הוא יהיה בעל גרוע כמו אביו וכמובן שלא יהיה אבא טוב לילדים. אם הם יהיו נשואים מספר שנים, הוא לבטח יבגוד בה ויתאהב מחדש בבחורה אחרת. החוויה שלו ניקרא בכל השפות "שגעון האהבה" או "חולה אהבה". באנגלית קוראים לתחושה הזו to fall in love הכוונה שנופלים בצורה שלילית לאהבה משוגעת, בלי לבחון בהגיון אם המחזר ראוי להיות בן זוג קבוע והורה לילדים. במקום שאתם תאסרו עליו להתקשר, היא צריכה להיות שלמה עם החלטתה, שזה לא בן זוג נורמלי וחיובי. עליה ללמוד להיות חזקה ולנתק את הטלפון ברגע שהוא יטלפן ואם הוא קורא לה מלמטה, לא לרדת ולא לשוחח איתו. במידה והוא יאיים בתוקפנות, עליה לאיים עליו שהיא תודיע למשטרה ואפילו להקליט את השיחות המטורפות שלו. אם הוא יאיים בהתאבדות, מטרתו היא לכבוש אותה בדרך של הפעלת רגשות אשמה, זו שיטה מאד מאד שלילית. עליה לענות לו, שאם הוא רוצה להתאבד, זו החלטה שלו והיא לא תתאבל עליו אפילו דקה, כיוון שזה מעיד עד כמה הוא בעייתי והיא לא רוצה קשר עם אנשים בעיתיים. הבת שלכם צריכה ללמוד שליטה עצמית והתמודדות עם אנשים מופרעים. זה יעזור לה במהלך כל החיים, כיוון שתמיד יהיו אנשים שינסו לנצל אותה בצורות שונות כמו לרמות אותה, לגנוב ממנה ולרכל עליה. אני מציע שתשקלו להראות לה מה שכתבתם לי ואת תשובתי. אפשרות אחרת היא להציע לה לכתוב לי ישירות. כל טוב ואיחולי להצלחה בהצלת הבת ולעזור לה להפיק לקחים. ד"ר ברוך אליצור
תגובת האם הדואגת: ראשית דברי, לומר לך תודה ענקית על תשובתך. זה לא מובן מאליו שהקדשת לנו מזמנך ונתת לנו עצה שווה זהב!!! קראתי את דבריך שוב ושוב ושוב ושוב... שוחחנו עם הילדה שהחליטה לשתף פעולה, אחרי שבמהלך החודשים האחרונים ביקשה שלא נתערב. היא הקשיבה לנו קשב רב "מה הפסיכולוג אמר" נראה לי, שברגע שאמרתי לה שעירבתי "פסיכולוג" זה כבר עשה חלק מהעבודה. היא כעת נחרצת ועושה את כל הפעולות שאתה אמרת - ניתוק קשר באופן סופי. לאחר הודעת הסמס שהיא שלחה לו (ערב קודם שכתבתי לך.) הוא לא ניסה ליצור שוב קשר. לא חיכה לה כהרגלו בבית הספר עם פרח. נראה כאילו הוא הבין שזהו ... הוא לא מתקרב יותר לכאן (אחרי שהזהרנו אותו שנזמין משטרה, ננקוט בהליכים אם ימשיך ללחוץ אותה, או ליצור עימה כל קשר שהוא) אני מקווה שכך זה ימשך כיוון שזה נשמע טוב מדי. הוא נעלם כך ללא הפרעות והצקות נוספות. אני חייבת לומר לך עוד דבר. פעם ראשונה מזה חצי שנה שראיתי שהילדה רגועה ונעימה ומחייכת, כאילו הלב שלה נקי ואין לה אזיקים על נשמתה. כמו משוחררת. כאשר אספתי אותה מבית הספר, היא חייכה אלי ואמרה במילים האלו בדיוק: "זהו יום מושלם... אני פשוט מאושרת!.........." המשפט הזה אמר המון. כאילו הצלנו אותה מידיו של חולה נפש, מטורף, משוגע, ששיגע אותה במשך ימים שלמים, שבועות וחודשים. לסיכומו של עניין, אני לא תמימה ואני יודעת שעוד יש מצב שהוא יצוץ אולי בחופשה הראשונה מהצבא, שיחת טלפון.... אני מקווה שזה לא יקרה.... העיקר שהילדה משתפת פעולה, ושזה בא גם מיוזמתה, והכי חשוב שאתה נתת כאן כיוון ועצה מקצועית. רוב תודות לך מקרב לב!!!!!! בברכה, האמא הפחות דואגת.
תשובת ד"ר אליצור: תודה על תגובתך החמה לתגובתי. שתפי את הבת בתגובתך החמה, כי זה ילמד אותה לתת תגובות נאות למי יעוזר לה בעתיד עד לגיל 99. בנושא אחר את כותבת: " לסיכומו של עניין, אני לא תמימה ואני יודעת שעוד יש מצב שהוא יצוץ אולי בחופשה מהצבא, בשיחת טלפון.... אני מקווה שזה לא יקרה...." ציפיותי הפוכות מציפיותיך. אני מאד מקוה שהוא ימשיך להתקשר, מכיוון שכל פעם שהוא יתקשר זו הזדמנות פז עבורה לתרגל להיות חזקה. או שהיא תנתק מיד את הטלפון או שהיא תגיד משפט קצר לפני הניתוק, "אם עוד פעם אתה מתקשר, אני מטלפנת למשטרה ומתלוננת עליך ". כל טוב (חדש)



נושא: פחד מאידס
שאלה: שלום לך ד"ר אליצור. לפני חודשים התחלתי לפתח מחשבות שאולי חליתי באיידס. סבלתי מהתסמינים הבאים: שלשול, כאבי ראש, מחשבות טורדניות שאני חולה ותחושת נימול שלא מפסיקה. מה אפשר לעשות כדי לפתור את המחשבות המטרידות ואת תחושת הנימול שיש לי בגוף? כל הזמן אני חיי בפחד ולא יודע מה לעשות?
תשובה: לאדם החרד מאידס שלום רב. אני מניח שהלכת לרופא, במטרה לבדוק אם באמת חלית או שלא. אני מניח שאם נמצא שחלית באידס היית מציין זאת . למרות זאת, המחשבות ממשיכות להטריד אותך. פחד ממחלות חמורות הינה תופעה נורמלית והתגובות הגופניות והרגשיות שלך אף הן נורמליות לחלוטין. התגובות הגופנית בעת פחד ממחלות, דומות בדיוק לתגובות הגופניות של האדם הקדמון בעת שפחד מחיית טרף שהחליטה לגור ליד המערה שלו. גם התגובה של מחשבות טורדניות הינה נורמלית והיתה חיובית בעבר הרחוק. כדי להבין את משמעות התופעות הגופניות והנפשיות שלך, עליך לקרא באתר שלי את הפרקים הראשונים בנושא חרדות ותרומת התסמינים להשרדות וכן את הפרק ששמו מחשבות טורדניות. כיוון שידע הוא כח, ככל שתבין יותר את התגובות הגופניות והנפשיות שלך, הידע יתן לך כח להתגבר עליהן. עליך לתרגל את שיטת הנשימות המרגיעות בכל פעם שמחשבה טורדנית מציפה אותך, או בכל פעם שאחד מתסמיני החרדה שציינת מציקים לך. אני מאחל לך להבין להצליח להתגבר על התסמינים הגופניים והנפשיים. ד"ר ברוך אליצור (חדש)



נושא: חוסר אנרגיה והסתגרות בבית
שאלה: שלום ד"ר אליצור, אצלי בסדר כולם מרגישים טוב, חוץ מאחותי שנכנסה קצת לסטרסים מיותרים שלא היתה צריכה להיכנס אליהם ולצערי נאלצנו לאשפזה בביה"ח פסיכיאטרי ולאט לאט היא משתפרת... בעלי והילדים בסדר טפו טפו ושימשיך ככה. אני פונה אליך בעצם לגביי. אני מרגישה שאני נמצאת במעין פרשת דרכים מבחינת העבודה שלי. זה כבר היום השישי שאני בבית, לא מרגישה טוב, זה התחיל פיזית ועבר למנטלית. הרגשה כזו לא נעימה שלא בא לי ללכת לעבודה, לצאת מהבית. לא יודעת איך להסביר את זה... אשמח לתגובתך. תודה, מאירה
תשובה: כאשר אנו בסטרס, מכל סיבה שבעולם, כושר הריכוז פוחת. הרצון להיות ליד אנשים אחרים ולעסוק בדברים שונים מצטמצם . זה חלק מהגנים שירשנו מהאדם הקדמון . בכל פעם שהוא חש בחרדה, זה נבע מסכנה גופנית מחיות שחדרו לאזורו. הטבע גרם לו להוריד את כושר הריכוז וכתוצאה מכך את הרצון לצאת לצייד ולהסתכן. הוא הסתגר במערה וכך שרד טוב יותר. האדם המודרני מפחד מדברים רב גוניים, אך המח הקדמון מפרש זאת כאילו יש סכנת חיים ולכן מפעיל את התוכנה הישנה. אני מעלה השערה שהעובדה שאחותך חלתה ואושפזה גרם לך רצון להסתגר במערה. כיוון שידע זה כח, עליך לדבר עם החלק העתיק של המח שלך ולהסביר לו שאת חיה בעולם המודרני ושאין לך סכנת חיים ועליך להיות חזקה לתמוך במשפחה שלך ושלה ולחזור מיד לעבודה . אני ממליץ לבצע הרבה תרגילי התעמלות כל יום כמו קפיצות במקום סיבובי ידים לפנים ולאחור. חשוב לצחוק ואפילו באופן מלאכותי תכניסי ליו טיוב את המשפט just for laugh ותצחקי עם בעלך וילדיך וכמובן שתפי את כל המשפחה ואת חבריך בבדיחות. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובת ד"ר אליצור: הי ד"ר אליצור, תודה על התגובה המהירה. היום גם קבלתי טלפון מהמנהל שלי הוא דיי דואג לי ונשמע שהוא חרד לגורלי. הבטחתי לו שמחר אחזור לעבודה, מקווה שלא תהיינה לי הפתעות. אכן התעמלות זה רעיון טוב, היתה תקופה שהייתי עושה המון התעמלויות. לאחרונה קצת הפסקתי. אני אאמץ זאת בחזרה זה מפעיל את כל הנוירונים והתאים במוח, אין ספק. וגם לצחוק כן.... חשוב מאוד. תודה, מאירה (חדש)



נושא: טיפול פסיכולוגי באשה שעברה חוויה טראומתית של תקיפה מינית
שאלה: לד"ר אליצור שלום. אני פסיכולוג קליני. הגיעה לטיפולי אשה המתקשה להגיע למצבי אינטימיות ומיניות גם עם בן זוג מבין ותומך. לדבריה, בעבר היא חוותה אירועי טראומתית של תקיפה מינית. הייתי שמח להכוונה לגישה טיפולית בכדי לסייע לה. בברכה. חיים
תשובה: לחיים שלום רב. אם היא היתה מגיעה אלי לטיפול, הייתי מיישם את שיטת הגשטאלט משולב בדמיון מודרך. הייתי מעודד אותה לדבר ישירות לאדם שתקף אותה. כמו לדוגמה, לדבר בעיניים עצומות או בעיניים פקוחות מול כיסא ריק כאילו היא מתאמתת ישירות עם התוקף. הרעיון הוא, לכוון אותה לבטא את רגשותיה העמוקים ביותר כולל כאב נפשי המלוה בבכי רב, כעס רב על התוקף המלווה בצעקות כולל איומים ואפילו להכות כסא במקל לקלל אותו ולאיים עליו. בפגישה נוספת, הייתי מכוון אותה לדמיין כאילו היא שחקנית בסרט בו מישהו מנסה לתקוף אותה מינית בדרך שקרה בעבר, אך הפעם השחקנית מצליחה ליישם שיטות מתוחכמות ומתגברת עליו. בסוף הסרט, הוא נשפט למאסר ממושך. בפגישה נוספת, הייתי מכוון אותה לדמיין שעברה תקופה ובעקבות הטיפול הפסיכולוגי היא התגברה כליל על הבעיה ובדמיונה היא נהנית ממגע גופני כולל יחסי מין מלאים עם בן זוגה. אני מאחל לך הצלחה בטיפול. ד"ר ברוך אליצור (חדש)



נושא: שחיקת שיניים
שאלה: שלום רב ד"ר ברוך אליצור, שמי ד"ר ש. ל. אני רופא שיניים.
קראתי את מאמריך המעניין בנוגע לשחיקת שיניים. יוצא לי לראות די הרבה מטופלים אשר סובלים משחיקת שיניים. לאותם מטופלים אני מעניק סד פלסטי למניעת שחיקת שיניים. ברצוני לעניין את אותם מטופלים בטיפול מקצועי פסיכולוגי. האם תוכל להפנות אותי למטפלים?
מהם שיטות טיפול בשחיקת שיניים? האם זה כולל היפנוזה? אודה מאוד לתשובתך. ד"ר ש. ל.
תשובה: שלום לך ד"ר ש. ל. אני שמח לשתף אותך בעובדה שאולי אתה רופא השיניים היחידי בארץ שנכנס לאתר שלי וקרא את הפרק על שחיקת שינים. רופאי השיניים בארץ ובעולם אינם מודעים לתאוריה שלי, שמתח עלול לגרום לתופעה ולכן הם לא מפנים את המטופלים שלהם ליעוץ פסיכולוגי. כתוצאה מכך, אני מסופק אם יש פסיכולוג שטיפל באדם עקב שחיקת שיניים. אני ממליץ שאתה תשתף את שוחקי השיניים בתאוריה שהשחיקה נובעת ממתח ותוכל לשאול אותם אם רמת המתח שלהם גבוהה. במידה והם יאשרו זאת, אני ממליץ שתציע להם לפנות לפסיכולוג באזור מגוריהם לשם קבלת טיפול פסיכולוגי להתמודדות חיובית עם המתח. במקביל, להערכתי, חשוב שתמשיך להכין להם סד פלסטי. אשמח אם תשתף חברים למקצוע באתר שלי ובתאוריה שפיתחתי. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



נושא: הפסקת עישון
שאלה: בוקר טוב ד"ר אליצור, התרשמתי מאוד מהאתר שלך ומתרומתך לרוגע. אני זקוקה לעצה. אני בת 65, נשואה ואמא לילדים וסבתא לנכדים. פנייתי אליך היא בנושא הפסקת עישון. אני מעשנת מגיל 18. השתתפתי במספר סדנאות לגמילה מעישון, אך ללא הצלחה. מצבי הרפואי הוא בכי רע. הרופא שלי המליץ לי ללכת לטיפול פסיכולוגי אולי בהיפנוזה על מנת להפסיק לעשן. התעניינתי בנושא הפסקת עישון ופניתי לפסיכולוג המטפל בהפסקת עישון בשיטת CBT תשובתו להלן: "טיפולי CBT נוטים להיות קצרים משום שהם משימתיים ומעשיים. אין לי סטטיסטיקה לגבי אחוזי ההצלחה, ובכל מקרה הם אינם רלבנטיים לכל מקרה פרטי. משך ההתמכרות פחות רלבנטי להצלחה מאשר עוצמת המוטיבציה. ממשיכים בפגישות כל עוד את ואני מתרשמים שאת מפיקה מהן תועלת".
קבעתי פגישה עם הפסיכולוג לשבוע הבא. השאלה שלי אליך היא, מה לדעתך אני אמורה לעשות על מנת להגיע מוכנה מבחינה נפשית להפסקת עישון? אודה על תשובתך. שיפרה
תשובה: לשיפרה שלום רב. אני שמח שקבעת פגישה עם מטפל ואת מוכנה לעשות הכל במטרה להפסיק לעשן. אני ממליץ על מיספר שיטות שתוכלי לשלב אותן עם הטיפול הפסיכולוגי. אני מציע שתשתפי את המטפל שלך בהמלצותי הבאות: קיראי באתר שלי בפרק "הרזיה בהרפיה" את הסעיפים השונים תחת הכותרת הדרך לשלוט על "התוכנה המיושנת" היא, בעזרת יישום השיטות הפסיכולוגיות הבאות. בסעיפים אלו אני מסביר איך להתמיד באכילה נכונה ובהרזיה. ניתן ליישם שיטות אלו גם בנושא הפסקת עישון. רצוי מאד שתאזיני להקלטות ההרפיה השונות שבאתר ותבחרי אחת שמדברת ללבך. תתרגלי הקלטה זו יום יום ואפילו מספר פעמים ביום. חשוב שתדמייני בעיניים עצומות, אפילו עשרות פעמים ביום, שעברה שנה מהיום ובמהלך כל השנה לא עישנת כלל וכלל. כיוון שרוב האנשים נוטים לעשן בעת ביצוע פעולות מסויימות, אני ממליץ שתעשי רשימה של פעולות שבמהלך היום מקושרות אצלך עם עישון, לדוגמה: קימה בבוקר, סיום ארוחה, שיחה בטלפון, צפייה בטלויזיה ושתיית קפה או תה. בדמיונך תיראי עצמך מבצעת פעולות אלו ללא סגריה. בחרי משפט קצר שישמש אותך כסוגסטיה עצמית. חיזרי עליו עשרות פעמים ביום, ברגע שהרצון לעשן מתעורר. משפטים כמו: "סגריה היא רעל", או "אני גדולה אני יכולה". רשמי את המשפט שבחרת על מספר רב של פתקים ותלי אותם במקומות שונים בדירה כמו על המקרר, על שולחן האוכל ובדלתות של ארונות שונים. אני מציע שתתחילי ליישם שיטות אלו כאשר תהיי מוכנה להפסיק לעשן, כמובן תוך תאום עם המטפל שלך. אני מאחל לך כל טוב והצלחה במשימה. ד"ר ברוך אליצור



נושא: הרפיה למניעת צירי לידה מוקדמים
שאלה: ד"ר אליצור שלום רב, אני בת 28, נמצאת בתחילת החודש השביעי להריוני הראשון. לפני כחודש החלו להיות לי צירים מוקדמים באופן סדיר ויומיומי. אני כמובן נמצאת במעקב רפואי סדיר ואף התחלתי לקבל תרופות שעשויות לסייע להפחית את הצירים, אך אני לא מרגישה שהן מספיק עוזרות.. נתקלתי במאמרים של פרופ' חיים עומר בנושא הרפיות למניעת צירים מוקדמים ויצרתי איתו קשר, והוא הציע לי לפנות אליך. לא מצאתי באתרך הרפיה ייעודית לנושא זה. האם יש אפשרות ליצור לי דיסק הרפיה המתאים לנושא? האם אתה מתעסק בתחום? תודה רבה מראש על עזרתך, בברכה, נירה
תשובה: לנירה שלום רב. הדרך להקטין סיכוי לצירים מוקדמים היא בעזרת הדמיון. אני ממליץ שתקשיבי להקלטה ההרפיה שלי בשם "בריכת המרפא" אפילו מספר פעמים ביום במיוחד לפני השינה. אורכה 10 דקות, היא הראשונה מבין קבוצת הרפיות לנושאים גופניים המצויים באתר. אם ההרפיה נעימה לך אני מציע שתרכשי תקליטור הרפיה דומה באורך 20 דקות הצמוד לספרי לשלוט בכאב בהוצאת מודן. פרטים לרכישה בהנחה בעמוד הראשון באתר. כאשר את רפויה ונמצאת בבריכת המרפא, עליך לדמיין את העובר ברחם כשהוא ניראה לך מאד יפה ומאושר שם. הוא מצוי במי העובר הנעימים שזה חדרו הפרטי המצוי בתוך ברחם, והוא רך ונעים. בדמיונך דברי איתו וספרי לו עד כמה את אוהבת אותו ומצפה שיבוא לקראתך, אך את מייעצת לו לחכות לפחות עוד חודשיים, במטרה שיגדל ויתחזק ואז יצטרף למשפחה בשמחה ובאהבה. אני מאחל לך הצלחה. כל טוב ד"ר ברוך אליצור



נושא: השפעת התכתבות עם פסיכולוג בנושא חרדות
ד"ר ברוך אליצור שלום, ברצוני להודות לך על כך שלפני מספר שנים, בהיותי בתקופה לא פשוטה, האתר שלך הצליח לרומם את רוחי וההתכתבות איתך עוד יותר. אני לא יודע אם אתה זוכר כי זה היה ממש מזמן. המענה שלך לשאלותי כיוון אותי לעשייה, שהיום בפרספקטיבה שאני מביט אחורה, אני מבין שעזרת לי רבות להתמודד בהצלחה עם חווית החרדה. נכון שהחרדה לא התנקתה ממני באופן סופי, אך אני בהחלט מבין זאת ואני מתיחס לעניין בצורה בוגרת ומבינה. אני מבין שחרדה היא אזעקת שווא ולכן אני זורם עם התחושה עד שהיא עוברת. כל טוב והמשך לתמוך באנשים. שי



נושא: הרפיות לתמיכה בטיפול הפריה חוץ גופנית
שאלה: בוקר טוב ד"ר אליצור, אשמח אם תיתן לי המלצה איך להתמודד ולהירגע אחרי החזרת עובר בטיפול הפריה חוץ גופית. הקשבתי לטיפול שלך עם תרגילי הרפיה. האם יש עוד משהו שאני יכולה להקשיב לו ולהירגע? תודה ויום טוב. לאה
תשובה: ללאה שלום רב. טיפלתי במספר נשים במצבך ופיתחתי שיטה שעזרה עד כה לכולן. אני ממליץ שלפחות פעם ביום תקשיבי לאחת מהקלטות ההרפיה שאת אוהבת במיוחד. אני מאד ממליץ על הקלטה בשם "בריכת המרפא," שהיא הראשונה בין ההקלטות בנושאים גופניים. בעת שבהקלטה ניתן זמן לדמיין, אני ממליץ שתראי את העובר ברחם גדל בהדרגה והוא ניראה בריא וחזק. את יכולה להמשיך ולראות את תהליך הלידה ושהוא יוצא מהרחם בריא וחזק. בנוסף, אני מאד ממליץ שמספר פעמים ביום תבצעי שלוש נשימות לפי שיטת "הנשימות המרגיעות" המתוארת באתר ותדמייני שוב את העובר מתפתח בצורה חיובית. הדמיה כזו נמשכת כדקה או שתיים. בסיומה פתחי את העיניים בחיוך. כללית, חשיבה חיובית והומור חשובים ביותר. לכי לסרטים מצחיקים, פגשי חברות קרובות הגורמות לך למצב רוח טוב וכדומה. אני ממליץ לקרוא באתר את הפרק "פסיכולוגיה חיובית." גישה חיובית מגבירה את רמת ההורמונים המשפיעים בחיוב על פעילות גופנו, כולל כמובן ההריון. את יכולה לשתף את הרופא המטפל בך וכן חברות בהריון בהמלצותי. כל טוב ואיחולי להצלחה, ד"ר ברוך אליצור



נושא: חרדה קיצונית לאחר התקף לב
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני סובל מתופעות חרדתיות והתקפי פניקה לאחר התקף לב. מה אתה ממליץ לעשות?
תשובה: הטיפול בחרדה ובפניקה בעקבות התקף לב דומה לכל טיפול אחר הקשור בחרדה ובפניקה בעקבות מאורע המסכן את החיים. "התקף לב" מכונה כך, כיוון שבמצב כזה החולה מגיב כשם שהאדם הקדמון הגיב להתקפה של חיית טרף. רמת הורמוני החרום עולה, הוא מגיב בתגובת "מלחמה או מנוסה" המכונה כיום חרדה. אני מציע שתפנה לטיפול פסיכולוגי באזור מגוריך. חשוב שתשאל את המטפל בטלפון, האם הוא מתמחה בטיפול בהתקפי חרדה ופניקה. כיוון הטיפול שאני ממליץ הוא: בשלב הראשון, לדון בציפיותיך הקטסטרופליות ולהכין אותך נפשית שאם הכי גרוע יקרה, איך תתמודד בצורה הגיונית ובוגרת. בלשון הצבא, להכין תוכנית מגירה לציפיותך הקטסטרופליות.
בשלב השני, עליך ללמוד שיטות להורדת הורמוני החרום בעזרת שיטות הרפיה רב גווניות.
אני ממליץ שתקרא בעיון פרקים שונים באתר, בהם אני מתאר מקרים רבים בהם אנשים הודרכו להתמודד עם פחדים שונים, שגרמו להם לתגובת חרדה ופניקה. אני מאחל לך הצלחה, ד"ר ברוך אליצור



נושא: חרדה לאחר הפלה טבעית או לאחר לידת עובר מת
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. לפני 7 חודשים עברתי טראומה, ילדתי תינוקת בסוף חודש תשיעי ללא רוח חיים. התאבלתי, היה לי קשה, אך יחד עם זה המשכתי הלאה. לאורך התקופה מאז ועד היום עמדתי מול כל העולם ונשאלתי שאלות לא סמפטיות כמו: מזל טוב מה ילדת וכו'... לאחר הלידה התחילו לי פחדים קטנים כמו, פחד לנהוג ועוד, אבל חשוב לציין שהמשכתי. לפני מספר שבועות המצב הפך להיות קשה יותר. נהיגה היתה מלווה בקוצר נשימה ודפיקות לב. אח"כ גם בעת נסיעה באוטובוס התעוררו הסמפטומים הללו. אני לא מצליחה להבין מה קרה לי ואיך אני מתמודדת. אשמח אם תוכל לתת לי כיוון, תודה רבקה
תשובה: לרבקה שלום רב. אני בשלבי סיום טיפול בסקייפ, במקרה כמעט זהה לשלך. אישה לאחר הפלה נכנסה לחרדות קשות, כולל לצאת מהבית לבדה ותסמיני חרדה הדומים לאלו שאת תארת. בספרות הפסיכולוגית נכתב רבות על סבל של נשים שעברו הפלה או לידה של תינוק מת. הסיבה לכך היא, שהסביבה לעיתים לא מודעת לאסון ולכן האשה לא עוברת תמיכה בשלבי האבל הנורמליים. במקרה של הפלה, לרוב הבעל לא מתאבל, אלא הוא מנסה בהגיון להרגיע את אשתו הסובלת, בכך שהם ינסו שנית וצריך לשכוח. אני מציע שתקראי בעיון את הפרק באתר שלי, הדן בתסמיני החרדות ותרומתם להישרדות. כיוון שידע זה כח, כאשר תביני שהורמוני החרום בגופך ברמה גבוהה ולכן גופך מגיב כבמצב חרום, יהיה לך קל יותר להוריד את רמתם. בגנים שקיבלנו מהאדם הקדמון, ישנה תוכנה שאומרת, שאם ילד מת, סימן שישנה סכנה בסביבה וצריך להיות מוכן לקראת תגובת "מלחמה או מנוסה." תוכנה עתיקה זו, עזרה להשרדותו של האדם הקדמון, אך היא משבשת את הסתגלותו של האדם המודרני. בשלב זה, אני מציע לך לתרגל הרבה פעמים ביום את שיטת "הנשימות המרגיעות" ו"הנשימות המרגיעות בשילוב עם כיווצי שרירים." כמו כן, כיוון ששרירי הגוף מכווצים בעת תגובת מלחמה או מנוסה, חשובה מאד פעילות גופנית, או אפילו הליכה בקצב מהיר, אולי עם בעלך או עם חברה. אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות. ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובתי: ב"ה עברתי תקופה קשה של עבודה עצמית ועכשיו אני בהרגשה יותר טובה. לצערי כל הזמן מקונן בי הפחד ליפול שוב ואני משותקת מזה. אני מתפקדת היטב בבית, אבל כל אירוע כמו הצעת נסיעה לחו"ל, מוציא אותי משווי המשקל. אני רוצה לחזור ולהיות חזקה ולתפקד היטב ואם אפשר גם להיות שמחה ולהנות מהחיים. אני באמת באמת רוצה. אשמח על כל עצה אפשרית. רבקה
תשובה: לרבקה שלום רב. קודם כל מגיע לך מחמאה על התקדמותך היפה בכוחות עצמך. רבים מאמינים שאלוהים או הטבע יצר את הקשיים בחיים, במטרה שניתמודד כנגדם ובכך נתחזק ונרכוש נסיון חיים. בנוסף, נוכל ללמד את הילדים שלנו מתוך הנסיון שרכשנו בההתמודדות עם הנפילות והכישלונות. לכן, עד לגיל 99 אלוהים או הטבע הציב לפני כל אדם קשיים ועלינו לקבל זאת בברכה ולא בפחד, כפי שאת כותבת: "כל הזמן מקונן בי הפחד ליפול שוב ואני משותקת מזה." פילוסוף ידוע בשם מלקולם פרובס כתב: " הניצחון מתוק יותר, אם ידעת כישלון בעבר" ו-"כישלון הוא הצלחה, אם לומדים ממנו" המלצתי היא, לכתוב יומן בו תכתבי כל יום את התקדמותך וכן חוויות חיוביות שונות. כאשר תחושי בירידה, רשמי מה גרם לכך, איך התמודדת ואיך היית רוצה להתמודד בעתיד בצורה עוד יותר חיובית. כל טוב ואיחולי בהצלחה ד"ר ברוך אליצור



נושא: התמודדות עם פרקינסון
שאלה: ד"ר אליצור, איך להתמודד עם מחלת הפרקינסון? איפה להתחיל? מה לעשות? מה אתה מציע? תודה מראש, יוסי
תשובה: ליוסי שלום רב. ההתמודדות עם פרקינסון דומה להתמודדות כאשר אנו נתקלים בכל בעיה חמורה שגורמת לנו לסבל: אם אפשר לשנות את המצב, עושים כמיטב יכולתנו לשנות. אם אי אפשר לשנות את המצב, עושים כמיטב יכולתנו לשנות את תגובתנו לבעיה. אני מציע לך לקרוא בעיון את הפרק באתר בשם: "חופש הבחירה ומחלת הסרטן." בפרק זה אני מספר על גישתו של הפילוסוף סארטר, להתמודדות עם בעיות קשות. גישה זו תרמה לצעיר שחלה בסרטן, לשינוי גישתו השלילית. כל טוב ובהצלחה. ד"ר ברוך אליצור



נושא: אופי דיכאוני - אדם חש לא מאושר
שאלה: אני בת 50 נשואה כבר 25 שנים + 2 ילדים, אני טיפוס בדרך כלל דיכאונית לא מוצהרת, כל חיי זה הפריע לי והיום הגעתי למסקנה שאני לא מרגישה שמחה. למרות שאני עושה דברים שונים שאמורים לגרום לשמחה, אצלי תמיד זה גורם למתח. אציין כי אני בת לניצולי שואה, דבר שניהל לי את החיים. הייתי רוצה לדעת, האם יש אפשרות ללמוד לשמוח ולא להתעצבן או שנגזר עלי לקבל כך את עצמי, כבעלת אופי דיכאוני. לתשובתך אודה, דינה
תשובה: לדינה שלום רב. את מתעניינת באחד מענפי הפסיכולוגיה שהתפתחו לאחרונה ושמו: "פסיכולוגיה חיובית." אני מקווה שקראת את הפרק באתר בשם זה. אני מאד ממליץ שתכניסי לגוגל את המשפט "פסיכולוגיה חיובית," ותקחי זאת כקורס באוניברסיטה, במטרה ללמוד איך להיות שמחה יותר. בנושא זה יש עשרות מאמרים ושיטות הדרכה. אחת השיטות שעוזרת מאד להגשמת מטרה זו היא, כל ערב לפני השינה לרשום ביומן את התאריך ושלושה דברים שגרמו לך להרגשה חיובית על עצמך או על הסביבה. יכול להיות דבר פעוט כמו: היום מזג האויר היה מאד נעים וזה גרם לי הרגשה חיובית. או הילדים התנהגו מאד יפה וזה שימח אותי. נסי ככל יכולתך להגיד לבעלך ולילדים שלך, אפילו מספר פעמים ביום, משפט חיובי על התנהגותם ותמיד לבטא מה זה גרם לך להרגיש כך לדוגמה: זה שימח אותי שראיתי אותך... זה גרם לי הרגשה טובה... מאד אהבתי לראות ש... במחקרים נמצא, שאנשים המתמידים לרשום רגשות חיוביים, מרגישים הרבה יותר טוב עם עצמם ועם הסובב אותם. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



נושא: האם כאב יכול להיות פסיכוסומטי?
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. יש לי שאלה? האם כאב יכול להיות פסיכוסומטי?
תשובה: כן, כל כאב יכל להיות פסיכוסומטי או סומטיפסיכו. כאב פסיכוסומטי מתחיל ממתח נפשי הגורם להתכווצויות שרירי הגוף. הכיווץ מוליד כאבים באזורי הגוף השונים כמו: בראש, בצוואר, בידיים, ברגליים וגם בעמוד השדרה. כאב סומטיפסיכו, הוא כאב שמקורו הראשון הוא פגיעה גופנית כמו כאבים כתוצאה משבירת רגל. כל אדם מתמודד אחרת עם כאבים משבירת רגל. אחד (לא)? מוטרד מאד וחושב בצורה שלילית ולכן רמת הורמוני החרום בגופו עולה ומגבירה את כיווץ השרירים המגביר את הכאבים. אדם אחר גישתו חיובית. הוא עושה מדיטציה או מקשיב להקלטות ההרפיה מהאתר וכתוצאה רמת הורמוני החרום יורדת ובכך שריריו מורפים והכאב נחלש משמעותית. אני כתבתי ספר שמצורף אליו תקליטור הרפיה בשם "לשלוט בכאב." בספר אני מלמד את הקורא לשלוט על הכאב, בלי קשר למקורו. פרטים על רכישת הספר בהנחה בעמוד הראשון של האתר. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



נושא: כיצד לשלוט על טיק בצורת מצמוצי עיניים
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני פונה אליך לאחר קריאה מרובה של מאמרים בנושא הרפיה וזאת מאחר שלפני כחודשיים הופיעו אצלי טיקים של מצמוצים רבים בעיניים, דבר שמביך אותי ומקשה עלי בחיי היום יום. פניתי לטיפול בהיפנוזה רפואית וזה הקל עלי, אבל הבנתי שאתה מתמחה בנושא מתחים ואשמח מאד אם תעזור לי בנושא זה ותמליץ לי על שיטת טיפול, על מנת שבזמן שאני אחווה מתח וחרדה, שלא יופיעו אצלי שוב המצמוצים הרבים. תשובה: אני פיתחתי שיטה שמאד עוזרת להתגבר על טיקים. טיק הוא תנועת שרירים רצונית שבעת מתח, האדם עושה תנועה זו ללא שליטה וזה מלחיץ אותו עוד יותר ועלול להביך את בני משפחתו. בכדי שהאדם ילמד לשלוט על הטיק, אני ממליץ, שבכל פעם שזה קורה לו והוא מודע לכך, הוא יחזור על התנועה שלוש פעמים, בצורה רצונית לחלוטין. בדרך זו הוא לומד לשלוט על הטיק שהוא ביצע ללא רצון. במקרים והאדם לא מודע שהוא ביצע את הטיק ובני משפחתו שמו לב לכך, אני ממליץ שהם ירמזו לו בתנועה עדינה לחזור על הטיק שלוש פעמים. אני ממליץ להתחיל להתאמן מול הראי בחזרה על הטיק בצורה רצונית. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור (חדש)


נושא: גבר הומו המאוהב בגבר שאינו הומו
שלום לך ד"ר אליצור. אני נהנה ומברך את האתר שיצרת על תכניו. אני בן 35. לפני כ 5 שנים עברתי טיפול פסיכולוגי והתאהבתי במטפל. לאחר סיום הטיפול הפכנו לחברים הכי טובים. אני עדיין מאוהב בו, אפילו שאני מכיר כבר גם את הצדדים הפחות יפים שלו. דיברנו קלות על הנושא והוא אמר שהוא לא בקטע של יחסים בין שני גברים. ההתנהגות שלו מבלבלת אותי, מצד אחד הוא לא מוותר על החברות שלנו, מצד שני הוא יודע ומרגיש מה אני רוצה. אני לא מצליח לומר לו לא, ולהוציא אותו מחיי. אני כמו מכושף..... וזה גורם לי לכעוס על עצמי, על החולשה שלי. מה עושים? תודה מראש. יגאל
תשובה: שלום רב לך יגאל. אם תחליט לנתק יחסים ולהיפרד, תעבור תקופה המכונה בעיני "אבל". זו תקופה נורמלית לחלוטין ואף חיובית מבחינה פסיכולוגית ויש לה שלושה שלבים המעורבים לעיתים זה בזה. אני ממליץ שתקרא באתר את הפרק "דיכאון בעיקבות אובדן." אני משווה את מצבך לגבר שהלך לטיפול אצל פסיכולוגית ומאד התקדם וגם התאהב בה. הטיפול הסתיים, אך הם נשארו מיודדים ונפגשים אחת לשבוע במסעדה ונהנים לשוחח. הוא היה רוצה לקיים יחסי מין איתה, אך היא נשואה באושר ורוצה רק חברות. מה היית מיעץ לגבר לעשות? האם היית מיעץ לו להפסיק את החברות או שעליו להשלים עם העובדה שזו רק חברות ללא יחסי מין. המסקנה: לפעמים יש קשר המבוסס רק על יחסי מין, לפעמים רק על חברות ולפעמים על חברות וגם על יחסי מין. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תגובתו לתשובתי: תודה רבה מאוד, ד"ר אליצור, על תשובתך המהירה. חידדת לי את המצב, עם פרספקטיבה מציאותית. תחושת הבטן אומרת, שעלינו להיפרד כידידים. אני לא רוצה לפגוע בו, כי הוא קשור אלי, אבל הרצונות והצרכים שלנו שונים. הקשר כפי שהוא כיום, מכניס מתח ועומס לא בריא לחיי, וגם מונע ממני להתקשר עם גברים אחרים. כנראה שעלי להשלים עם העובדה וזה יהיה הדבר ההגיוני ביותר לעשות, אבל הרגש שלי חזק. אולי תקופת צינון נדרשת ואולי עצם העובדה שהוא היה המטפל שלי תמיד תעמוד ב
ינינו ולא אצליח להיפרד. כל טוב, יגאל
תשובתי לתגובתו: ליגאל שלום רב. עומדות לפניך שלוש החלטות חשובות: להחליט להיפרד ולהתמודד בהדרגה עם כאב הפרדה. להחליט להמשיך בקשר ולהשלים בהדרגה עם העובדה שזה לא קשר מיני. להחליט שלא להחליט. אתה החלטת שלא להחליט וזו ההחלטה הקשה ביותר. אני מאחל לך הצלחה למעבר לאחת משתי ההחלטות האחרות. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תגובתו לתשובתי: ד"ר ברוך היקר, תודה מקרב הלב על התיחסותך. אין לך מושג איך חידדת לי את המצב. עדיין יש בי תקווה, אבל אני מבין שגם קושי כנראה לוותר על הפנטזיה. אני מתמודד, וממשיך, לוקח את זה כשיעור לחיים וצמיחה, מה שיצטרך לקרות יקרה... ושוב תודה, יגאל



נושא: מה זו מדיטציה טרנסנדנטלית
שלום ד"ר ברוך אליצור, זה לינק לשיטה מאת ד"ר הרברט בנסון מספרו תגובת הרגיעה עמודים
162-163: http://www.ariel.ac.il/studentsservices/dean/counseling-and-psychological-therapy/2888 ברצוני לשאול על הלינק הנ"ל שתי שאלות: האם השיטה נחשבת למדיטציה טרנסנדנטלית? ואם כן, מה היתרונות של שיטה זו במשך הזמן? אני שואל את השאלות הנ"ל כדי להבין מה מיוחד בשיטה זו. אשמח אם תחזיר לי תשובות דרך המייל! ציון
תשובה: לציון שלום רב. כן זו מדיטציה טרנסנדנטלית. במקור חוזרים על מנטרה, שזו מילה בשפה ההודית ולרוב שם של אל. בנסון טען שכל מילה באנגלית מספיק טובה לחזור עליה ולא צריך מילה בהודית הוא בחר במילה one אני לפעמים ממליץ לאנשים לחזור על המילה שלום כאשר שואפים אומרים בדממה ש.... וכאשר נושפים אומרים לום.... וכך נירגעים.
שיטה אחרת שלמדתי במהלך סוף שבוע במינזר שתקנים בתאילנד היא לעצום עיניים. בכל שאיפה להגיד בדממה in בכל נשיפה להגיד בדממה out כאשר הריכוז מופנה לגרוי אחר, חוזרים בדממה על שם הגרוי שלוש פעמים וחוזרים להגיד בדממה in ...out… . לדוגמה, כאשר חשים בכאב באבר מסויים, אומרים בדממה כאב, כאב כאב. כאשר רעש בחוץ מפריע לנו אומרים רעש, רעש, רעש
קימות מיליון שיטות שונות במדיטציה, ההיתרון של כל השיטות הוא ריכוז הקשב. בעת ריכוז הקשב אנו רגועים ורמת הורמוני החרום נמוכה. כאשר אנו במתח או בחרדה, הקשב והריכוז מתפזרים לכל עבר ורמת הורמוני החרום בעליה. אני מסביר את הסיבה לכך בפרק באתר בשם תרומת תסמיני חרדה להישרדות.
החיסרון בשיטות המדיטציה לבני תרבות המערב, שבתרבות המזרח מתאמנים מגן הילדים לעשות מדיטציה וזה נעשה חלק מהחיים שלהם. כאשר אדם מבוגר בן תרבות המערב לומד לעשות מדיטציה, זה די קשה לתרגל. לכן בתרבות המערבית פיתחו את שיטות ההרפיה שניתן לקרא להן מדיטציה מודרכת.
בשיטה זו מאזינים לאיש מקצוע או להקלטה של איש מקצוע המדבר בקול מאד רגוע. האזנה לקול איטי ורגוע מאפשר מיקוד הקשב בנושא רגוע, במקום שהקשב מתמקד בחרדות ובדאגות. כתוצאה אנשים נירגעים או נרדמים תוך כדי האזנה. אני מסביר באתר. שהקול הרגוע דומה לקולו הרגוע של "אלפא" שהוא מנהיג החיות החברתיות כמו קופים ובני אדם. אני ממליץ לך לקרא באתר שלי את הפרק תגובות מאזינים להקלטות ההרפיה ולהיוכח מה אנשי מקצוע והקהל הרחב כותבים כתגובה לתירגול הקלטות ההרפיה. אתה יכול לשתף את תשובתי עם כל חברי הכיתה ולספר להם על האתר שלי. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



נושא: ילד פוחד ממחבלים
שאלה: שלום ד"ר אליצור. אני שמחה מאוד שהגעתי אליך. בני היה בפיגוע עם מחבל שרדף אחריו עם גרזן והוא ראה את חברו שנירצח על ידי המחבל. הילד כבר שנתיים בחרדות וסובל מתיקים בעיניים ובכתפיים. רציתי לדעת האם אפשר לעזור לו ??? איך ?? האם היפנוזה ?? בבקשה אם תוכל לכתוב לי אשמח מאוד. בתודה, אמא דואגת.
תשובה: שלום רב לאמא דואגת. אנסה לכוון אותך ואת בעלך בתקווה שתוכלו אתם לעזור לו ואם לא תצליחו, תפנו לפסיכולוג מקומי ותראו לו את האתר שלי ואת מה שאני כותב בהמשך. באתר שלי ובשני ספרי אני מתאר טיפול בפחדים שונים והכיוון ברוב המקרים דומה. פחד, כמו של בנך, נובע מתחושה של אין אונים מוחלט. הילד ראה את המחבל ואת הילד שמת ולכן הוא חרד שדבר דומה עלול לקרות לו והוא חש אובד עצות ומגיב בתגובות חרדה קיצוניות. התפקיד שלנו כהורים, הוא ללמד ילדים, בכל גיל, איך להתמודד כנגד סכנות כמו מחבל, רוצח, גנב וכדומה. זה דומה לאדם הקדמון שלימד את בנו להלחם בחיות טרף, לאחר שבנו נבהל כאשר ראה ילד אחר נטרף. הדרך שאני ממליץ היא, לתת לילד "כלי נשק" בצורת בקבוקון קטן של תרסיס, שאותו מרוקנים מהחומר שהיה בו בעת הקניה וממלאים אותו, יחד עם הבן, בחומץ או בתמיסה מרוכזת של מים מהולים במלח. מסבירים לבן שאם מתיזים ספרי לעיניים של המחבל, הוא לא יוכל לראות אותנו ואז אפשר לברוח ממנו או להכניע אותו כמו: לבעוט בו, לחבוט בראשו במקל ולקרוא לעזרה. בהתאם לגיל הילד, אפשר לתת לילד טלפון סלולרי שבו יכול להזעיק עזרה.
אני ממליץ שאתם, בשיתוף פעולה עם שאר ילדי המשפחה, אולי גם עם הסבים והסבתות, תשחקו משחקי מלחמה כנגד מחבלים, שודדים וגנבים. כל פעם ילד אחד או אחד מהמבוגרים משחק את תפקיד האדם הרע וכל ילד בתורו מחזיק עט, שאפשר ללחוץ בראשו, ולדמיין שהם לוחצים על בקבוק הספרי. במשחק, המחבל הולך מאחרי גבו של הילד או מתחבא בפינה לפניו וכאשר הילד מזהה אותו כאדם מסוכן, הוא משמיע צעקה חזקה במטרה להפחידו, ללחוץ על העט כאילו הוא מתיז את התרסיס על עיניו לבעוט בו ברגל וכאילו להכות אותו בראש. חשוב להסביר לילדים שבקבוק התרסיס זה כמו נשק ואסור בשום אופן להתיז על ילדים או על אנשים אחרים, כיוון שזה לא משחק אלא נשק. כל טוב ובהצלחה, ד"ר ברוך אליצור
תשובת האם: ד"ר אליצור - בוקר טוב! אתה אדם יקר מאוד!!!!!!! תודה רבה שהגבת לי בתשומת לב מלאה. הילד שלי מסתובב עם אולר בכיס וגם גז מדמיע. הראיון לשחק בבית מחבלים ולהשתמש בכאילו ספריי מאוד מצא חן בעייני. ב"ה נבצע עם כל המשפחה. גם הבנות הקטנות שלי היו בסרט השחור הזה וזה יכול לעזור להן. ב"ה ותודה רבה מאוד.



נושא: בוגר המפחד מהחושך
שאלה: לד"ר אליצור שלום. אני לוחם ביחידה קרבית. בעוד מספר חודשים אני מתעתד לצאת לקורס קצינים, ועל כן פנייתי. עוד מגיל צעיר אני סובל מחרדה מהחושך. החרדה מתבטאת בעיקר בכך שאני אעדיף תמיד בלילה ללכת במקומות מוארים, כמובן אעדיף לא ללכת לבד. בשמירות בלילה כל רחש קטן מקפיץ אותי. אני חושב שהפחד העיקרי שעולה בי בלילה הוא לדוגמה פחד שיגיע כלב או חיה אחרת שתוכל לפגוע בי. או מאדם אחר שיכול להגיע ולפגוע בי. מאז שהתגייסתי, ההתמודדות שלי הייתה בצורת הימנעות. תמיד ניסיתי שבשמירות אהיה עם עוד מישהו. בעת ניווטים, גם כאלו שהיו ניווטי בדד (ניווט בלי בן זוג) תמיד מצאתי סיבה לצאת עם עוד מישהו וכו'. מכיוון שהחלטתי לאחרונה לצאת לקורס קצינים אני מודע שעלי להתמודד עם הבעיה. בתור קצין, אין לי את האפשרות, וגם לא ארצה, לברוח מהבעיה, אלא עלי להתמודד איתה. אשמח מאד אם תוכל לעזור לי, בתודה
תשובה: שלום רב לך. למזלך, פנית לאדם הנכון, כיוון שאני מומחה לנושא המטריד אותך ואעשה כמיטב יכולתי לעזור לך להתגבר על הפחד מהחושך. לכל אדם, בכל גיל, יש שני חלקים חשובים בנפשו: אני ועצמי. כל אדם לעיתים קרובות מדבר לעצמו. כלומר, שני החלקים משוחחים בתוכנו. ניתן לדמיין את העצמי כילד הקטן שבנו, החש ברגשות שונים כמו: כעס, פחד, שמחה, אושר, אהבה וכדומה. חלק זה משותף לכל היונקים בעולם והוא אחראי על ההשרדות. תפקידו לדאוג לאדם שלא יפגע ובבגרותו שיהיה פורה ומגן על ילדיו. ניתן לדמיין את האני כאדם הבוגר שבנו. זהו ההגיון, שאצל בני האדם מפותח הרבה יותר מאשר אצל שאר היונקים. חלק זה לא תמיד מסכים עם הרגשות או עם התנהגותו של הילד הקטן שבנו. האני ביחסו לילד הקטן, ממלא תפקיד כמו של הורה. עליו לכוון את הילד הקטן שבנו להתגבר על פחדיו ולהזהר מסכנות הגיוניות. לצערינו, לחלק מהאנשים יש "אני" המתנהג כהורה תוקפן וביקורתי כלפי הילד הקטן שבתוכם והם לעיתים תוקפנים כלפי עצמם: אני כועס על עצמי, אני מאוכזב מעצמי וכדומה. לשמחתנו, לחלק מהאנשים הבוגרים יש "אני" המתנהג כהורה חיובי כלפי הילד הקטן שבתוכם. כאשר הילד הקטן בתוכם מפחד מגורם שההגיון מבין שזה פחד לא מציאותי או מוגזם, הם מעודדים את עצמם בהגיון איך להתגבר על הפחד הילדותי. לדוגמה הם אומרים לעצמם: אל תפחד... זה לא נורא... אני מסוגל לעשות זאת... ובנושא שאתה מתלבט. הפחד מחושך הוא תופעה נורמלית המשותפת לכל הילדים ומקורו מהגנים של האדם הקדמון שחי ביערות בקרבת טורפים. גן זה מצוי גם אצל כל היונקים הצעירים. חיות צעירות וילדים קטנים חשים חסרי אונים כנגד טורפי לילה. מטרת הפחד הוא להצמד להורים ולקבל את הגנתם. בחברה המודרנית, הרבה ילדים מפחדים מהחושך ורוצים לישון במיטת ההורים. אחד מתפקידיו של ההורה בחברה המודרנית, הוא ללמד את הילד, בהתאם לגילו, להתגבר על הפחד מהחושך. לצערי ולצערך, הוריך לא השכילו לעשות זאת ולכן הילד הקטן שבך, עדיין מפחד מהחושך וזו כמובן התנהגות המתאימה לגיל הרבה יותר צעיר מגילך כיום. בהדרכתי, עליך ללמד את הילד הקטן שבך להתגבר על הפחד מהחושך. הדרך לעשות זאת היא לעודד את הילד הקטן לחקור בתוך תוכו מהן הציפיות הכי מפחידות שעוברות בראשו ולהכין תוכנית מגירה איך להתמודד עם כל חשש בצורה בוגרת והגיונית. הגישה הטיפולית במקרה שלך היא, לדמיין שאתה במאי של סרט הרפתקאות וגם השחקן הראשי וכמו כל סרטי ההרפתקאות, בסיום הגיבור תמיד מנצח. אני מציע שתדמיין שמחבל, כלב או כל חיה אחרת מתנפלים עליך בעת השמירה, ובדמיונך אתה מתגבר עליהם. הכלל הוא שבכל פעם שאתה שומר לבד והפחד עולה שאל את הילד הקטן שבך מה הוא מדמיין עלול לקרות ואם חס וחלילה זה יקרה איך תנצח. אני ממליץ שתרכוש בקבוקון קטן של תרסיס כל שהוא ותחליף את תכולתו בחומר הצורב עיניים כמו מים מרוכזים בהרבה מלח או חומץ. בדמיונך אתה מרסס את החיה או את המחבל בתמיסה ומתגבר עליהם. תרסיס זה ישמש לך כנשק אישי נוסף. כקצין בעתיד תתקל בחיילים שיפחדו כמוך ותוכל להדריך אותם להתגבר על הפחד. בנתיים, קרא היטב את פרקי האתר שלי העוסקים בפחדים, כולל ההקדמה וכן תרגל נשימות מרגיעות ונשימות משולבות בכיווצים. אם יש לך אי פוד תוריד את הקלטות ההרפיה ותאזין להן בעת הפנאי. בדוק אם ההקלטה בשם "חליפת המגן" תורמת לילד הקטן שבך. כל טוב ואיחולי להתגברות מהירה על הפחד של הילד הקטן שבך. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



נושא: גבר נשוי התאהב באשה אחרת
שאלה: ד"ר אליצור שלום. אני נמצא בלבטים קשים. אני נשוי 10 שנים ויש לנו שתי בנות מקסימות ואישתי בהריון בחודשים מתקדמים. מזה זמן אני מרגיש שהיחסים ביני לבין אישתי אינם כפי שהיו. לאחרונה במסגרת עבודתי פגשתי אשה יפה גרושה אם לשלושה ילדים והתאהבתי בה. גיליתי עד כמה לי ולה יש דברים משותפים. אני חושב עליה כל הזמן וגם אמרתי לה את אשר אני חש כלפיה. אני לא יודע מה לעשות ? לאן להוליך את האהבה החדשה הזו? האם לעזוב את אשתי ולעבור לגור איתה? בתודה על תגובתך. יצחק
תשובה: אני שמח שאתה מתיעץ איתי בנושא. באנגלית יש משפט מאד משמעותי בנושא התאהבות והמשך החיים המשותפים. When people fall in love the plan to get married. When people fall out off love only then real relationship starts יש הבדל ברמת הפעילות ההורמונלית בעת תקופת התאהבות לבין תקופת החיים המשותפים. בעת התאהבות הגוף מוצף בהורמונים הגורמים לתחושה טובה למרץ ולתשוקה מינית חזקה. לאחר החתונה, כאשר חוזרים לחיי השיגרה, לבעיות בעבודה, לבעיות עם משפחת בן/בת הזוג, לבעיות עם הילדים ועוד ועוד בעיות יום יומיות, הורמוני ההתאהבות פוחתים או פוסקים לחלוטין, יצר המין פוחת עקב השיגרה שביחסים ומתעורר מתח הדדי שלא היה או שהוסתר בתקופת החיזור וההתאהבות. במחקר מרתק שאלו מועמדים לנשואין איך הם חשים ביחס לבן הזוג ואם היו להם היסוסים בקשר לנשואין. חילקו את הנשאלים לשתי קבוצות כאלו שהיו מאוהבים וללא כל היסוסים החליטו להתחתן וכאלו שחשו בהיסוסים אך למרות זאת החליטו להתחתן. שיעור הגרושין לאחר שנת נשואין היתה הרבה יותר גדולה בקבוצת המאוהבים מאשר בקבוצת המהססים. אין לי ספק שאתה לא מושלם ואישתך לא מושלמת, כשם שאין זוג מושלם בעולם. אין לי ספק שגם האישה החדשה שפגשת לא מושלמת ואולי זה מה שגרם לבעלה לעזוב אותה עם שלושה ילדים. האשה החדשה שהכרת עדיין לא מודעת שגם אתה לא מושלם. עליך להסיק מסקנות ממה שאני כותב לך, מבלי שאתן לך המלצה ישירה מה לעשות. כל טוב ד"ר ברוך אליצור



נושא: ילד בן 5 המרטיב בלילות
שאלה: שלום ד"ר אליצור מה שלומך? רציתי להתייעץ עימך בנושא הרטבת לילה של יציק, בנינו בן החמש. אנחנו מטופלים אצל פסיכולוג, שנתן לנו מכשיר המצלצל בעת שהוא מתחיל להרטיב בלילה. המטרה היא, שטיפות השתן הראשונות יעירו אותו, וכתוצאה מכך, הוא אמור לעצור את המשך ההשתנה לגשת לבית השימוש לסיים שם. לצערי, המכשיר לא עוזר, כיוון שיציק לא מתעורר ממנו. לעומת זאת, כל הישנים בבית מתעוררים ורק הוא לא. אמנם שכיחות ההרטבות פחתה במקצת, אבל עדיין הוא מרטיב כמעט כל לילה ואנו מאד מאוכזבים ומתוסכלים. הפסיכולוג המליץ על תרופה בשם מינרין, ואני מתלבטת אם לתת לו אותה. האם שמעת על הכדור הנ"ל ואם כן האם יש לו השלכות? אשמח לתגובתך.
תשובה: אני לא מתמצא בתרופה זו לכן אני לא יכול להביע דעתי עליה. לדעתי, חשוב שתבדקו, למי ההרטבה מציקה יותר, לכם או ליציק. אם היא מציקה לכם, חשוב שאתם תשנו כיוון ובמקום להתאכזב ממנו לעודד אותו בדרכים חיוביות. היה בטיפולי ילד שהרטיב לסירוגין עד גיל 6. אחותו הצעירה ממנו, הפסיקה להרטיב בגיל 3. בהדרכתי, ההורים פסקו להראות לו עד כמה הם מאוכזבים ממנו. הם המשיכו לשים לו חיתול כל לילה ותמכו בו ועודדו אותו גם אם הוא התעורר בבוקר בחיתול רטוב. לעומת זאת, בבקרים שהוא התעורר יבש, הם מאד שיבחו אותו ורשמו על דף, שהוצמד על לוח בחדרו, X גדול. כאשר הוא צבר חמישה איקסים, הוא קיבל פרס כמו גביע גלידה מחנות שהוא אהב. במקביל, הם פסקו לקנות חבילת גלידה לבית. בהדרגה, שכיחות ההרטבות פחתה ולאחר מספר חודשים הוא פסק להרטיב לחלוטין. ההורים חזרו לרכוש חבילות גלידה לבית כפי שנהגו קודם לכן. אני מציע להפסיק עם הפעמון, לא לתת לו שתיה כשעתיים לפני השינה ולהיות נחמדים אליו. אתם גם יכולים לשתף אותו במה שכתבתי לך. איחולי להצלחה ד"ר ברוך אליצור



נושא: תירגול הרפיות בעת הריון
שאלה: שלום דר' אליצור, קודם כל רציתי להודות לך על תרגילי ההרפיה, המועילים לי במידה רבה. שנית, אני בהריון כעת ואיני יודעת אם מותרים הכיווצים או השכיבה על הגב. האם יש לך עצה כלשהי על מנת שאוכל להמשיך לתרגל את ההרפיות? תודה רבה!
תשובה: שלום רב לך. זו פעם ראשונה בשנות עבודתי שאני נתקל בשאלה כזו שאין לי תשובה ישירה, כיוון שאני לא רופא גניקולוג. מתוך זהירות, אני מציע לא לכווץ את שרירי פלג הגוף התחתון כבטן ורגליים, אך אין בעיה לכווץ את שרירי הידים והפנים. בקשר לשכיבה על הגב, אני מניח שזה תלוי בתחושתיך. תמיד מומלץ שבעת ששוכבים על הגב לשים כרית גבוהה מתחת לברכיים כיוון שזה מונע כאבים בגב התחתון. לכל הנשים בהריון אני ממליץ לתרגל את קלטת הההרפיה בשם "בריכת המרפא" הנמצאת ראשונה בקבוצת ההרפיות לגוף. אני מציע שתדמייני שאת והתינוק נהנים מהטבילה בבריכה המרפא. כמו כן דמייני שהלידה עוברת בקלות והתינוק כבר בן מספר חודשים מחייך וצוחק ואתם מאושרים כהורים. אשתי ילדה את הבת שלנו בשיטת ההרפיה והדמיון המודרך ותהליך הלידה היה מהיר ובכאבים קלים בלבד. כל טוב והצלחה בהמשך הדרך. ד"ר אליצור

נושא: חרדות של בחורה דתיה שעדיין רווקה
שאלה: לד"ר אליצור שלום. אני בחורה ממשפחה דתית, בת 27, מורה במיקצועי. אני מאד נרגשת ומבולבלת ואשמח כ"כ אם תוכל לסייע ולהרגיע אותי. עד לאחרונה הייתי בחורה בריאה לחלוטין. בשבועות האחרונים הידיים שלי בתחושת נימול יומיים וזה מלחיץ אותי מאד. חשבתי שיש לי חס וחלילה בעייה בשרירים ולא הבנתי מה המקור לזה. לעיתים קרובות אני חשה דפיקות לב מואצות, מחשבות מלחיצות, הפה שלי יבש ואני מתעסקת עם הפה והרוק כל הזמן. אני חשה אי שקט פנימי, חוסר ריכוז, חוסר איזון, חוסר תיאבון, הזעה מוגברת וחוסר שינה. בשבועיים האחרונים גם אם אני ישנה, אני נרדמת אולי רק לפנות בוקר למשך שעה. יתכן שהלחץ הזה ישב תקופת מה בתת ההכרה שלי, כיוון שיש עלי לחץ משפחתי להתחתן. אנחנו משפחה דתית נורמטיבית ורגילה וזה המון המון להתמודד איתו. אני ממש לא יודעת מה לעשות. כולם אצלנו מודאגים לגביי. אנא עודד אותי שמצבי עשוי להשתפר ואיך להתמודד איתו. אני ממש אשמח לחשיבה חיובית ועידוד דווקא ממישהו כמוך! בתודה, גילי
תשובה: לגילי שלום רב. אני שמח ששיתפת אותי במצבך ואנסה לעזור לך. פתגם ידוע אומר: "ידע זה כח." בתוך בחורה דתיה את יודעת, שבעת שאלוהים גרש את אדם וחוה מגן העדן הוא שלח אותם לחיות בין חיות היער. אלוהים צייד אותם, כשם שצייד את כל חיות היער, באינסטינקט הישרדות הנקרא בפסיכולוגיה: "מלחמה או מנוסה." אני מציע שתקראי בעיון רב את כל הפרקים באתר שלי ותתיחסי לזה כמו לקורס יסודי באוניברסיטה שמטרתו ללמוד שיטות פסיכולוגיות להתמודד עם חרדות. תבצעי את כל שיטות ההרפיה המתוארות באתר ובלילות תפעילי את ההקלטות ובהדרגה תרדמי תוך כדי האזנה. בשום אופן אל תשתדלי להרדם. ככל שרודפים אחר השינה היא בורחת מאיתנו. כאשר תסיימי את "הקורס" את תוכלי להיות מומחית לנושא ותוכלי, בתור מורה, ללמד תלמידים, חברים ושכנים איך להתמודד עם חרדות. אין ספק שנושא החתונה נמצא בבסיס המתח שלך. כתבי לי בעוד מספר ימים על התקדמותך בקורס שהצעתי לך. כל טוב ובהצלחה, ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובתי: לד"ר אליצור תודות מעומק הלב. הצלחתי לישון הלילה! בהתחלה הקלטת הצחיקה אותי ואז שמעתי אותה בלופ היא הגיעה לסיומה אך עדיין לא נרדמתי. באיזה שהוא שלב אחרי שהפסקתי להאזין להקלטה נרדמתי:) תודה רבה. שאלה נוספת- מה עושים עם היובש הכרוני בפה? זה משגע... בתודה, גילי
תשובה: לגילי שלום. יובש בפה זה חיובי מבחינת ההשרדות. כאשר אנו במתח מערכות גוף רבות פועלות במהירות ובעוצמה חזקה ולכן אנו צריכים לשתות יותר. מטרת היובש בפה לא לשגע אותך, אלא להזכיר לך לקחת לגימת מים. כך אלוהים תיכנן בחכמה את הגוף של כולנו ולכן תפסיקי לכעוס על התופעה אלא לברך את האלוהים על כך. כל טוב ותמשיכי לכתוב לי. ד"ר אליצור
תגובה לתשובתי: לד"ר אליצור שלום רב. אתמול הצלחתי ב"ה לישון בערך 6 שעות בלילה, אבל היום קמתי- "הפוכה" וחסרת מצב רוח. כאילו במצב של התכנסות בעצמי ועצב, כאילו שח"ו מת לי הכלב או משהו...אוף, איזה מצב מבאס כל העסק הזה. גילי
תשובה: לגילי שלום. עליך לשמוח על שינה טובה אפילו אם זה קורה רק פעם בשבוע. עליך גם לשמוח אם בוקר אחד את קמה הפוכה, כיוון שזה נותן לך הזדמנות פז לשנות את מצב הרוח על ידי שתי פעולות: תחילה עליך לעשות תרגילי התעמלות מאד חזקים או הליכה מהירה באויר הצח ולאחר מכן לשכב ולהאזין לאחד מתרגילי הרפיה, בהתאם לבחירתך. בחיים אין התקדמות בלי נסיגות. יש אנשים שהנסיגה מיאשת אותם ויש אנשים שמקבלים את הנסיגה כאתגר ולומדים איך להתגבר עליה. וינסטון צרציל אמר: "הצלחה זה לעבור מכישלון לכישלון מבלי לאבד תקוה להצלחה." עליך להחליט מה דרכך בחיים: להתיאש מנסיגות או לשמוח על האתגר. בעתיד תצטרכי ללמד את ילדייך לבחור בין שתי האופציות. כל טוב ומאחל לך בחירה נבונה. ד"ר אליצור
תגובה לתשובתי: ד"ר אליצור, ב"ה יש שיפור משמעותי. אני עושה הליכות כל יום, לעיתים זה ממש עובד כמו קסם ולפעמים פחות. גמרתי אומר בתקופה האחרונה לעלות ולפרוח מתוך הבנה שהכל לטובה, ושבזכות ההחלטה הזו אני מגיעה לדברים באמת חיוביים, למורכבות מיוחדת. סה"כ ההתכתבות איתך עוזרת לי ואני מתמודדת בעצמי וב"ה מצליחה לעלות.... והאווירה המשפחתית בסדר. אבל!!!! מאד מבאס אותי שאולי לא יהיה לי סיכוי להתחתן בגלל החרדות שנחתו עלי. איזה גבר נורמלי ירצה להתחתן עם בחורה עם פחדים כאלו מוזרים. אנא תעודד אותי בבקשה שזה לא הדבר הנורא בעולם ויש עוד אנשים שמתמודדים עם חרדות ושאנשים מתחתנים למרות זאת. גילי תשובה: לגילי שלום. עליך למצוא גבר לא מושלם, אך שיודע לתמוך בבחורה לא מושלמת. את, כבחורה לא מושלמת, תתמכי בגבר הלא מושלם. כל מי שמחפש בן זוג מושלם, כאשר לומד להכירו לעומק הוא מתאכזב, כיוון שהשלמות היתה בלוף. לדעתי, כאשר יציעו לך שידוך, את לא חייבת לספר לבחור, בפגישות הראשונות, את כל הקשיים שלך. את יכולה בעדינות להגיד לו, שלפעמים את חשה במתח נפשי ולספר לו על תרגילי ההרפיה שבאתר שלי שעוזרים לך, וכך תראי את תגובתו. אם הוא אנטי "כל השטויות האלו" תעזבי אותו ואם הוא מקשיב לך ומגלה הבנה סימן שהוא טיפוס שיודע גם לתמוך.
תגובה לתשובתי: ד"ר אליצור, רציתי להודות לך מקרב לב. ב"ה והודות להרבה עבודה מצידי, ידידות טובות התומכות בי והכוונתך המופלאה, הנדיבה והנצרכת, אני מרגישה נפלא, כאילו שהתקדמתי המון, בהשגות ובהבנות לעומק שרכשתי מאז החלנו להתכתב. על אף הירידות אני לא מוותרת :). זה כ"כ לא מובן בעיני, שאיש רפואה בכיר כמוך, מתפנה במהירות לסייע לאחרים ותמיד במילים נעימות ומעודדות. רציתי בחג החירות לאחל לך ולמשפחתך, מקרב לב, חג פסח כשר ושמח ולהודות לך שפתחת צוהר לחירותי שלי. גילי



נושא: אנשים רגישים מאד
שאלה: ד"ר אליצור שלום, נתקלתי היום לראשונה באתר שלך. אני בת כמעט 26 וסובלת מהתקפי חרדה. אני סובלת מחרדות בנושאים מגוונים ורבים: טיסות, מעליות, פיגועים, אנשים, חיות, בדיקות רפואיות, היפוכונדיה והרשימה עוד ארוכה. התחלתי בטיפול התנהגותי קוגנטיבי עם פסיכותרפיסטית ובמקביל גם טיפול רפלקסולוגי, טיפול קואצ'ינג בשילוב דימיון מודרך כיוון שרציתי לנסות כיוון נוסף ולא רק טיפול ממוקד בחרדה ובכך בעצם להשיג פתרון לבעיה. חשבתי שאם אני אטפל באיזון עצמי והגשמה עצמית יהיה לי יותר טוב עם חיי וככה החרדה תפחת ואיכות חיי תשתפר. לצערי, החרדה לא נעלמה ויותר מזה הרגשתי שאני "מסתובבת סביב עצמי" ושהחרדות מונעות ממני לטפל בעצמי ולהתקדם. תרופות נגד חרדה זה המוצא האחרון שלי כי אני חוששת מזה. מחקירה של הנושא שערכתי הבנתי שזה יכול לדכא את הסימפטומים של ההתקפים אך לא את הבעיה, הכדורים גם ממכרים ואני לא רוצה להיות תלויה בהם כל חיי. אני אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות. אני יודעת שאני לא יכולה לחיות יותר במצבי רוח המשתנים מקיצוניות אחת לשניה, עם המחשבות המעיקות, עם החרדה האינסופית ועם הפחדים. לאחר המגילה הזאת, אשמח לתגובתך ודעתך בנושא כיצד להמשיך מפה לפני שאני משתגעת.תודה.
תשובה: את שייכת לקבוצת אנשים די גדולה. במחקרים נמצא ש 20% מהאוכלוסיה, שנולדו עם מקדם זהירות גבוה מדי, כלומר אנשים שנולדו רגישים וזהירים מאד. לעיתים, עקב חוויות ילדות, עוצמת מקדם הזהירות משתנה: לעיתים היא מתחזקת ולעיתים היא נחלשת. בעיקבות טיפול פסיכולוגי ניתן להפחית את עוצמת מקדם הזהירות. תכונת מקדם הזהירות הגבוה עזרה לאדם הקדמון לשרוד ביער, בכך שהעלתה את רמת הורמוני החרום בדם וגרמה לו להגיב בתגובת מלחמה או מנוסה גם עקב גרוי קל בסביבה. כאשר הם ראו תנועה בין השיחים, הם טיפסו ראשונים על העץ ולכן חיו הרבה יותר שנים מהאמיצים שהיו סקרניים לראות מה מקור התנועה ולכן ניטרפו. בעולם המודרני אנשים רגישים מאד מוערכים שלילית כפחדנים וחסרי ביטחון עצמי. בחברה המודרנית, תכונת מקדם הזהירות הגבוה, לעיתים קרובות, במקום לעזור היא מפריעה להסתגלות. בארה"ב פורסם ספר בשם: The Highly Sensitive Person . הספר תורגם לשפות רבות כולל עברית ובעיקבות זאת אם נכניס לגוגל את המשפט: "אנשים רגישים מאד" נמצא מספר רב של עמודים וכן פורום בו אנשים משתפים אחד את השני בקשיים שלהם וגם תומכים זה בזה. אני מציע לך להירשם לפורום ולהיות פעילה בו. http://anashimregishim.com/ בקשר לטיפולים השונים שאת עוברת, אני חושב שזה חיובי מאד, אך אם לאחר מספר פגישות עם מטפל את מרגישה שאין כימיה טובה ביניכם, או שזה לא עוזר לך, חשוב להחליף מטפל. תרופות נגד חרדה אינן ממכרות ולעיתים קרובות, בשילוב עם טיפול טוב, בהדרגה ניתן להקטין את המינון ולהפסיק את התרופות.
אני מציע שתקראי בעיון את כל פרקי האתר שלי כיוון שאני מתאר מקרים שונים של אנשים רגישים מאד.
חשוב לדעתי שתתרגלי מספר פעמים ביום את שיטת "הנשימות המרגיעות" ו"הנשימות המשולבות עם כיווץ והרפיית איברים", וכן להקשיב כל יום להקלטות ההרפיה המוצאות חן בעיניך. מנסיוני, ההקלטה הכוללת הדמיה של חליפת מגן, עשויה לעזור לך לפתח עור עבה יותר כלומר, להיות פחות רגישה. כל טוב, ד"ר אליצור 



נושא: פחד מכוחות על טבעיים
שאלה: לד"ר אליצור שבוע טוב ומבורך. קראתי בשבת מאמר בעיתון ידיעות אחרונות המספר על סופר שאמר שהוא היה אצל מתקשרת ובעזרתה הוא החל לחוש שסבא שלו שניפטר, מציץ מבעד לכתף שלו בעת שהוא כותב ספר. זה ממש מפחיד... אני וגם חברי הטוב, היושב כאן לצידי, מפחדים מהדבר הזה. האם יש היגיון בדבר? אנא תרגיע אותנו. בברכה ש.
תשובה: לש. שלום רב. ישנם אנשים המאמינים בכוחות על טבעיים מפחידים כמו: מכשפות, שדים ורוחות, שטן וגהינום. לעומתם יש אנשים המאמינים בכוחות על טבעיים תומכים כמו: אלוהים המגן עלינו, פייה טובה, אליהו הנביא והמשיח.
לדעתי המקצועית, לכל האמונות בכוחות על טבעיים מטרה דומה: לכוון אנשים להתנהגות חברתית חיובית. חלק מהאמונות עושות זאת על ידי עידוד חיובי והבטחה לתגמול נעים בעולם הזה ובעולם הבא, וחלק על ידי הפחדה ואיומים לענישה בעולם הזה או בעולם הבא.
במחקרים הפסיכולוגיים נמצא, שחינוך ילדים על ידי גישה המבוססת על עידוד ומחמאות חיוביות, יעיל הרבה יותר מאשר הגישה המבוססת על הפחדה וענישה. אני מניח שלסופר שרואיין בעיתון היה סבא טוב ותומך ובעת שהוא כתב משפט יפה הוא דמיין שהסבא גאה בו ומעודד אותו. אני מניח שסופר אחר, שהסבא שלו היה נוהג להעניש ולאיים, עלול לדמיין שסבו כועס עליו, בכל פעם שהוא כתב בשגיאת כתיב. המסקנה היא, שהרשות נתונה לך ולחבריך לבחור באיזה סוג של כוחות על טבעיים ברצונכם להאמין. כל טוב ד"ר ברוך אליצור 



נושא: חרדה חברתית
שאלה: לד"ר ברוך אליצור שלום וברכה! ראשית אני חייבת להחמיא לך ועל האתר שלך! זה כ"כ מסייע ומשמח לראות שיש מי שמבין ובסימפתיה רבה כ"כ ורצון לעזור..... אני בת 22 נשואה+ ילדה. סטודנטית לחינוך במכללה אקדמאית. יש לי חרדה חברתית, אין לי חברות ואני נמנעת מלפתח שיחות עם סטודנטיות ולשבת איתן בהפסקות. כמו"כ אני נמנעת מלהציג, לדבר, להביע דעה וכל הכרוך בזה. אין לי ביטחון והדימוי העצמי שלי נמוך. לגבי הציפיות שלי מול מפגש חברתי: אני אסמיק, אהיה נבוכה, אתבלבל ואבלע מילים... אהיה סגורה בתוך עצמי, מאוכזבת וללא רצון להגיע למכללה שמא אתבייש בשנית... עוד מעט נגמר החופש ועליי לשוב ללימודים. בליבי חששות רבים, לחץ ודפיקות לב רק על המחשבה על החזרה וכן שוב לחוש את החרדות. אינני מעיזה לעמוד מול סטודנטיות ולהעביר מצגת והשנה היא שנה תובענית המחייבת אותי לדבר ולהציג! יש לי כ"כ הרבה מה לתת שכואב לי להסתגר וחלילה לעזוב את הלימודים... אודה שאלו מחשבותי. אני חייבת לציין שאני בחורה נאה, אינטלגנטית ובעלת מוטיבציה להצליח ואינני מבינה למה הדימוי העצמי שלי נמוך. התחלתי לטפל אצל פסיכולוגי בשיטת CBT כבר 13 מפגשים ועדיין מרגישה חרדה ודפיקות לב... במשך התקופה האחרונה של החופש הגדול לא חייתי עם החרדה, הייתי משוחררת וסביב משפחתי, שאינני חשה מאויימת על ידם. אני חושבת שלא תמיד אתקל בתגובות מביכות או באיומים ממש לא. אני יודעת שזה בראש שלי, יש לי מחשבות מעוותות שגורמות לי לחשוב שאני כן מאויימת וכן אקבל הערות. אני מרגישה שאני מפחדת להיחשף אודה מקרב לב לתשובה ממך!!! תודה רבה רבה!! שולה
תשובה: לשולה שלום רב. ישנם שני סוגי חרדות חברתיות: חרדה מביקורת וחרדה מתסמיני החרדה עצמן, מה שניקרא "הפחד מהפחד." לדעתי את סובלת משניהם ובטיפול הפסיכולוגי צריך להתמקד בשני סוגי החרדות שלך.
בעת הטיפול בחרדה מביקורת, עליך להעלות בזכרונך פגיעות מהעבר ולדמיין אם תעמדי שנית במצב דומה, איך היית רוצה להתמודד מול האדם הביקורתי. לאחר שעובדים במשך מספר פגישות על כל הפגיעות מהעבר ומהווה, צריך להתמקד מפחדים עתידיים לדוגמה, מה את חוששת שיגידו לך, כאשר תסמיקי ותגמגמי בכתה לפני כולם? בעזרת המטפל, עליך לדמיין כיצד תתגונני מביקורת כזו בצורה תקיפה אך לא תוקפנית. את לדוגמה יכולה לומר לאדם המלגלג: "אז מה אם גמגמתי או הסמקתי מתוך התרגשות, זה קורה להרבה אנשים, אם זה מפריע לך אתה זקוק לטיפול."
בעת טיפול בתופעת "הפחד מהפחד", תחילה לומדים את המשמעות החיובית של כל תסמין כלומר, איך התסמין לפני מליוני שנים תרם להשרדותו של האדם הקדמון, בכך שהכין אותו לתגובת "מלחמה או למנוסה". כאשר מבינים זאת, קל יותר לקבל את התסמינים כתופעות נורמליות ופחות כועסים על עצמינו. בעזרת שיטות הרפיה, לומדים להוריד את רמת הורמוני החרום. חשוב שבמקום לצפות בחרדה מביקורת חברתית, תלמדי לנצל ציפיות אלו במטרה להתאמן, בעזרת המטפל, על תיכנון תגובה חיובית כלפי האדם הביקורתי. זה דומה לאדם הלומד שעורי נהיגה ביום שהשמים מעוננים. הוא אומר למורה הנהיגה שהוא מקוה שלא ירד גשם, כיוון שהוא מפחד לנהוג בגשם. מורה נהיגה עונה לתלמיד שהוא מקוה שירד גשם ואפילו מאד חזק כיוון שעליו ללמוד לנהוג גם בגשם חזק. אני מציע שתשתפי את המטפל שלך בגישתי הטיפולית. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



נושא: פחד להנשא
שאלה: אני בן 45. אני בקשר עם משהי כבת 40 כבר תקופה של שלוש שנים, אבל לא ממש בשיא הרצינות אולי בגלל מראה חיצוני, רק לאחרונה קצת יותר התקרבנו והתחלנו לדבר על להביא ילד לעולם, אולי בגלל שהרגשתי שאני הולך אולי לפספס הזדמנות בגילי. תמיד חשבתי שיש יפות יותר וניסיתי במקביל כי לא הייתי שלם איתה. אני לא מרגיש מאוהב והמשיכה שלי לא ממש בשמיים אבל היא אדם שנוח להיות איתו שתומכת ועוזרת ודואגת ואני מאוד מכבד אותה. לפני זמן קצר נודע לי שהיא בהריון ומאז אני בלחצים וחרדות מהעתיד והשינוי של מגורים יחד מפחיד אותי ואני ולא יודע מה לעשות. האם לנסות לחיות איתה למרות שאני לא שלם עם עצמי או לא? יש רגעים שפשוט בא לי לברוח מהכל. עד עכשיו הייתי חופשי לעשות כרצוני. פשוט לא יודע מה לעשות. מצד שני אני מפחד לפספס כי אם עכשיו לא אז מתי? אולי בגיל 50? יש לציין שאני קצת בחרדות כבר זמן מה בלי קשר אליה, כרגע לא יודע מה לעשות ואני בלחץ גדול, אשמח אם תוכל לייעץ לי קצת או לעזור. תודה
תשובה: שלום רב. אתה כותב שלאחרונה התקרבתם, אך אתה לא ממש מאוהב בה וזה מונע ממך להחליט על קשר קבוע ומגורים ביחד. ישנו פתגום באנגלית שהוא מאד נכון Only when people fall out of love, a real relationship begins
במחקר מעניין נבדקו זוגות לפני נשואין וכל אדם התבקש להעריך עד כמה חזק הוא מאוהב בבן/בבת הזוג. החוקרים חילקו את כל הנבדקים לשתי קבוצות: קבוצת מאוהבים מאד וקבוצה שניה שאהבה אינה כה חזקה, אך הם החליטו להנשא למרות היסוסים. לאחר מספר שנים החוקרים נפגשו עם הנחקרים. נמצא שאחוז הגרושין מבין הזוגות שהיו מאד מאוהבים, היה הרבה יותר גבוה מאשר בין המהססים. המסקנה היא, שהפתגם "אהבה היא עיוורת" הוא נכון. אהבה חזקה נובעת מחוש הרגש ולא מההגיון. לבחור בן זוג לחיים, מצריך הרבה שיקולי הגיון: האם בן הזוג חבר טוב שאפשר להתיעץ, לשוחח, לבלות, לקיים יחסי מין ולהיות הורה טוב? עליך לשקול האם הידידה שלך עונה על הדרישות האלו. זו החלטה חשובה עבורך. כיוון שאתה עד כה לא נישאת, עדיין חושש מקשר קבוע והסיכוי לקשר מעורר בך חרדות, אני מציע שתפנה לטיפול פסיכולוגי, עם מטפל המתמחה גם בטיפול זוגי. הכלל הוא, שלאחר שתים שלוש פגישות אם אתה חש שאין קשר והמטפל לא ממש מבין אותך, תחליף מטפל. באתר של האגודה לטיפול משפחתי תמצא רשימת מטפלים לפי אזור מגורים. http://www.mishpaha.org.il/ במקביל לטיפול הפסיכולוגי, אני מציע שתתרגל שיטות הרפיה, כפי שמתואר באתר ותקשיב להקלטות ההרפיה. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: פיטורין מהעבודה וקשיים למצא עבודה אחרת
שאלה: לד"ר אליצור שלום. לצערי פוטרתי מהעבודתי וטרם מצאתי עבודה אחרת. אני הולכת לראיונות ולא מוצאת עבודה מתאימה. קבלתי תשובה שלילית ממקום עבודה שמאד רציתי להתקבל שם, הם חיפשו מישהי קצת יותר מנוסה. היום קמתי עם מועקה מאוד כבדה בלב זה היה בשעות הבקר המוקדמות. הרעיון להישאר בבית פשוט מפחיד אותי... מפחיד אותי להיות מחוץ למסגרת... מחוץ למשבצת של עבודה... פשוט לא בריא לי. אני לא יכולה להיות טרודה במחשבות... אני צריכה את עצתך. תודה על תשומת הלב, נועה
תשובה: לנועה שלום רב. אני מציע שתשלימי עם העובדה, שבשלב מסויים בחיים תצאי לפנסיה מלאה ויהי לך הרבה זמן חופשי. אני מציע שתקחי את התקופה הקרובה של חיפוש עבודה, כתרגיל להתמודדות עם זמן חופשי שיהיה לך בשפע בעת הגימלאות. אני מאמין שחשוב לתכנן את העתיד ולדמיין שאם הציפיות הכי גרועות יקרו לי, איך אני מתמודד מבלי להשבר. אני מציע שתדמייני, שאם חס וחלילה לא תמצאי עבודה בחודשים הקרובים, את תתמודדי מבלי להכנס למצבי רוח. את יכולה לדמיין שאת מנצלת את הזמן הפנוי לפעילות חיובית אולי ריצת בוקר, התעמלות כל יום, ביקור חברות שגם לא עובדות, קריאת ספרים והתמסרות לילדים. זכרי שבדור של ההורים שלנו והסבים שלנו, רוב הנשים בעולם לא עבדו, אלא טיפלו בילדים, ניקו את הבית, בישלו ודיברו עם חברות והן כלל ולכלל לא השתעממו. מסקנה, צריך ללמוד מהדור הקודם איך להתמודד כאשר יש לנו זמן פנוי בשפע. אני מאחל לך שהציפיות הגרועות לא יתממשו ותמצאי עבודה בהקדם, ובמקביל, עד שתמצאי את העבודה המתאימה לא תחושי בפחדים ולא תהיי טרודה במחשבות שליליות. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: תגובה חריפה למחלת הסרטן
שאלה: אישתי חלתה בסרטן לפני שבע שנים. ברוך השם יצאנו מהמחלה אבל בחודשים האחרונים אישתי לקתה בחרדה עמוקה וקשה ואנחנו לא מצליחים לצאת ממנה. אנו זוג צעיר שכבר שבע שנים נמצאים במין מרה שחורה ולאחרונה המצב הוחרף עד כדי כך שהיא לא מתפקדת וממש חשה חוסר אונים. טופלנו אצל כמה וכמה רופאים בנושא כדורים ומה לא ..שום דבר לא עזר. מה אתה מייעץ לעשות?
תשובה: אשתך זקוקה ליעוץ פסיכולוגי, שיאפשר גם יעוץ זוגי כשהמטרה, לתמוך בה, בך ובקשר ביניכם. אני מאד ממליץ להקשיב להרצאתו של רנדי פאוצ בנושא התמודדות עם מחלת הסרטן.
קיראו עליו בעברית ותקשיבו להרצאתו באנגלית. אם תכתבו בגוגל בעברית: "ההרצאה האחרונה"תקבלו הרבה אתרים עליו, כולל על ספרו שתורגם לעברית בשם "ההרצאה האחרונה". אני מאד אהבתי את הספר http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3573697,00.html

http://it.themarker.com/tmit/article/4072

אם יש לאשתך את הרצון לנצל בצורה הטובה ביותר את הזמן שאלוהים נותן לה, עד שהוא יזמין אותה אליו, חשוב שהיא תעזר על ידי מטפל טוב המתמחה בעזרה במיקרים כמו שלה. אני ממליץ שאם לאחר שתים שלוש פגישות היא חשה שאין כימיה טובה בינה לבין המטפל, עליה להחליף מטפל ולא להתיאש. כנסו לאלפון הפסיכולוגים ושם תמצאו פסיכולוגים קלינים באזור מגורייכם. http://www.psychology.org.il/phonebook/ כל טוב ובהצלחה, ד"ר ברוך אליצור



נושא: ילדה הפוחדת בלילות ממחבלים
שלום ד"ר אליצור. שמי אורי ואני מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית בבית ספר בירושלים ובנוסף, מתמחה בפסיכולוגיה שיקומית במחלקה אונקולוגית בבית חולים. המקרה המעסיק אותי נוגע בילדה הלומדת בבית הספר בו אני עובד. הילדה בת 10, בכורה בבית ולה עוד אח צעיר. אביה לא עובד כרגע והוא האדם שבא להתייעץ. את אמה לא פגשתי. בעקבות הרצח באיתמר (בו נרצחה משפחה בביתה) לפני מספר חודשים, החלה הילדה לפתח פחדים הנוגעים באפשרות של השנות המקרה במשפחתה שלה. הילדה מבקשת שהוריה יישנו לידה, קמה בלילה ובודקת אם יש אנשים בארונות, מעירה את הוריה, רואה טלוויזיה בלילה וכו'. העניין המטריד הוא שהדבר נמשך כבר מספר חודשים ולא שכך מעצמו עדיין. האופציות להפניה לטיפול אינן רבות- בעיקר בתחנות לבריאות הנפש כיוון ששם התור ארוך מאד. אשמח לדעת אם יש לך רעיונות או תובנות נוספות. בברכה . אורי
תשובה: לאורי שלום רב. אני מאד ממליץ שתפגוש את שני הורי הילדה יחד ותלמד אותם להיות "הפסיכולוגים של הילדה." ראשית קרא בעיון את המאמר הבא: "פחדי לילה אצל ילדי הגן: מאת יונתן קושניר http://www.hebpsy.net/articles.asp?t=0&id=2634

תציע להורים לקנות לה בובה, שהיא תבחר אותה, ותחבק אותה בלילות ובכך הבובה תשמור עליה והיא תשמור על הבובה כל הלילה. בנוסף, נסה להשיג בקבוק קטן של ספריי שניתן לפתוח את הפקק שלו ולהכניס בו נוזל אחר. חשוב שתבחר בקבוקון שניתן בקלות להחזיק ביד. בפגישה עם ההורים, תראה להם את הבקבוקון ותסביר להם שזה נשק אישי שחשוב שלכל אחד מהילדים בבית יהיה בקבוקון כזה, אותו הם ימלאו במטבח, בטכס יפה, במי מלח מאד מרוכזים. על ההורים להסביר לילדים שהם ישנו בלילה ומתחת לכר ישימו את הבקבוקון וליד המיטה מקל עבה וחזק. הספרי הוא כמו נשק אישי, שאסור בשום אופן להתיז על ילדים אחרים ואסור לשחק בו. זה כמו אקדח שצריך לשמור שלא יגיע לידים לא נכונות. כמו כן, אין לשחק עם המקל העבה.
אם אחד מהילדים ישמע רעש בחדרו ויראה מחבל, שיעשה עצמם ישן, אך יחזיק את הבקבוקון ביד וברגע שהמחבל יתקרב אליו הוא יקפוץ בצעקה גדולה כדי להבהיל את המחבל ויתיז את מי המלח על העיניים שלו ובמקל יכה אותו בראשו בחוזקה ורק לאחר שהוא איבד את הכרתו הוא ירוץ להעיר את ההורים. אם תצליח לשכנע את ההורים, תציע להם לתרגל זאת בבית עם כל ילד בנפרד, כאשר שאר הילדים צופים בהצגה. כל הילד ישכב במיטתו ויעשה עצמו ישן. ההורים יתקרבו אליו, כאילו הם מחבלים והוא יזנק בצעקות חזקות כאילו להבהיל אותם וישחק כאילו הוא מתיז מי מלח על העיניים שלהם וכאילו הוא מכה אותם בראש. לאחר זאת, לבקש מהילד לשחק כאילו הוא מטלפן למשטרה ומספר להם שהיה מחבל בביתם והוא השתלט עליו. האב ישחק את השוטר שישבח אותו ויבטיח לכתוב זאת בכל העיתונים.
בנוסף, אם יש להורים מחשב, תמליץ שכל המשפחה תשב בנוחיות ביחד ויקשיבו להקלטת ההרפיה "חליפת המגן." הם יסבירו לילדים שעליהם לדמיין מעטפת מגן המגינה על ביתם ועל כל אחד מהם. בתום האזנה להקלטה, כל אחד ישתף את המשפחה מה הוא דמיין. אם ההורים יגיבו בחיוב, תמליץ שכל המשפחה תקשיב ביחד, כל לילה לפני השינה, לאחת מהקלטות ההרפיה שבאתר. אם אין להם מחשב, שירכשו את התקליטור "הרפיה ודמיון מודרך" שם נמצאת גם הקלטה של מעטפת המגן. אני הפעלתי שיטה זו עם עשרות רבות של ילדים שפחדו מגנבים, ממכשפות, משדים וממחבלים ותמיד הדגמתי זאת להורים ולילדים בפגישה משפחתית. היתה לי ספה בחדר העבודה ואני שיחקתי תחילה את הילד המבחין במחבל. קפצתי מהמיטה בצעקות נוראיות והדגמתי כאילו אני מטיז את מי המלח ומכה בראשו של המחב. בשלב שני, בקשתי מהילד לשכב במיטה וההורים שיחקו את המחבל המתגנב לחדר. הילדים נהנו מאד להפחיד את ההורים ולשחק את החזקים. אני ממליץ שתשתף את הסטודנטים, בני כיתתך, בשאלתך ובתשובתי. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: הקאות במצבי לחץ
שאלה: שלום ד"ר אליצור. אני בת 26 ואני סובלת שנים רבות מתופעה של הקאות במצבי לחץ כמו
בעת ראיונות עבודה, יציאה לטיולים ונסיעות לחו"ל. ההגיון אומר, שחופשות וטיולים זה כיף, אבל הגוף שלי מגיב להיפך אפילו כמה ימים לפני הנסיעה. באופן כללי יש לי חרדות שמתבטאות בלחץ בזמן נהיגה, לחץ לפני בחינות, אבל עם תופעות אלו אני מצליחה לתפקד ביומיום. היו לי בעבר התקפי חרדה ובאופן כללי אני מרגישה לחץ תמידי. אפילו שיש חברות ובן זוג מאוד תומך, לא הם ואף לא אני מצליחים לעזור. עוד כמה ימים אני טסה לחו"ל, וכבר התחילו הבחילות וההקאות, מה תייעץ לעשות כדי להקל על התופעה ספציפית לנסיעה זו ? הגעתי אליך דרך האתר, ראיתי והתרשמתי מתגובות של אנשים שנעזרו בך. אשמח לתשובתך.
תשובה: שלום רב. ידע זה כח. חשוב שתביני שבעת שאלוהים או הטבע בראו את האדם ואת שאר היונקים, הכוונה היתה חיובית - לעזור להם לשרוד כנגד סכנות היער. הבעיה שסכנות החברה המודרנית שונות לחלוטין מסכנות היער והגוף והמוח עדיין לא קלטו ולא הסתגלו לשינוי. אני ממליץ שתקראי בעיון את הפרקים הבאים שבאתר: פסיכולוגיה אבולוציונית, תגובת מלחמה או מנוסה, תסמיני חרדה ותרומתם להשרדות. תיראי שכתבתי על תרומת הקאות להשרדות בעת סכנה.
הדרך להתגבר על ההקאות נחלקת לשתים: ראשית, עליך לדבר לבטן שלך ולהגיד לה תודה על כך שהיא מנסה להכין את גופך לתגובת "מלחמה או מנוסה," אך הדרך שהיא נוקטת לא מתאימה לסכנה ששמה טיסה, אלא להחלצות מחיות טרף לכן על הבטן לשנות את כיוון התגובה שלה ולהירגע. שנית, עליך לבצע את תרגיל ה "נשימות מרגיעות" כך שבכל שאיפת אויר תכווני את האויר לכיוון הקיבה ובדמיונך תחושי כיצד את מרגיעה אותה בעזרת אויר טרי ורענן. בעת נשיפת האויר החוצה, תדמייני שאת מוציאה את כל המתח ומרגיעה את הקיבה. אני מציע, שבכל פעם שאת חשה בבחילות וברצון להקיא, תעריכי את עוצמת התחושות בין 1 ל-6 , כאשר 6 מציין את המתח הכי חזק שאי פעם חשת ו- 1 מציין רוגע. המטרה שלך היא להוריד את רמת המתח סיפרה אחת בלבד. כאשר את מצליחה בכך את על דרך המלך להמשיך ולהרגיע את התחושות. אני מקוה שתקחי את המלצותי איתך לטיול וזה יתרום לך. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: חרדה מתורשה של מניה דפרסיה
שאלה: שלום ד״ר אליצור, אני מאוד שמחה שיש לי את ההזדמנות להתייעץ איתך. התחתנתי עם אדם מאוד כריזמטי ומוצלח ורק לאחר שהתחתנו הבנתי שאביו חולה במחלת המניה דפרסיה. אביו עבר חיים לא קלים כמו נידוי חברתי ומשפחתי, ואם שסבלה מדיכאון. לבעלי יש אמא ב״ה בריאה ומקסימה ושבעה אחים די מצליחים וב״ה בריאים, כולם בשנות ה-20+. אני ב״ה בריאה ויציבה ומשפחתי כולם בריאים. הידיעה שאביו של בעלי נושא את המחלה לא נותנת לי רגיעה ומנוחה, אני מוצאת את עצמי חסרת מנוחה ועם פחד ענק שאולי זה תורשתי. יש לי שני ילדים קטנים ומתוקים בבית ואני כולי פחד שהמחלה עלולה לעבור אליהם. יש לציין שיש לי נישואין מקסימים. בעלי חזק נפשית הרבה יותר ממני והוא בעל תומך ואוהב. בכל אופן יש בי פחד שלא עוזב אותי לגבי התורשה של המחלה, פחד עצום!!! בפרט לאחר שקראתי כתבות על תורשת המחלה. אשמח אם תוכל להעמיד דברים על דיוקם ולעזור לי בעניין. תודה רבה, רבקה
תשובה: לרבקה שלום רב. אני עונה לך במעט חוש הומור, אך אני מאד רציני בגישתי. לפי הדת היהודית אסור להיות מאושר באופן מוחלט, כיוון שצריך להתאבל על חורבן בית המקדש .אנשים מאד דתיים, כאשר הם מסיידים וצובעים את הדירה, הם משאירים בתיקרה מטר מרובע לא צבוע, זכר לחורבן בית המקדש. אולי גם את מצאת דבר מה לדאוג, מפני שכל שאר הדברים הם מצויינים ואולי את מפחדת מעין הרע.
אם חשוב לך לדאוג, אני חושב שהנושא שמצאת לדאוג הינו מאד חיובי עבורך, כיוון שעדיף לדאוג על דברים שההסתברות שיקרו שואפת לאפס מאשר על דברים שההסתברות שיקרו גבוהה . לפי התאור שלך, בעלך וגם ששת אחיו בריאים, כיוון שהם קיבלו את הגנים של האמא הבריאה שלהם ולכן יש לילדיך יותר סיכוי להחליק על בננה במדרכה, מאשר הסיכוי שהמחלה תעבור אליהם בתורשה. הסיבה היא, שהם קיבלו את הגנים של הסבתא הבריאה, של בעלך הבריא וגם את הגנים הבריאים שלך.
אני ממליץ, שאם מאד חשוב לך לדאוג, עדיף שתמשיכי לדאוג לנושא, שסיכוייו להתגשם נמוכים מאד מאד, כמו תורשה של מניה דפרסיה , מאשר לדאוג על החלקה על בננות שהסיכוי שזה יקרה יותר גבוה. מצד שני, אם את רוצה להפסיק לדאוג וליהנות ממה שאלוהים נתן לך, אני ממליץ שבכל פעם שמחשבה שלילית מתעוררת, נישמי שלוש "נשימות מרגיעות", כפי שמתואר באתר ותרפי את גופך. הנשימות מגבירות את החמצן במוח ובכך גורמת לקורטקס, שהוא החלק ההגיוני שבמוח, להתגבר על החרדות, שהן פעילות בחלק הפרימיטיבי של המוח, שהוא משותף לכל היונקים בעולם. אני גם ממליץ, שבמהלך היום, בעת שהנושא מטריד אותך, תקשיבי באתר להקלטת הרפיה קצרה ובלילות תירדמי תוך האזנה להקלטות ההרפיה הארוכות. אפשרות נוספת היא, להחליט לדאוג רק יומיים בשבוע, בימים שתבחרי. אם דאגות יטרידו אותך ביום שקבעת למנוחה את יכולה לרשום בקצרה במשפט או שניים מה מטריד אותך ולקרא בעיון את מה שרשמת ביום המיועד לדאגות. בדרך זו את לומדת מצד אחד לשלוט על המחשבות הטורדניות ומצד שני את לא בולמת בצורה תקיפה את הדאגות שלך. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: פחדים מהעתיד וכעס על כשלונות העבר
שאלה: היי ד"ר ברוך אליצור היקר, מועדים לשמחה. אני הרווקה בת ה-28 שהתכתבנו בעבר. לאחרונה הייתה לי תקופה נפלאה והייתה התקדמות בהתמודדות שלי עם פחדים. רציתי לשאול אותך מספר שאלות:
1. העליות והירידות ברמת הפחדים, האם זה משהו טבעי?
2. איך מנצחים את הפחד? לאחרונה יש לי מחשבות מלחיצות, פחדים, בצורה אינטנסיבית. זה השלב שאני עוברת כעת בערך. זה רק מתקופת ליל הסדר. היה לי קצת קושי לנסוע ברכבת לאחותי, ולהיות עם כולם, כי בבית של אחותי בפעם האחרונה שהיינו שם, התחיל כל המצב הזה. ועוד משהו, סתם למשל, התחלתי קשר עם בחור ועצם המחשבה אם לספר או לא כבר מלחיצה ומפחידה וגם ראינו סרט מדע בדיוני דיי מפחיד, ופשוט היה לי מאד קשה להיות איתו באותם רגעים. וזה כ"כ מצער. אני כ"כ רוצה להתקדם ולהיות בזוגיות, אבל אני מפחדת ממה שעובר עלי ואיך בכלל אספר לו. רק שתבין, כולה מדובר בפגישה שלישית. אני פשוט ישרה וחוששת. אני מבינה שכל המצב הזה מתבטא בריכוז יתר בעצמי, מחשבות וכו'. איך מפסיקים עם זה? כי זה כמו לופ. ואז הפחד מזין את עצמו. אני קמה בבוקר, וחושבת מה היה אתמול. במקום לקוות שהיום יהיה טוב יותר, אני נזכרת בכשלון ליל אמש וזה קשה. וגם כל הפלאשבקים והפחד מעצם מה שעובר עלי דיי מפחיד.
3. אשמח ממש אם תיתן טיפים ואיך ניתן ליצור התקדמויות מבורכות. האם אפשר לצאת מזה? עמליה
תשובה: שלום רב לך עמליה. אני מאד שמח על כך שהתקדמת כל כך יפה. לצערי עד לגיל 99 כל אדם חווה מפעם לפעם פחדים או מחשבות טורדניות וזה נורמלי לחלוטין. אנו לא מושלמים ולא מוצאים בן זוג מושלם. המטרה היא למצא בן זוג שאפשר לתמוך בו ולהיתמך על ידו. כיוון שנפגשת עם הבחור רק שלוש פעמים הקשר רק בתחילתו ולכן חשוב שתראי לו את הצדדים החיוביים והחזקים שלך ותבדקי את הצדדים החיוביים והחזקים שיש בו. בשלב מאוחר יותר ביחסים, שתפי אותו גם באחד מהחששות הקטנים שלך ותראי את תגובותיו. תעודדי גם אותו לחשוף את החששות שלו, הכיוון הוא, תמיכה הדדית. אם הוא יברח אז זה מזל שלך, כיוון שהוא לא גבר שמוכן לתמוך ואולי הוא מחפש אשה מושלמת שתתמוך בו. הרעיון העיקרי הוא שעליך להשלים עם העובדה שלעיתים הפחדים יחזרו ויש לזה יתרון, כיוון שבכל יום שפחדים חוזרים זה אתגר עבורך ללמוד איך להתמודד עם הפחדים ובכך להתחזק. כאשר תהיי אמא תצטרכי לעשות אותו דבר עם הילדים הקטנים שלך שיפחדו מגנבים, ממכשפות או מילדים אחרים. את כותבת שהיה לך קושי לנסוע ברכבת לסדר בגלל הזכרון שהפחדים התחילו שם, אבל כן נסעת ולא ויתרת לפחד ולא נסוגת. סימן שיש לך את הכוחות לא לותר לפחדים ולדאגות. הרבה פעמים אנו מדברים לעצמינו. מי מדבר למי בתוכינו? ניתן להשוות את הפחד לילדה קטנה המצויה בתוך ליבך והיא פועלת רק על בסיס הרגשות של ילדה קטנה חסרת נסיון. החלק הבוגר והמנוסה שבך יכול לדבר לילדה הקטנה כמו אמא טובה שמדברת לבת שלה שמפחדת מדברים לא מסוכנים ממש. כמו כן מחשבות על כשלונות של אתמול הן מאד חיוביות. במקום לכעוס על הכשלון תחשבי אם זה יקרה מחר איך אתמודד טוב יותר. אם הרעיון ניראה לך, עדיף לעשות זאת בכתיבה. תחילה כתבי בשם הילדה הקטנה המפחדת ממשהו שעלול לקרות בעתיד או שהיא נזכרת בכישלון מאתמול. מתחת לזה תעני לה ותרגיעי אותה בשם האם הבוגרת. אני מאחל לך הצלחה ברכישת נסיון חיים בעקבות התמודדות חיובית עם כשלונות מהעבר ועם פחדים מהעתיד, ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: אתה ממש נחמד וחיובי, אבל עצם התיוג של ההתמודדות שלי וכל זה שזה התרגש עלי- עם זה קשה לי! זה קצת כמו סיוט, או חלום רע. ויש לך אולי עצה יותר פרקטית, מה עושים כשאתה בסיטואציה מלחיצה? ורק חושב לופ של מחשבות? במקרה כזה פחות יזדמן לי לכתוב.... עמליה
תשובה לתגובה: אני מציע שתקראי בעיון את שיטות ההרפיה שאני מתאר באתר: "נשימות מרגיעות" ו"כיווץ והרפיית אברים." את יכולה לבצע אותם גם בנוכחות אנשים מבלי שהם ירגישו. את צריכה להתחיל להתאמן מול הראי בעת שאת רגועה ולעשות זאת מספר פעמים ביום. כתוצאה מכך בעת מתח תוכלי לבצע זאת בקלות וזה ירגיע אותך ואם יש צורך תחזרי שוב על השיטה. אני מקוה שהשבוע תרגישי במתח ובמקום להתאכזב מעצמך תאמרי לעצמך איזה מזל יש לי, עכשיו אני יכולה להתאמן בשיטות האלו. באיחולי הצלחה, ד"ר אליצור



נושא: מחשבות מפחידות על העתיד
שאלה: שלום לך ד"ר ברוך אליצור, ראשית אני רוצה להודות לך מאוד על האתר הנפלא שלך ועל ההרפיות שמאוד מסייעות לי. אני בת 30 אמא לשתי בנות מקסימות! ילדה בת שנתיים ותינוקת בת חודש וחצי... אני סובלת מחרדות שמלוות אותי בעיקר בשעות הערב כשאני במחשבות עם עצמי. אני נמצאת כרגע בתקופה מאושרת בחיי, אך לצערי, מרוב פחד שהדברים ישתבשו, כי "לא יכול להיות כל כך מושלם," אני מוטרדת ממחשבות טורדניות. אני מפחדת שיקרה משהו רע לילדיי, לי או לבני משפחתי. אני לא מסוגלת להכיל חדשות בטלויזיה ולשמוע על מקרים קשים של זוועות. לפני כשנתיים וחצי חוויתי התקף חרדה ראשון, וכמו שתיארת את זה באתר שלך, באופן המדויק ביותר, אני חשה "פחד מהפחד" שמא הדבר יחזור על עצמו. אני רוצה ללמוד איך להפסיק את מעגל הקסמים השלילי. חשוב לי לציין שאני מתפקדת באופן מלא. לפני חופשת הלידה עבדתי כמורה. אני נשואה ומנהלת חיים נורמלים ותקינים. אני מצליחה להרדם בלילות, אך כמו שכתבתי, המחשבות הללו מציפות אותי וגורמות לי לתופעוות של רעד ושלשולים. חשוב לי מאוד לטפל בעניין אחת ולתמיד...! ראיתי שיש מספר ספרים מומלצים . איזה ספרים אתה ממליץ? האם אני אצליח להתגבר מקריאתם או שלדעתך יש צורך בשיחות עם פסיכולוג? המון תודה לך מראש על זמנך והאכפתיות שבך. לינה
תשובה: ללינה שלום רב. אני שמח שהאתר תורם לך. לצערי, אלוהים או הטבע בראו את העולם בצורה כזו, שאין שום דרך למנוע בעיות ולצערנו גם אסונות. מצד שני, הם הקנו לנו שיטות התמודדות גם כלפי החוויות הגרועות ביותר כמו מלחמות, שטפונות, שריפות ומוות של בני משפחה. המוח שלנו הוא כמו מחשב מסובך, עם הרבה תוכנות שרבים לא יודעים להפעיל אותן. אני התרשמתי ממכתבך, שיש לך את הפוטנציאל (תוכנה) איך להתמודד עם הפחדים בעתיד וגם להכין את תלמידייך ואת ילדיך להתמודד עם אסונות שונים, כאשר תצליחי להפעיל אותה תוכלי לשלוט על החרדות. אחת מהתוכנות במח היא, שבכול פעם שמחשבה שלילית צצה בראש, עלינו לקחת שלוש נשימות עמוקות המזרימות חמצן למח ובכך עוזרות לשלוט על הרגשות. בעת הנשימות, עליך להגיד בדממה "אם חס וחלילה יקרה אסון, אני אתמודד וכן אני לא צריכה לסבול בהווה על דבר שלא התרחש עדיין ואולי אף פעם לא יתרחש. אם חס וחלילה האסון יתרחש ויהיה לי קשה להתמודד, אפנה לטיפול פסיכולוגי שיעזור לי להתמודד בהצלחה ולחזק אותי". במקביל, אני מאד ממליץ שתמשיכי להאזין להקלטות ההרפיה שבאתר ותקראי את פרקי האתר השונים המתארים שיטות טיפול שונות בפחדים ובחרדות. אני מאחל לך הצלחה לתמודד עם החרדות. ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובה: ד"ר ברוך אליצור היקר! אין מילים בפי להודות לך על עזרתך כמו גם על תגובתך המהירה והמפורטת. למילים שלך יש עוצמה והשפעה רבה! הדפסתי את הדף ואני משננת את אשר כתבת. אני כבר חשה שיפור הודות לך. שוב המון תודות ויישר כוח על פועלך. לינה
תשובה: ללינה שלום רב. קחי את הקרדיט לעצמך. אני העליתי רעיון, אך את, עם הכישרון הפנימי שלך, ידעת איך ליישם זאת בצורה שעזרת לעצמך. כך תעשי גם בעתיד, בעת שתיתקלי בבעיות רב גווניות. אם לא יעלה בראשך רעיון איך להתמודד עם הנושא שמעסיק אותך, תעצמי את עינייך ותדמייני שאת משוחחת איתי וכיוון שאת מודעת לגישתי את תוכלי לדמיין איך אני מייעץ לך להתמודד. גם כאשר אהיה בשמיים תוכלי להמשיך להתייעץ איתי ולשמוע בראשך את תשובותי. בדמיונך, תיראי את עצמך מיישמת את הכיוון שהמלצתי עליו וכמו בסרט שיש בו סיומת חיובית, תיראי את עצמך בשליטה חיובית מלאה. את יכולה לעשות זאת בכל עת שתחושי בצורך לכך. כתבי לי איך הדרך הזו עובדת עבורך. כתבי לי בבקשה, אם אין לך התנגדות שאני אצרף לאתר, לפרק "שאלות ותשובות" את חליפת הדוא"ל בינינו. כמובן שאשנה פרטים המזהים אותך. כל טוב ד"ר אליצור
תגובה לתשובתי: ד"ר ברוך אליצור היקר! שוב המון תודות לך. אתה מחזק אותי מאוד. כמובן שתוכל להוסיף את התכתובת שלנו. זה רק יכול לעזור לאחרים. אני מורה לחינוך מיוחד. רציתי לספר לך שבזמן שלימדתי הקדשתי זמן להאזנה עם התלמידים להרפיות האתר. התלמידים שלי ממש חיכו לזה. חלק אף סיפרו שכאשר הם נתקלים במצבי לחץ או קושי הם מאזינים להקלטות מביתם. חשבתי לקחת קורס מדיטציה להגביר את השליטה העצמית על המחשבות הטורדניות. מה דעתך? המחשבה של ללכת לפסיכולוג, במידה ולא אצליח להתמודד לבד, מאיימת עליי במידה מסוימת. תודה ויום טוב, לינה
תשובה: ללינה שלום רב. אני שמח שגם תלמידיך נהנים מההקלטות ההרפיה שבאתר. אם השיטות שאני מתאר באתר להתמודד עם חרדות אינן מספיק חזקות לעזור לך להתגבר עליהן אל תששי לפנות ליעוץ לפסיכולוג. הכלל שלי הוא, שהולכים למטפל לשתי פגישות ראשונות במטרה לבדוק את הכימיה ביניכם. אם את לא מרגישה כימיה טובה מחליפים מטפל. חוסר כימיה עם המטפל זה לא אשמת הטיפול, אלא הבדלים אישיותיים בין מטפלים וצריך למצוא את האדם המתאים לך. כל טוב ובהצלחה ד"ר ברוך אליצור



נושא: ממה נגרמים פלאשבקים כואבים מהעבר?
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. יש לי שאלה אליך, ממה נגרמים פלאשבקים כואבים מהעבר? כאילו למה זה קורה?
תשובה: פלאשבקים מהעבר הם מאד חיוביים. ניתן להשוותם לתוכנת מחשב, שהטבע הכניס למוח במטרה לעזור לאדם הקדמון לשרוד בתנאי חייו המסוכנים. כאשר תמונה מפחידה מהעבר עולה במחשבה או בדמיון, מטרתה לעזור לאדם לתכנן התמודדות טובה יותר בעתיד בהשוואה להתמודדות המקורית מהעבר. יכולת הדמיון, בעזרתו ניתן לשחזר חוויות מהעבר ולדמיין את העתיד, הוא אחד מהיתרונות הגדולים של האדם על שאר החיות. בעזרת יכולת הדמיון, אנו משחזרים חוויות בהן לא תפקדנו במיטבנו ולאחר מכן, אנו יכולים לדמיין את עצמינו פועלים בעתיד בצורה טובה יותר. אנו גם יכולים לדמיין חוויות חיוביות מהעבר ולאחר מכן, לדמיין את עצמינו חוזרים על אותה התנהגות בעתיד.
הצעתי היא, בכל פעם שתחושי בפלאשבק, תודי לאלוהים או לטבע שבראו במח תוכנת מחשב כה טובה וכל זה, במקום לכעוס על עצמך ולפחד מהתמונה השלילית. אני מאחל לך הרבה פלאשבקים גם חיוביים וגם שליליים, כיוון שזו דרך נפלאה להתפתח. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: התיחסות לזכרונות כואבים מהעבר
שאלה: ד"ר אליצור, אני מוטרדת כל היום מזכרונות כואבים. סבלתי בבית הספר מילדים, גם בצבא לא נהניתי וזה מטריד אותי. מה עושים?
תשובה: אני מציע שתדמייני שאת נוהגת במכונית שיש בה רק שני חלונות: קידמי ואחורי. כאשר את מסתכלת בחלון האחורי את רואה את כל המכשולים שעברת כמו חורים בכביש, סלעים או מסמרים. כאשר את מסתכלת קדימה, את עלולה לראות מכשולים נוספים, שחלקם דומים לאלו שראית בחלון האחורי. יש לך שתי אפשרויות:
- להמשיך להצטער ולסבול בעקבות המכשולים שעברת.

- לנצל אותם במטרה לרכוש נסיון כנהגת ולהתמודד טוב יותר עם המכשולים שבעתיד.
בדרך שלך את סובלת פעמיים. פעם אחת מהחוויה שקרתה בעבר ופעם שניה כאשר את נזכרת בהם או חושבת עליהם מבלי להיזכר בפרטים. אני מאמין שההחלטה בידיך. בעזרת תרגול, אולי בכתיבה, את תלמדי לשלוט בזכרונות הכואבים ולנצלם להתפתחותך הרגשית. זכרי שמחשבות וזכרונות אלו הם שלך ולא של אף אדם אחר ולכן את יכולה לשלוט בהן, אך צריך להתאמן ולהשלים עם העובדה שלא תמיד מצליחים להתגבר על הזכרון הכואב. את כמו נהגת מתחילה שעושה שגיאות בנהיגה, אך לומדת מהשגיאות ונהיגתך משתפרת, למרות שמפעם לפעם חוזרים על טעויות. כל טוב ובהצלחה, ד"ר אליצור



נושא: גמילה מקלונקס - תרופת הרגעה ממכרת
שאלה: אני בתהליך של גמילה מקלונקס בצורה הדרגתית. כל שבוע אני מוריד מעט את המינון ואני משתמש בהקלטות ההרפיה שלך שעוזרות לי מאד התיעצתי עם הפסיכיאטרית שלי והיא המליצה שאפסיק לחלוטין את השימוש בתרופות הממכרות. אני ממשיך להפחית במינון אך שואל אם יש לך משהו לכתוב לי שירגיע אותי בקשר למה שיהיה כשאני כבר לא אקח קלונקס? כי אני מאוד חושש ואני מפחד שההרפיות כבר לא יעזרו לי מחכה לתשובה בקוצר רוח. תודה יצחק
תשובה: אני שמח, יצחק, שאתה שואל אותי. כיוון שהתחלת לתרגל את ההרפיות בעת שהיית יחסית רגוע. בעזרת הקלונקס, המח התרגל להרפיות ולהירגע. לכן, כאשר תמשיך לתרגל הרפיות, ואפילו תאזין להקלטות הקצרות מספר ניכר של פעמים ביום בכל פעם שרמת המתח עולה, וגם תבצע מספר נשימות מרגיעות, בעת שאתה מחוץ לבית, זה ירגיע אותך. אני ממליץ שתקח זאת כאתגר חיובי - כלומר, בכל פעם שרמת המתח עולה תגיד לעצמך: "יופי, אני שמח שרמת המתח עלתה, זה מאפשר לי להתאמן במטרה להוריד אותה." דבר נוסף, בעת שרמת המתח עולה, תן לה מספר בין 0 ל- 6 . כאשר 6 זו הרמה הכי חזקה שאי פעם חשת בחיים. כאשר המתח עולה המטרה היא להורידו מספר אחד בלבד. כאשר זה יקרה, זה יאפשר לרמת המתח להמשיך ולרדת לבד כי אתה כבר בשליטה. כל טוב ובהצלחה. ד"ר אליצור



נושא: רגישות לפגיעה חברתית
שאלה: איך זה שכל פעם שמישהו מרים את האף, או מתנשא ויורד עליי אני לא מצליחה להחזיר. אני פשוט עומדת ושותקת וזה מרגיז אותו ומבפנים אני מרגישה כאילו אני נשברת! זה כאילו שהמילים נעתקות וזה קורה לי הרבה ואני שונאת את עצמי בשעות אלו. למה לעזאזל אני לא מצליחה להחזיר לאנשים? אודה לך אם תדריך אותי מה עושים.
תשובה: לא ברור לי מדוע את כועסת על עצמך וחשה נשברת. אני מציע שכאשר את נפגעת ממישהו, בעת שאת חוזרת הביתה תעמדי מול הראי בחדרך ותחזירי לאדם בשתי צורות: פעם ראשונה בצורה תוקפנית מאד אפילו בקללות.
פעם שניה בצורה תקיפה. תתיחסי לפוגע כבחורה תקיפה, אך מנומסת שיודעת להגן על כבודה.
כתבי לי בבקשה מה אמרו לך שפגע בך וכתבי לי כמה משפטים בצורה תוקפנית וכמה משפטים בצורה תקיפה. המסקנה, עליך לחגוג ולשמוח בכל פעם שמישהו פוגע בך, כיוון שזה נותן לך הזדמנות נוספת להתפתח וללמוד להיות תקיפה. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



נושא: התמודדות עם חרקים
שאלה: שלום ד"ר אליצור. קראתי את המאמר שלך באתר על הבחורה שיש לה פחד מחרקים. אני בת 27 ותמיד פחדתי מחרקים (בילדותי אמא שלי גם מאוד פחדה....) ועם השנים הפחד הלך וגבר. הפחד הזה משתלט עליי ומעסיק אותי ביום יום. לאחרונה עברתי לגור בכפר עם בן זוגי (הוא גר שם....אם זה היה תלוי בי מן הסתם לא הייתי בוחרת לגור שם). אני נתקלת באיזשהו חרק כמעט כל יום ואני נעשית יותר ויותר חרדה. לפני כשעה קרה לי אירוע נוסף ולכן חיפשתי עזרה באינטרנט ואתה הראשון שהופיע. אני כותבת בעודי בוכה, למעשה אני כבר שעה בוכה ואני פשוט זקוקה לעזרה..... אני יודעת שהפחד הוא חסר כל יסוד אבל הוא טבוע עמוק בתוכי... מקווה שתוכל לעזור לי איכשהו תודה רבה, גליה
תשובה: אשתדל לעזור לך גליה, כמיטב יכולתי. פחד מחרקים מצביע על תחושה של חוסר אונים להתמודד כנגד דבר, שבתת ההכרה נתפש כחיית טרף מסוכנת, למרות שההגיון אומר שאנו יותר גדולים ויותר חזקים מהטורף הזה שהוא חרק קטן. יתכן מאד שירשת או למדת מאימך זהירות יתר מפני "טורפים" ואפילו הקטנים ביותר. הדרך להתמודד דומה למה שתיארתי באתר. כלומר, למצא שיטות לנצח את החרק הקטן. תתחילי להתאמן בזריקת ספר טלפונים כבד על חתיכת נייר קטנה שתשימי על הריצפה ותדמייני שזה חרק. עמדי במרחק של כמטר וזירקי על החרק הדמיוני הרבה פעמים. שלב שני דברי בקול לחרק, מבלי שאף אחד ישמע. אמרי לו שאת גדולה יותר, חזקה יותר, אמיצה יותר ואת תשמידי אותו. אפילו תתגרי בו. תדמייני שאם הוא מסתלק, תזמיני אותו לבוא שנית במטרה להפחיד אותך, אך את תשמידי אותו. חיזרי על התרגיל הרבה פעמים. את יכולה למצוא תמונות של חרקים או לצייר חרק על נייר ולשים על הריצפה. את יכולה לכתוב שמות של חרקים על פתקים קטנים ולדמיין שזה החרק ולזרוק עליהם ספר טלפונים. את גם יכולה לקנות כלי נשק נגד חרקים - מחבט זבובים. ובשלב שני את עומדת קרוב יותר לנייר שהוא החרק הדמיוני ואת מכה אותו במחבט הרבה פעמים וצועקת עליו שאת לא מפחדת ממנו. כתבי לי אם יישמת את השיטה ואיך זה עובד. כל טוב ובהצלחה, ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: קודם כל תודה על העניין והעזרה! אני מודה שכאשר כתבתי את המייל הראשון הייתי בסערת רגשות... אני רגועה יותר עכשיו... אולי כי לא היה לי ארוע חריג.... חח.... לעכבישים בכל מיני צבעים וגדלים איכשהו התרגלתי.... והשתמשתי במה שאמרת על זריקת הספר... כדי ממש להרוג חלק.... ויש אפילו עכביש קטן שאני "מגדלת" אני פשוט יודעת איפה הוא גר...חח... ואני בסדר עם זה.... אבל כן, החיפוש או ה"ציפייה " למפגש עם חרק כלשהו זו מעין מחשבה כמעט תמידית.... כמו חייל קרבי שגם כשהוא לא בקרב הוא דרוך כל הזמן... מקומות שהיו לי בהם "ארועים" משמעותיים חרוטים בי, למשל הווילון באמבטיה- שם היה לי מפגש היסטרי עם עכביש, אז כל פעם שאני באותה עמדה ובאותו מצב שהייתי אז כשפגשתי אותו עוברת בי המחשבה שאולי יש שם שוב חרק...ואני נזהרת ובודקת... או לפני 6 שנים היה לי מקרה שמתחת לקרש האסלה היה ג'וק... וראיתי אותו רק אחרי שהתישבתי...והייתי לבד בבית.... תמיד כשאני בשירותים כלשהם אני חרדה שאולי יש ג'וק מתחתי... ולפעמים אני אפילו חייבת לבדוק לפני... אני מפחדת מאוד ממעופפים שמפתיעים... ומהמחשבה שיהיה עליי משהו... אני בטיפול פסיכולוגי.... כללי... לא כזה שמכוון בעיקר לנושא... אבל גם זה עלה שם... אני במצב רגוע יותר כמו שכתבתי.... כי לא קרה משהו משמעותי בתקופה האחרונה (ונקווה שכך ימשך....) תודה רבה על האיכפתיות והעזרה! שיהיה סופ"ש נפלא! גליה
תשובה לתגובה: גליה, אני מאד שמח על התקדמותך ומאד נהניתי מההומור שלך. מכיוון שאת כותבת בהומור אני משוכנע שמצבך הרבה יותר טוב מבעבר. את כותבת שמצבך דומה לחייל קרבי הדרוך כל הזמן. ההשוואה מצאה חן בעיני וברצוני להמשיך בדוגמה. את כבר חיילת מיומנת בעלת נסיון רב. בכל היתקלות עם אויב ששמו חרק, עליך לבחור בין שני כיוונים: להיחלש ולזכור זאת כחוויה שלילית, או לגדול רגשית ולרכוש נסיון מקצועי של חייל בשרות קבע. לצערי, עד גיל 99 תיתקלי בחרקים שונים וגם ילדייך יתקלו בחרקים ותצטרכי ללמד אותם להתמודד. אם תחליטי להמשיך בכיוון השני, עליך לשמוח בכל פגישה מחודשת עם חרק ולראות זאת כאתגר. אני ממליץ שתעשי לך יומן ותרשמי כל פגישה חדשה: תאריך, מקום מדוייק, תגובתך הרגשית ופעולתך להשמדתו . אני מאד ממליץ שתשתפי את המטפל שלך בהתכתבות בינינו. כל טוב ובהצלחה, ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובה: לד"ר ברוך קודם כל חג שמח ושנה טובה! אני מצטערת שרק עכשיו אני חוזרת אלייך.... פשוט לא היה לי מה לומר.... או כוח לנושא... אני כן משתמשת ב"מושג" שדיברנו עליו, ומתיחסת לעצמי כחיילת מיומנת. וכשאני במצוקה - בראש - לדוגמה הולכת לטיול עם הכלב במושב בערב וחוששת שמשהו יעוף עליי אני מנסה להרגיע את עצמי ולומר לעצמי שמקסימום אני אצרח ואקפוץ כמו מטורפת... לא משהו חדש..... אני אומרת לעצמי שאני חיילת אמיצה...חח... והרבה פעמים מכינה את עצמי לקראת מפגש... (מה שבטח מזמין לי מהיקום מפגשים נוספים)
אתמול נכנסתי לאמבטיה וכשקלטתי שבקיפליי מגבת הרגליים מסתתרת לה עכבישה ענקית!!! הגוף שלה בגודל ציפורן של בוהן, כל רגל באורך 2 ס"מ- תודה שזה דיי גדול...נו אני בחרתי לגור במושב. ברחתי החוצה והתקשרתי לחבר שלי... לקח לו כמה דקות להגיע...ופתאום אמרתי לעצמי "מה כבר היא תעשה לי? הרי עכבישים יכולים להישאר באותה תנוחה שעות" ממממ...... אולי אני רק אציץ עליה. חשבתי..... אז הצצתי וברחתי. ואז הצצתי שוב יותר זמן.... ואז חשבתי "אולי אני רק אקח את מברשת השיניים....היא לא תרגיש שאני שם." אז נכנסתי, לקחתי בזהירות את מברשת השיניים....אפילו את המשחה ויצאתי.... מרחתי משחה על המברשת... וצחצחתי שיניים במטבח.....ואז החזרתי הכל לאמבטיה בשקט בשקט כי לא רציתי להפריע לה.... היא לא זזה לרגע. התחלתי לנסות לשכנע את עצמי לסגור עליה עם כוס שקופה... דימיינתי איך היא מטפסת על הכוס בעודה כלואה ואני מזיזה את הכוס מהמגבת לאט לאט ומניחה איזה ספר או נייר מתחת לכוס ואז פשוט מוציאה אותה החוצה אל הדשא... ואז החבר שלי הגיע.... וחיסל אותה.... זה סיפור הגבורה שלי לבינתיים..... חח.... מקווה שעבר עלייך חג מקסים ומאחלת לך שנה נפלאה! גליה



נושא: חרדת קהל
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. היום היה לי גרוע..היתה לי בגרות...ואני ידעתי את התשובות.. המגן שלי 90 אבל בעל פה כל כך קשה לי, בגלל שקשה לי לבטא רגשות בקול.. כשהבוחן שאל אותי שאלות... כאילו הוא דיבר בשפה אחרת.. המוח שלי לא הצליח לתפוס שום מילה... לא הצליח לחשוב על שום תשובה... והרגשתי מושפלת, ובכיתי וזה.. שנאתי את זה... כי אני לא מצליחה לענות תשובות בעל פה רק בכתב.. אמא שלי אמרה שזה נובע מחוסר ביטחון.. לא יודעת כבר אבל הכל עצוב וזה.. וגם הסמקתי כמו לא יודעת מה ... מה אתה מיעץ לעשות. בתודה
תשובה: ישנה תופעה הניקראת חרדת קהל והיא מאד מאד נפוצה, לדוגמה: תלמידים שלא מסוגלים להרים אצבע ולדבר בקול לפני הכתה, אנשים החוששים להכנס לאולם מלא אנשים שמא יסתכלו עליהם. בטיפול פסיכולוגי ניתן להתגבר ולצמצם את רמת חרדת הקהל. אם היית מתיעצת איתי לפני המבחן הייתי מדריך אותך מה לעשות. לגבי העתיד, כאשר את צריכה לדבר לפני אנשים או שאת מצפה למבחן נוסף בעל פה, עליך להתאמן הרבה פעמים בשיטת המתוארת באתר בשם "הנשימות המרגיעות" ועליך לעשות זאת בעת שרמת החרדה עולה. לפני מפגש שאת מצפה שיעורר בך חרדה, עליך לדבר מול הראי כאילו את מדברת לאדם הזה ולעשות נשימות מרגיעות בין משפט למשפט . עליך לבצע זאת בצורה עדינה מבלי שהאדם השני יראה שאת נושמת אחרת מהרגיל. נשימות בשיטה זו מזרימות חמצן למוח ומורידות את רמת הורמוני החרום. הבעיה היא שאת מתיחסת, באופן תת הכרתי, לאדם ממולך כאילו הוא חיה טורפת וכתוצאה מכך, את נאלמת דום, במטרה להסוות את עצמך ביער. תת ההכרה שואף שלא יראו ולא ישמעו אותך. זו תגובה שעזרה לאדם הקדמון אך מפריעה מאד לאדם המודרני. ניתן להתיחס לנושא כמו תוכנה ישנה שבעבר היתה מצויינת וכיום היא מפריעה. כאשר היא עולה בטעות על מסך המחשב, צריך ללמוד ללחוץ על "כפתור במוח" ולהסיר את התוכנה המיושנת מהמוח. שם הכפתור "הנשימות המרגיעות". אני מציע שתתחילי להתאמן בכך. הדבר הכי גרוע שאת יכולה לעשות זה לכעוס על עצמך ולהגיש מסכנה ולבכות. אולי תכעסי על אלוהים או על הטבע שבראו תופעה זו שתרמה כה רבות להשרדותו של האדם הקדמון. אני מאחל לך להשתפר בהדרגה במפגשים כאלו בעתיד. ד"ר ברוך אליצור



נושא: שינוי נטיות מיניות בהיפנוזה
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני הומוסקסואל שמאז ומתמיד שאף להימשך לנשים. אני מוצא את עצמי מתאהב לא פעם באישה, אך לא נמשך אליה. שוחחתי השבוע בטלפון עם שני מטפלים ושניהם אמרו לי שניתן באמצעות היפנוזה לשנות נטייה מינית. אם להגיד את האמת, גם אני חושב ככה, בעיקר לאור העובדה שהחינוך שלי לא התבצע ע"י דמות גברית. אז לפני שאני מתחיל להיכנס להוצאות טיפוליות, רציתי לשאול אותך, האם לדעתך האישית (ומניסיונך הרב) ניתן לשנות נטייה מינית של אדם, כמובן בהנחה שהוא מעוניין לשנות אותה. תודה
תשובה: כל טיפול פסיכולוגי יכול להצליח אם ישנם שני נתונים: האדם מודע שיש לו בעיה ויש לו מוטיבציה חזקה להתגבר על הבעיה. התרשמתי מההתכתבות בינינו, ששני הנתונים מצויים בך ולכן אני אופטימי לגבי הצלחת הטיפול. החשוב בטיפול זו הכימיה בינך לבין המטפל. אני ממליץ שבשלב ראשון של הטיפון תתמקד בעבר ותחפש את הסיבות שגרמו לך לדחיה מקשר עם נשים. בשלב שני, בעזרת היפנוזה ובעיקר בשיטת הדמיון המודרך, המטפל ידריך אותך לדמיין שעברו שנים והטיפול הצליח בצורה יפה ואתה מדמיין את עצמך נשוי לאשה חיובית, אב לילדים מוצלחים והמשפחה מאושרת. אם אתה תצליח לדמיין זאת, אני מציע שבפגישה אחרת המטפל ידריך אותך לדמיין קיום יחסי מין מלאים עם אשתך, להנאת שניכם. חשוב מאד שהמטפל יתן לך הדרכה מינית איך לגרום לאשה להנות, כיוון שמבחינה גנטית, גברים נהנים כאשר האשה נהנית. חשוב גם שתרכוש ספר יסודי בהדרכה מינית ובדמיונך תבצע את התרגילים השונים שבספר. אשמח אם תשתף אותי בהתקדמותך בטיפול, שתף כמובן את המטפל בהצעותי. אני מאחל לך הצלחה. ד"ר אליצור



נושא: התמודדות עם נחירות של השותף בחדר השינה
שאלה: ד"ר אליצור, תודה רבה רבה לך על המידע העשיר שבאתר שלך, זה עזר לי מאוד. יש לי בקשה אחת אם אפשר, שותפה שלי נוחרת 24 שעות, גם ביום וגם בלילה ואני לא מצליחה לישון, עד כדי כך שלרוב אני נשארת ערה עד שעה ארבע לפנות בוקר! היא לא מוכנה ללכת לטיפול. אשמח אם תתן לי עצה איך להתגבר על זה. בבקשההההההההההההה ובתודה מראש.
תשובה: שלום רב לך. ישנו פתגם האומר: " אם אינך יכולה לשנות משהו - עליך לשנות את גישתך לנושא." עזרתי למספר אנשים שהיו במצב יותר גרוע משלך - הם היו נשואים לבן זוג שנחר חזק והם גרו בדירה בת חדר שינה אחד. הצעתי להם לנצל את הנחירות כגירוי המעורר גלי אלפא, שהם גלי הרפיה. בעיקבות זאת, הנחירות פסקו להטריד אותם והם נרדמו בהדרגה. ברצוני להציג בפניך מספר שיטות להפוך רעש המציק בלילה לרעש חיובי. חכמי המזרח הרחוק עושים מדיטציה, שזה גלי אלפא, בעזרת האזנה לצילילי הגונג בעוצמה גבוהה. ידיד שלי רכש דירה בתל אביב ליד כביש ראשי, שבו נסעו משאיות והרעש בחדר השינה היה חזק מאד. לקח לו זמן רב להתרגל לרעש ולישון מבלי להתעורר. הבעיה חזרה בצורה הפוכה. ביום הכיפורים הראשון בדירתו החדשה, הוא לא הצליח להרדם למשך כל הלילה, כיוון שלא נסעו משאיות והיה שקט מוחלט. אנשים בניו יורק ישנים בדירות הקרובות לרכבות המרעישות כל הלילה והם מסתגלים לרעש. ישנם הגרים ליד בניין של מכבי אש. במהלך כל הלילה יוצאת מכונית כיבוי בצפירה מאד חזקה במטרה לכבות שריפה. המסקנה היא,שרוב האנשים מתרגלים לרעש בלילות, אם הם משלימים שאין להם ברירה ואין באפשרותם להחליף דירה. ההחלטה בידיך: להחליט לסבול ולכעוס על הדיירת או להשלים עם הרעש וכתוצאה מכך הוא יפסיק להפריע לך. אם תחליטי להתיחס לרעש כאל צלילי הגונג, אני מציע שתספרי את הנחירות, כיוון שהספירה עוזרת להרדם. את יכולה לספור במחזוריות של 5 או 10 נחירות. זה יותר קל מאשר לספור עד שנרדמים. שיטה נוספת יישמתי עם מטופל שסבל מטיניטוס - זו בעיה נוירולוגית הגורמת לרעש חזק באוזן הפנימית. הרעש בדרך כלל לא מפריע במהלך היום, כיוון שהאדם מרוכז בנושאים אחרים, או שרעשים בסביבה מכסים על הרעש הפנימי. הבעיה מתעוררת בלילות כיוון שמסביב שקט ולכן הרעש מהאוזן הפנימית מאד מציק. הצעתי לאדם זה, לעצום עיניים ולהתרכז ברעש ולדמיין שמקורו לא באוזן הפנימית אלא בגורם חיצוני. לאחר זמן קצר הוא השיב שהרעש מזכיר לו רעש של מטוס. כיוון שהוא שיתף אותי שהוא אוהב לטוס למקומות שונים בעולם, הצעתי לו לדמיין, בעיניים עצומות, שהוא טס למקום נופש ודרך חלון המטוס הוא רואה נוף יפה. הוא תיאר טיסה מעל הים, מתחתיו אוניות שונות, ציפורים עפות מסביב למטוס וכדומה. בעקבות הפגישה הוא החל לדמיין כל לילה טיסה מעל נוף אחר ותוך כדי כך הבעיה פסקה להציק לו. אסיים את המלצותי בשיטה הפשוטה ביותר והיא, לרכוש פקקים מיוחדים האוטמים את האוזניים ובכך מפחיתים את עוצמת הרעש. אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: התמודדות עם הצקות
שאלה: אני סטודנטית לעבודה סוציאלית, שנה ב', עם הצטיינות. הבעייה היא, שאני לא מסתדרת עם הדיירות שתמיד אני נתקעת איתן. אני תמיד מנסה לעשות כמיטב יכולתי כדי לשמור על ידידות בינינו אבל זה לא עוזר. הדיירות תמיד מגלות את החולשה שלי שהיא "רעש", אני בן אדם ששונא רעש, במיוחד כאשר אני לומדת. כשהן רוצות להציק לי, הן מחברות רמקולים למחשב ומפעילים שירים בקול גבוה. הדבר הזה התיש אותי. עברתי שלוש פעמים דירות והאחראים כבר מכירים את הבעיות שלי. עכשיו שותפתי לדירה ידעה מכל העבר שלי והיא מנצלת את זה. היא כל הזמן מפריעה לי ולא מכבדת אותי. אני מודעת שחברה שלה רוצה לגור בחדר במקומי, לכן היא מסיתה אותה נגדי. אני שמעתי אותה בשבוע שעבר מדברת על כך. למרות שאני מקפידה כל הזמן לכבד אותה ולא להציק לה, עד כדי כך שאם משהו מפריע לי ממנה אני לא מדווחת לאחראי ושומרת את הכאב בלב. אני מפחדת נורא ללכת להתלונן לאחראים שמא יגידו שאני בעייתית, כיוון שיש לי היסטוריה עם בעיות כאלו. מצד שני, אני לא רוצה לעבור לדירה אחרת, כי הדירה הזו היא אותה דירה שגרתי בה בשנה שעברה ואני שילמתי קודם במטרה לשמור לי מקום באותה דירה. המטרה שלי היא לסיים השנה בהצטיינות ובשלום בלי מריבות ובלי זכרונות טראומטיים לכן אני פונה אליך כי אני יודעת שאתה תקוותי האחרונה. אני מודה לך מראש ד"ר ואני שמחה נורא שמצאתי את האתר שלך !!!
תשובה: שלום רב לך. לצערי, עד לגיל 95 את עלולה לפגוש עוד הרבה אנשים שינסו להציק לך וזה קורה לא רק לך אלא לרוב האנשים בעולם. זו תחרות המבוססות על היררכיה. אלו שמציקים, חשים חסרי ביטחון ובכך שהם מציקים לאחרים ומשפילים אותם, הם חשים שהם מוצלחים יותר. התופעה, שקבוצה אתנית אחת משפילה קבוצה אתנית שניה קיימת בכל חברה בעולם ובכל הגילאיים. כמו מכל בעיה בחיים, ישנן שתי דרכים להתמודדות: או להשבר ולהרגיש מושפל ומדוכא, או להפיק לקחים מההתמודדות ובכך להעשיר את נסיון החיים. כיוון שאת כותבת שעברת בעבר חוויות הדומות לחוויה הנוכחית, ניראה לי שעד היום, באופן תת הכרתי, בחרת בדרך הראשונה שהיא: תחושות שליליות במקום הפקת לקחים. אני ממליץ שתנסי לשחזר את היחסים עם כל האנשים שהציקו לך בעבר, מגן הילדים ועד היום. תשאלי את עצמך, אם אותה חוויה מהגן או מכיתה א' היתה קורית לך היום, איך היית מתמודדת בעזרת נסיון החיים שרכשת? האם היית מתמודדת עם הבעיה בצורה השונה מזו שהתמודדת בעבר? או אם מטופל שלך בעתיד, יספר לך על חוויה כזו, כיצד היית מיעצת לו להתמודד עם הבעיה, לאור נסיון החיים שרכשת? שיטה זו נקראת, "טיפול עצמי." אני מציע שתקחי מחברת עבה ובכל פעם תתמקדי על מקרה אחד מהעבר, בו חשת שהציקו לך. תכתבי תחילה מה היו ההצקות ולאחר מכן, כיצד היית מתמודדת בצורה טובה יותר, לאור הנסיון החיים שצברת וההשכלה שרכשת. אני מאחל לך הצלחה בטיפול העצמי. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: התמודדות עם הפחד מהפחד
שאלה: שלום דוקטור אליצור. אני תקווה שתמצא פנאי לעיין בשאלתי ולהקדיש תשומת לב לתשובה. ראשית, ברצוני להודות על לך על השירותים הנפלאים שמציע האתר שלך, בהם אני נעזר לעיתים קרובות. הבעייה שלי היא כזו. אני סטודנט בן 22, לפני כשנה, בעת ארוחת ערב משפחתית במסעדה חוויתי התקף חרדה ראשון, כמו רבים אחרים הגעתי מבוהל יחד עם המשפחה לחדר מיון ולאחר סדרת בדיקות שחררו אותי בהסבר שאני סובל מחרדה. ההתקפים חזרו על עצמם במשך כמה שבועות, בסיטואציות שונות כמו, במפגש עם חברים ובשיעור. הייתי כבר עמוק בתוך טיפול פסיכולוגי באותה תקופה, וסיבת החרדה נחשפה, כנראה כצורך מתמיד בשליטה. בסך הכל, במהלך השנה, החרדה הייתה קיימת, אך הצלחתי להתמודד איתה, לפעמים יותר ולפעמים פחות. התגברתי על כל התסמינים הפיזיים שכל כך הפחידו אותי בעבר, אך עדיין התסמינים הנפשיים מגבירים את החרדה. אני נמנע כמעט לחלוטין ממסעדות, מפאבים, מארוחות משפחתיות. כל זאת מתוך פחד לפגוש בחרדה. בלבול, רגישות לרעש, תחושת ניתוק מהמציאות, רגישות לאור - כל אלו מופיעים לעיתים קרובות במקומות שציינתי, אך כבר לא מופיעים התסמינים הפיזיים כמו מחנק, קוצר נשימה, דפיקות לב חזקות, הזעה שהופיעו בעבר. מה היא עצתך דוקטור? כיצד להתמודד? אני רוצה לפעול מתוך בחירה חופשית ולא מתוך פחד. תודה רבה.

תשובה: שלום רב. כאשר קראתי את המייל שלך, העלתי בדמיוני נער צעיר שלומד נהיגה. כמובן שבאופן טבעי הוא מפחד לאבד שליטה על המכונית. בהדרגה הוא לומד לשלוט על המכונית בעיקר כאשר אין חשש לגשם ובנהיגה בכבישים צדדיים ולא עמוסים בתנועה. כאשר באחד משעורי הנהיגה השמיים היו מעוננים הוא אומר למורה הנהיגה, שהוא מתפלל שלא ירד גשם ואם ירד גשם הוא רוצה להפסיק את השעור. המורה ענה לו, שהוא מתפלל לאלוהים שיוריד הרבה גשם, כיוון שהמטרה בשעורי הנהיגה זה ללמוד לשלוט על המכונית, גם בגשם וגם בכבישים עמוסים. דוגמה אחרת שעלתה במחשבתי היתה על ילד קטן שלומד ללכת ולעלות מדרגות והוא כמובן פוחד ליפול. מובן שבתהליך הלמידה יש ללכת ולטפס מדרגות, מספר רב של פעמים הילד נופל. לאחרונה הוא נימנע מלטפס על מדרגות ולעיתים הוא מעדיף לזחול במקום ללכת. למזלו, הטבע והוריו דוחפים אותו להסתכן ולהמשיך ולנסות להתגבר על הפחד מנפילה בעת הליכה או בעת טיפוס מדרגות. יש לי חדשות בשבילך: אתה הוא מורה הנהיגה או ההורה של הילד הקטן שבך. עליך להתפלל, שבכל פעם שתצא מהבית תחוש בתסמיני חרדה ובמקום לברוח הביתה תעשה תרגילי הרפיה המפורטים באתר, שמטרתם להפחית את רמת החרדה. אני ממליץ, שבכל פעם שאתה חש בתסמיני חרדה, אמור תודה לאלוהים וקבל זאת כאתגר לטפס מדרגה נוספת או לנהוג בגשם חזק. אני ממליץ שתפסיק לברוח מתסמיני החרדה, כיוון שהם תופעות טיבעיות, שכל אדם חש בהן מפעם לפעם, עד לגיל 99 . מטרתם להגן על האדם על ידי גיוס אנרגיה לשם "מלחמה או מנוסה." אני ממליץ שתקרא בעיון את כל פרקי האתר שלי ותלמד על הנושא וכן תתרגל שיטות הרפיה, במטרה להוריד את רמת הורמוני החרום. אני ממליץ שתשתף את הפסיכולוגית שלך בהצעותי. עליך להחליט אם אתה מוכן לקבל את תסמיני החרדה כאתגר לגדול ולהתפתח, או שאתה מעדיף להשאר ילד קטן, ללא רשיון נהיגה וללא יכולת לטפס מדרגות. כל טוב ובהצלחה. ד"ר אליצור



נושא: התמודדות עם רגשות אשם לאחר מות הורה
שאלה: אם אני משוחררת וממש כיף לי עם זה, למחרת אני חשה ברגשות אשם. אני מרגישה כאילו אסור לי להיות שמחה. לדוגמה: בעלי עובד מאוד קשה. הוא מתעורר ב 5 בבוקר וחוזר בשבע בערב מהעבודה. אם אני מתעוררת יחד איתו, אני חשה רגשי אשמה שהוא עובד ואני לא. כנראה שאני מונעת בעצמי, במודע או שלא במודע, מלהיות משוחררת ושמחה. אולי אני חשה שזה משהו רע שאני שמחה ועליזה בעוד אנשים אחרים עובדים קשה וסובלים. כיצד אני יוצאת מהלופ הזה? אול זה התחיל לאחר שאימי נפטרה? תודה
תשובה :שלום רב לך. פגשתי אנשים נוספים שחשו כמוך, לאחר שאחד מההורים שלהם נפטר. אני מציע שתקראי את הפרק באתר שלי בשם "התמודדות עם רגשות אשם" ותראי, שרגשות אשם הם דבר חיובי, כיוון שהם עשויים לגרום לנו לשנות את התנהגותנו. דבר נוסף, ישנו פתגם האומר: "כאשר נותנים, מקבלים" כלומר, עלינו להשקיע זמן בלתרום לאחרים. קיראי על כך בפרק "פסיכולוגיה חיובית." אנשים רבים חשים ברגשות אשם לאחר פטירת אחד מהוריהם, כיוון שהם חושבים שאולי הם לא התמסרו מספיק להורה שנפטר. מה שעוזר לאנשים אלו להתגבר על רגשות האשם הוא, עזרה לאנשים אחרים. חלקם סיפרו לי שהם החלו להקדיש זמן לתמוך בזקנים בשכונה שלהם. הם נוהגים להתקשר אליהם בטלפון, להכנס ולפטפט איתם כדי שלא יהיו לבד, כאשר הם קונים מזון לעצמם הם שואלים תחילה את הזקנים אם הם צריכים משהו מהחנות. יש המתנדבים לעזור לילדים צעירים או לחולים. נתקלתי בזוג הגרים הרחק מהנכדים שלהם והם חשו אשמה שהם לא עוזרים להם. הם החליטו לאמץ זוג צעיר, הורים לילדים קטנים הגרים בבניין שלהם, והציעו להם עזרה כמו להיות ביביסטר או בסופי שבוע לקחת את הילדים לכמה שעות, כך שההורים יוכלו להיות רגועים ולהנות לבדם. לפני מספר ימים טיילתי על שפת הים וראיתי אשה כבת 50 עם הבת שלה כבת 20. הן הלכו על החוף עם שקית נילון והרימו דברים מהחול. שאלתי אותם בהומור, מה הן אוספות והאם ענתה לי, שהן אוספות נילונים שלא יסחפו לים, כיוון שזה מסוכן לחיות הים. הן עושות זאת ביחד, מאז שהבת שלה היתה כבת שלוש. הצעתי היא, שבכל פעם שתרגישי רגשות אשם, אימרי לעצמך: "אני שמחה שתת ההכרה גורם לי להרגיש רגשות אשם, הוא מזכיר לי שעלי לתרום משהו לאחרים" ובחיוך תחשבי על משהו חיובי לעשות. כל טוב. ד"ר אליצור



נושא: חרדה לקראת תחילת הלימודים באוניברסיטה
שאלה: שלום ד"ר אליצור. בתקופה שלפני הצבא קניתי את הדיסק שלך ואת הספר המצורף. השתמשתי בדיסק והוא עזר לי מאד להתמודד עם חרדות שונות. כיום אני חייל משוחרר. כיוון שלאורך כל השירות לא סבלתי מבעיות של התקפי חרדה הפסקתי להשתמש בו. כיום אני אחרי צבא, לקראת לימודים אקדמיים והתעוררו בי שוב לחצים כבדים עקב הלימודים .אני לחוץ מאוד ויש בי הרבה ספקות אם אני אצליח ואם אעמוד בעומס הלימודים או לא. לעולם לא השתמשתי בתרופות הרגעה. אני נורא מודאג מלקיחת תרופות למרות שהפסיכולוגית שלי כן ממליצה. אני חייב לציין, שבגלל קלטת ההרפיה שלך, למדתי להשתלט על הלחץ ואני לא מגיע למצב של התקף חריף, אבל אני משקיע המון מאמצים כדי להדחיק את התחושה שבקרוב אני חוזר ללימודים. אני חושש שלא אהיה מרוכז בלימודים במידה ואהיה עסוק בלהילחם נגד התקף העומד להתרחש. אני מרגיש במבוי סתום לגבי השאלה האם אני צריך לקחת כדורים אני מפחד מהתלות בהם וגם חושש שהם יגרמו לי להיות עייף מדי בזמן הלימודים. אשמח לכל מילה טובה או עצה ממך. תודה
תשובה: שלום רב לך. אני מאד שמח שבפעם הקודמת (הדיסק) תקליטור ההרפיה שלי עזר לך להתגבר על החרדות. לא משנה מה גורם לחרדות. בעבר, כל חיית טרף ביער אם זה אריה, נמר או זאב, גרמו לאדם הקדמון לעליה ברמת הורמוני החרום וכתוצאה מכך, לתגובות גופניות ונפשיות המכונות בתקופה המודרנית בשם חרדה. באתר אני מסביר, שאלו תגובות שתרמו להשרדותו של האדם הקדמון והם מכונות תגובות "מלחמה או מנוסה." כיוון שבעבר הצלחת, בעזרת תקליטור ההרפיה, להוריד את רמת הורמוני החרום, זה אומר שבמוח שלך, שהוא המחשב הראשי בגוף, ישנה תוכנה שעובדת יפה והיא נקראת תוכנת ההרפיה. לכן אל תתיאש ואל תפתח ציפיות שליליות. כאשר הלימודים מתחילים, המתח הוא לא בשבוע הראשון או בחודש הראשון. רמת הלחצים עולה בהדרגה לקראת הבחינות. המסקנה היא, שיש לתרגל הרפיות בעזרת התקליטור שברשותך, ההקלטות שבאתר ובמיוחד שתי השיטות שאני מתאר באתר בשם: "נשימות מרגיעות" ו"כיווץ והרפיית שרירים." אני מציע שתתחיל לתרגל אותם מרגע שאתה קורא את המייל הזה ותבצע סידרה של "נשימות מרגיעות" אפילו עשר פעמים ביום, גם אם אתה לא חש במתח או בחרדה. התרגול בזמן שאתה לא בחרדה יעזור לך לתרגל את שיטת "הנשימות המרגיעות" גם בשעה שאתה במתח או בחרדה. אם לאחר תקופה תרגיש שהשיטה לא מספיק חזקה להתגבר על המתח או על החרדה, כתוב לי שנית ונחשוב מה רצוי לעשות. בקשר לתרופה שהמטפלת יעצה, היא אינה ממכרת אך תמיד עדיף לנסות שיטות פסיכולוגיות ואם זה לא עוזר, תמיד אפשר להתחיל בתרופה. פעילות גופנית מאד חשובה כמו ריצות, קפיצות במקום וכדומה. אני מציע שתשתף את המטפלת שלך בהתכתבות בינינו. כל טוב ואיחולי להצלחה בהתמודדות. ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: תודה רבה ד"ר אליצור. האמת שלא ציפיתי לתגובה כזאת מעמיקה. אני מופתע לטובה שיש אדם טוב כמוך, שמוכן להקשיב ולענות לטובת עזרה ללא תמורה. אתה אדם טוב. אני אאמץ את הצעתך ואתרגל כל יום הרפיות ואעדכן אותך בהמשך. תודה ענקית.



נושא: האם שיטות הרפיה מתאימות לאנשים הסובלים מפסיכוזה?
ד"ר אליצור שלום רב. אני סטודנט לעבודה סוציאלית. במסגרת ההכשרה המעשית שלי, אני עובד עם משתקמים, בדיור מוגן של נפגעי נפש. אני מלווה דירה קבוצתית עם שלושה דיירים. שלושתם סובלים מסכיזופרניה, ואחד מהם סובל מהתקפי חרדה עזים. שיטות הטיפול שלך מאוד מעניינות אותי ורציתי לשאול אותך, האם מניסיונך, הקלטות ההרפיה שבאתר, עשויות לעזור לנפגעי נפגש פסיכוטים, הנוטלים תרופות פסיכיאטריות על בסיס קבוע? תודה מראש, דני
תשובה: שאלתך דני, באמת במקומה וחשובה ביותר. לדעתי, לא כל שיטות ההרפיה מתאימות לפגועי נפש, כולל החולים בסכיזופרניה ובפרנויה. שיטת הדמיון המודרך אינה מתאימה לאדם סובל מתסמינים פסיכוטיים, כיוון שהוא עלול לדמיין דברים שונים, בצורה שלילית. כתוצאה מכך, חרדות עלולות להציף אותו. כמו כן, לא הייתי משתמש בהנחיות הרפיה מוקלטות, כיוון שאין לך שליטה על מה שהאדם מבצע או חושב במהלך האזנה להקלטה. אני מאד ממליץ שאתה תלמד את המטופלים את שיטת "הנשימות המרגיעות" ואת שיטת "כיווץ והרפיית שרירים," המכונה בשפה המקצועית בשם "פרוגרסיב רלקסיישן." אני ממליץ שתקרא על כך באתר שלי וכן בסיפרי: "הרפיה עצמית." ניתן לרכוש את הספר ישירות מהמו"ל בהנחה של 20% כולל משלוח חינם. פרטים באתר בעמוד הראשון. בספר אני מרחיב את הדיון בשיטות הרפיה שונות וכן צמוד אליו תקליטור הרפיה, שעשוי לעזור לך ולמטופלים שאינם פסיכוטים. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: פחד מבדיקת לחץ דם
לאחרונה התגלו אצלי ערכי לחץ דם גבוהים עד 160/100, בבדיקות שנעשו במרפאה בהזדמנויות שונות ע"י רופאים או אחיות. הרופאים ממליצים לקחת תרופות להורדת לחץ הדם. בדיקות לחץ הדם, שאני עורך בביתי בצורה שיטתית תקינות לחלוטין. נראה כי אני סובל מחרדה כלשהי הקשורה לבדיקות אצל רופאים או אחיות הגורמות לעלית לחץ הדם. האם טכניקות ההרפיה המוצעות על ידך יעזרו להשגת ערכי לחץ דם תקינים גם בבדיקות במרפאה ?
תשובה: ישנה תופעה ידועה בשם : "תסמונת החלוק הלבן". בהתאם לכך, כאשר האדם מודד את לחץ הדם בביתו, התוצאה נורמלית לחלוטין. יתכן מאד שזאת הבעיה שלך. אתה חושש שבבדיקה במרפאה יהיה לך לחץ דם והחשש עצמו מעלה לך את לחץ הדם. אני מציע שתתרגל בבית, בלי קשר למדידת לחץ דם, את שיטת ההרפיה "הנשימות המרגיעות" וכן את שיטת "כיווץ והרפיית אברים." כמו כן, תקשיב כל יום להקלטת הרפיה אחת מתוך החמש וכאשר תסיים את כולם, תמשיך כל יום להקשיב לאחת מהן, זו שנראית לך מתאימה למצבך באותו יום. בשלב הבא, לפני שאתה מודד לחץ דם בביתך, תעשה מספר נשימות מרגיעות כפי שמוסבר באתר ואז בעיניים עצומות תמדוד לחץ דם. כאשר תרגיש נוח עם השיטה, תוכל לגשת למרפאה לבדיקת לחץ הדם. בחדר ההמתנה תתחיל להרפות את עצמך: תנשום שם מספר נשימות מרגיעות, כאשר תשב על הכיסא בו מודדים לחץ דם תמשיך לנשום נשימות מרגיעות, בעת הבדיקה תעצום את העיניים ותרגיע את עצמך. אני מאמין שאם תתאמן לעיתים קרובות, לחץ הדם שלך יהיה תקין גם בבדיקה במרפאה. כל טוב ואיחולי להצלחתך ולבריאותך. ד"ר אליצור



שאלה: צורך מוגזם לתשומת לב
אתחיל בתודה! ברצוני להודות לך על כל החומר הקיים באתר שלך, בעיקר על ההרפיות המוקלטות. הן עזרו לי רבות לפני מבחנים באוניברסיטה וגם שינו את סדר היום שלי ואפשרו לי לעבור את היום בהרבה פחות לחצים מיותרים. ברצוני לשתף אותך בבעיה עמוקה שלי הגורמת לי להרגיש אובד עצות ועוד לא מצאתי לה פתרון. הבעיה היא שאני מרגיש שאני מכור לתשומת לב. התופעה מופיעה אצלי לאחרונה במערכת היחסים הקיימת. התופעה הזאת מגיעה לרמה כל כך גבוהה, שהיא גורמת לי לאבד כל שליטה על עצמי. זה מתבטא בדפיקות לב ובמחשבות שחוזרות על עצמן ולא מאפשרות לי לעבור לסדר היום ולהמשיך לתפקד. אני עובד על עצמי כבר המון זמן על מנת להגביר את השליטה העצמית שלי, אך כמעט כלום לא עוזר לי. הייתי שמח אם תוכל ליעץ לי איך לפעול בכדי שאוכל להתגבר על התופעה המטרידה והקשה הזאת. בתודה ובהערכה יצחק. תשובה: ליצחק שלום רב. הבעיה שלך מאד שכיחה, בעיקר בגילך. אנו שייכים לקבוצת החיות החברתיות ובקבוצה זו חשוב במיוחד המידרג החברתי. ניראה שרמת הסבל שלך יותר גבוהה משל צעירים אחרים בני גילך. לדעתי הדבר נובע מכך, שהערכתך העצמית נמוכה. אני ממליץ שתרשום בגוגל את המושג "פסיכולוגיה חיובית" ותקרא בעיון, איך אפשר להגביר את האושר הפנימי ואת ההערכה העצמית. אני מציע שתפתח תיקיה במחשב בשם "פסיכולוגיה חיובית." כל ערב תכתוב בתיקיה את התאריך ושלושה דברים שחשת חיובי בהקשר להתנהגותך או לרגשותיך ואפילו אם הדברים יהיו מזעריים. לאחר כשבוע שלח לי זאת. כל טוב, ד"ר אליצור
תגובתו לתשובתי: לד"ר אליצור שלום. אני מצרף שלושה דברים נפלאים שחשתי טוב לגבי התנהגותי או ריגשותי בימים האחרונים
יום שני: התקשרתי אל הידידה שלי והיא שימחה אותי ואני אותה. ישבתי ללמוד, ממש קצת, אבל הרגשתי טוב עם זה . הפסקתי משחק טיפשי שגרם לי לסבל.
יום שלישי: עזרתי בבוקר לאיש נכה להחליף מפתח בצרור המפתחות שלו הוא אמר לי שעשיתי מעשה טוב ואני הרגשתי טוב אחרי שאמר לי את זה. עשיתי מדיטציה ארוכה בליווי מנגינת רקע ומשפטי חיזוק: "אני אוהב, מעריך, ומקבל את עצמי כמו שאני ועם השינויים החדשים" זה גרם לי להרגיש התחברות וחזרה לעצמי.
הקשבתי לשלוש הרצאות של פרופ' אורן קפלן.
יום רביעי: עשיתי מדיטציה ואני מרגיש יותר מחוזק. נתתי לעצמי להיות משוחרר לגבי המחשבות על החברה, שהפריעו לי לתפקד ביום יום. נסעתי לבקר חבר טוב שלי וזה גרם לי להרגשה טובה.
תגובתי לתשובתו: כל הכבוד לך יצחק. במחקר ידוע, קבוצה גדולה התבקשה לכתוב כל יום 3 דברים חיוביים על עצמם. לאחר כחודש נמצא שיפור בהרגשתם. החוקר החליט להתקשר שוב לאנשים כעבור שנה. נמצא, שחלק מהם המשיך לכתוב מספר פעמים בשבוע ולחלק נמאס מהשיטה. אלו שהמשיכו לכתוב, השתפרו הרבה יותר מאשר אלו שהפסיקו. אני ממליץ לך להמשיך ולעשות זאת רק עד גיל 95 אחר כך תעשה מה שמתחשק לך. תלמד גם את בת זוגך ואת ילדיך לעשות כך. אם לא לכתוב כל יום, לפחות תשאל את הילדים יום יום מה הם עשו היום, שנתן להם להרגיש טוב לגבי עצמם. כל טוב, ד"ר אליצור
סיכום: יצחק ממשיך לשלוח לי מייל מפעם לפעם. המייל מכיל כל פעם דברים אחרים שגרמו לו להרגיש טוב על עצמו. הוא מסכם שבטחונו העצמי התחזק ויחסיו עם חברתו נעשו חיוביים יותר.



נושא: דמיון מודרך למניעת נזקים גופניים מקרינה בעקבות CT
שאלה: תודה רבה ד"ר אליצור על האתר הנפלא! בימים אלו אני נעזרת רבות בתרגילי הנשימות. רציתי להתייעץ איתך בעניין שגורם לי לחרדה רבה. עברתי בדיקת CT לפני מספר ימים, בראש ובצוואר. התוצאות היו תקינות אבל הבדיקה עצמה מדאיגה אותי בגלל הקרינה הרבה הכרוכה בה. היתי רוצה מאד להעזר בשיטת הדמיון המודרך כדי לנסות ולצמצם את הנזק שעלול להגרם לי בעקבותיה. דמיינתי שאני "חופפת" את אזור הראש והצוואר עם ג'ל שמוציא מהם את כל ההשפעות הרעות של אותה קרינה. שאלותי: האם יש צורך לדעת יותר פרטים על הבדיקה עצמה, על השפעותיה המזיקות ועל אופן השפעתה על הגוף (מה שיהיה מלחיץ מאד עבורי) כדי להתמודד עמה בדמיון המודרך או שאפשר להסתפק בידיעה שהיא מזיקה לאזור הצוואר והראש?
האם יש דרכי התמודדות נוספות בדמיון מודרך עליהן היית ממליץ? האם יהיה עדיף לעשות את התהליך עם פסיכולוג המתמחה בדמיון מודרך ? תודה רבה
תשובתי: כל הכבוד לך. עשית עבודת דמיון מצויינת. להערכתי אין צורך שתפני לפסיכולוג נוסף. את היית הפסיכולוגית של עצמך. לדעתי, אין שום צורך שתחקרי בנושא ההשפעות השליליות של הקרינה. מספיק לדמיין שאת מגינה על עצמך ממנה. מה שדמיינת דומה לשיטה בה פעלתי לעזור לאישה למנוע נשירת שיער בעקבות טיפול כימותרפיה. המקרה מתואר באתר.
תגובה לתשובתי: תודה רבה לך ד"ר אליצור על תשובתך המהירה והמעודדת. המילים שלך מחממות את הלב וכבר גרמו לי להרגיש טוב יותר! את שיטות ההרפיה והדמיון למדתי אך ורק מעצותיך ומהאתר שלך.



נושא: שימוש בשיטות הרפיה עם בני נוער ועם ילדים צעירים
שאלה: שלום ד"ר אליצור. שמי ענת נבו ואני עובדת סוציאלית. קיבלתי הפניה לאתר שלך מנעמי דותן, פסיכולוגית, עם המלצה חמה וחיוך רחב... רציתי לשאול אותך, האם תרגילי ההרפיה שמופיעים באתר טובים ויעילים גם לבני נוער? האם יש הנחיות מיוחדות לילדים ולמתבגרים? תודה, ענת
תשובה: לענת שלום רב. אין ספק שניתן להשתמש בשיטות ההרפיה עם בני נוער ואף עם ילדים צעירים מגיל שלוש. בני נוער לא אוהבים כאשר מחייבים אותם לעשות דברים שונים, והם לא אוהבים לקבל יעוץ ממבוגרים. האתר הוא צורה עדינה לעודד אותם, הן להשתמש בשיטות הרפיה שונות, כמו נשימות עמוקות וכיווץ והרפיית שרירים והן להקשיב להקלטות ההרפיה, בהתאם לרצונם. הם יכולים להקשיב דקה להקלטה ומיד לסגור אותה וזה נותן להם תחושה של שליטה. כמו כן, הם יכולים להקשיב לכל אחת מחמש הקלטות ההרפיה ולבחור איזו מהן נעימה להם וזו שוב תחושה של שליטה. ילדים קטנים אוהבים להקשיב לסיפורים לפני השינה וזה מרגיע אותם. לא חשוב אם הם מבינים את כל המילים שבסיפור. מה שחשוב הוא, הקול האיטי והרגוע של הקורא וגם התוכן הכללי, שלא מעורר חרדות. מנסיוני, ילדים קטנים אוהבים להרדם תוך כדי האזנה להקלטות השונות עקב העובדה שההקראות נעשות בקול מרגיע ולחלק מהן מוסיקה רקע נעימה. מומלץ שהילד יאזין תחילה עם ההורה ולאחר מכן, אם הם חפצים, להקשיב לבדם. ילדים קטנים גם יכולים ללמוד את שיטות הנשימות העמוקות וכיווץ האגרופים והרפייתם וליישם אותן כאשר הם במתח, בפחד או בעת התפרצות זעם. אם תנסי את השיטות השונות עם מתבגרים ועם ילדים, אשמח אם תשתפי אותי בנסיון שלך ואצרף את תגובתך לאתר. כל טוב והצלחה בעבודה, ד"ר ברוך אליצור



נושא: פחד מתרופות נוגדות חרדה
שאלה: יש לי כל כמה זמן כמו התקפי חרדה. אני סובלת מחרדות וממחשבות טורדניות. לפעמים אני מצליחה קצת להתגבר ולפעמים זה לוקח לי כמה ימים. לפעמים זה משתנה במהלך היום, פעם מצב רוח טוב, פעם פתאום חרדות וכו'. התפתחו לי גם חרדות ממחלות. כל פעם שאני מתקררת, אני ישר חושבת על הכי גרוע ונכנסת לפניקה מזה. אני מפחדת לראות תוכניות טלוויזיה על בריאות, שמא יגידו משהו שילחיץ אותי ויגרום לחרדות ולמחשבות שליליות. אני גם מפחדת מהתקפי חרדה שמא הם יגרמו לי למשהו נורא, שאולי מזיקים לי אבל אני לא שולטת בהם. הייתי היום אצל הפסיכיאטרית שלי והיא נתנה לי מרשם לציפרלקס. אני עכשיו נורא בלחץ שאני צריכה לקחת את התרופה הזאת, כיוון שחיפשתי על התרופה באינטרנט וזה מה שמצאתי: אזהרה: ציפרלקס הינה תרופה פסיכיאטרית בעלת תופעות לוואי קשות! באתר הזה טוענים, שהתרופה גורמת להתקפי חרדה הרבה יותר חזקים ואפילו למוות. הם מספרים על אנשים רבים שסובלים מהתרופות, אך הרופאים לא מגלים לחולים זאת. יצרני התרופה מפרטים על הקופסה רשימה של תופעות לוואי שליליות, אך באתר כותבים שהרופאים מקבלים רשימה שונה מאשר על הקופסה. רשימת התגובות שהרופאים מקבלים הרבה יותר מפחידה. אז אני ממש לא יודעת עכשיו מה לעשות. מצד אחד להמשיך עם החרדות זה ממש סבל וזה בסוף עלול לגרום לי למשהו יותר גרוע. מצד שני, מפחיד אותי לקחת את התרופה החזקה הזאת, במיוחד אחרי מה שקראתי באתר הזה. לא יודעת מה יותר גרוע... אני הולכת קבוע לפסיכולוג ואני מאד מרוצה ממנו, אך הוא מסרב להנחות אותי מה לעשות עם התרופות. מה אתה חושב, האם ציפרלקס יגרום לי לתופעות לוואי קשות? תודה על עזרתך. אורה
תשובה: לאורה שלום רב. שוחחתי עם ידיד פסיכיאטר ושיתפתי אותו בשאלתך. הוא פרץ בצחוק והציע שתחפשי באינטרנט אזהרות נגד תרופות פופולריות כמו: אקמול, אנטיביוטיקה, וכל תרופה אחרת שיש לך בבית. תבדקי באינטרנט על תרופות שרוכשים עם מרשם רפואי ותרופות שאין צורך במרשם רפואי. לדבריו, תמיד תמצאי אתרים שינסו לשכנע אותך שהתרופה מאד מאד מסוכנת, שבעקבות התרופות אנשים נעשו יותר חולים ואפילו נפטרו. אתרים אלו מנוהלים על ידי אנשים הנלחמים נגד תרופות והם מגזימים. ישנה כת בשם סינטולוגיה, הנלחמת במיוחד כנגד תרופות. לדברי הפסיכיאטר, זה שקר שרופאים מקבלים רשימה של תופעות לוואי חמורות, שאינן מצויינות בדף שהחולה מקבל. לדבריו, צריך להבדיל בין תופעות לוואי שכיחות שמופיעות בעקבות לקיחת ציפרלקס שהן: סחרחורת קלה, יובש בפה ולעיתים קשיים להגיע לסיפוק מיני, לבין תופעות לוואי מאד נדירות, כפי שכתוב בקופסה של התרופה. כמו כן, באתרים האלו לא מספרים על ההצלחה של התרופות להפחית חרדה ודיכאון, אלא רק מפחידים את הקהל. לדבריו, אם לאחר לקיחת כל תרופה, חשים בתופעות לוואי לא נעימות, חשוב להתקשר לרופא ולדווח לו והרופא יחליט אם תופעות אלו הן שכיחות ותעלמה לאחר מספר ימים, או שעדיף להחליף לתרופה אחרת. פסיכיאטרים יודעים, שיש תרופות העלולות להשפיע לרעה על אנשים בעלי רקע גנטי מסויים, כמו מטופלים שיש להם בני משפחה קרובים שסבלו ממחלות נפש חמורות. ידידי משוכנע שהפסיכיאטר שלך חקר אותך על סיכונים אלו ונתן לך את התרופה רק לאחר שהיה משוכנע, שאת לא שייכת לקבוצה הנדירה, העלולה לסבול מתופעות לוואי חריפות. אני מציע שתתקשרי לפסיכיאטר שלך ותספרי לו על החששות שלך. תתיעצי איתו, מה הסיכוי שאת תהיי בקבוצה הנדירה, שעלולה לסבול מתופעות לוואי שליליות חמורות. אני מאחל לך התמודדות חיובית עם תופעות החרדה, בעזרת ציפרלקס ובעזרת הטיפול הפסיכולוגי. ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: ד"ר אליצור, אני ממש מודה לך על העזרה. כאשר קראתי את המייל שלך שלשום זה הרגיע אותי מאוד לגבי התרופה. שוחחתי עם הפסיכיאטר שלי וגם הוא הרגיע אותי. אורה



נושא: פחד מכאבים
שאלה: שלום ד"ר אליצור. קראתי המון באתר שלך ומאוד אהבתי אותו !מה שכן, לא מצאתי מידע בנושא פחד מכאב. דובר המון על התמודדות עם כאב, אבל מה עושים כשיש פחד מאוד חזק מתחושת הכאב? נתקלתי לאחרונה בעניין בזמן צירי לידה .כל כך פחדתי מתחושה זו, שהגוף שלי פשוט התכווץ .הייתי רוצה ללמוד לקבל את הכאב, ולא לפחד ממנו. אשמח אם תוכל לייעץ לי. תודה! גיליה
תשובה: לגיליה שלום רב. תודה על תגובתך החמה ועל בקשתך שאתיחס באתר לפחד מכאב. כאב דומה לכלב. שניהם ידידים טובים של האדם. שניהם מזהירים אותנו מסכנה או מגרוי לא שגרתי. כשם שאנו מתיחסים בחיוב לכלב הנובח, במטרה להזהיר אותנו וגם אם הנביחות חזקות ומעצבנות, כך עלינו ללמוד להעריך ולהתיחס בחיוב לתחושות כאב. מצד שני, לאחר שזיהינו מה גרם לכלב לנבוח ואנו מטפלים בנושא, אפשר להרגיע את הכלב, כך שיפסיק לנבוח. באותה מידה, לאחר שזיהינו את הבעיה הגופנית ואנו או הרופא מטפלים בה, אפשר להרגיע את הכאב בעזרת תרופות או על ידי האזנה להקלטות הרפיה. כאשר תחליטי להתיחס לצד החיובי של הכאב, פחות תחששי ממנו ופחות תהיי מוטרדת ממנו. כל טוב, ואיחולי הצלחה להתגבר על פחדייך מכאבים. ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: היי ד"ר אליצור. שמחה לשמוע ממך. אני חושבת שאני מצליחה ליישם את הרעיון הזה כאשר הכאב מתון. למשל אני אפילו שמחה לחוות כאבי מחזור חודשי, כי זה עדות לקיום תהליכי פוריות, אך עם כאבים יותר רציניים עדיין יש לי בעיה. למשל בטיפול אצל שיננית ישר ביקשתי הרדמה. כמובן שלא הייתה לי הזדמנות להיתקל שוב במשהו כל כך עוצמתי כמו כאבי לידה. עם כל המשמעות החיובית של כאב לידה, זה כל כך בלתי נסבל, שקשה לי לדמיין אפילו איך לא לפחד מזה. השאלה היא, איך לקבל בהסכמה וללא פחד כאב ברמות כאלה. הייתי רוצה ללדת פעם הבאה ללא משככי כאבים, ובשביל זה צריך להתגבר על הפחד הזה. תודה על תגובתך, גיליה תשובתי לתגובה: לגליה שלום רב. אני שמח שהצלחת להפחית את עוצמת פחדיך מכאבים. כולנו מפחדים מפני כאב חזק מאד, אך ניראה לי שהנושא מעסיק אותך יותר מאשר את האדם הממוצע. כאשר נושא מסויים גורם לנו לחוש חסרי אונים, אנו נוטים לפתח תגובת יתר מופרזת של פחד ולעיתים תגובת הימנעות. במצבים כאלו אני מציע להכין תוכנית מגרה: איך להתמודד אם חס וחלילה הכאב החזק, ממנו אנו חוששים, יופיע שוב. אני מציע שתרכשי את ספרי "לשלוט בכאב." לספר מצורף תקליטור הרפיה. פרטים על רכישתו בהנחה משמעותית בפרק הראשון באתר. הספר מדריך את הקורא ביישום שיטות להתמודדות חיובית עם כאבים. כאשר תחושי שאת שולטת בשיטות ההרפיה השונות המתוארות בספר, תוכלי לדמיין מצבים המפחידים אותך כמו טיפול שיניים או לידה. בדמיונך תראי את עצמך מתמודדת חיובית עם המצב. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: חשש ממחלת נפש תורשתית
שאלה: ד"ר ברוך אליצור שלום. בעבר התיעצתי איתך ואני מודה לך על זה מאוד. אודה לך שוב באם תקרא את המכתב שלי ותגיב עליו. יש משהו שמטריד אותי ואת משפחתי. במשפחת המקור שלי היו מקרים של מחלות נפש. אימי חלתה במניה דפרסיה וזה היה רשום בכל מסמך רפואי. תמיד הרגשנו אני ומשפחתי בושה עקב המחלות האלו. הסתרנו כמה שיכולנו את הסיפור הזה. החלטנו גם לא לספר לילדים שלנו כדי שלא ידעו ושלא יחששו שאולי עברו אליהם גנים לא טובים וגם הם יחלו. אבל הילדים גדלים ושואלים שאלות. אח אחד שלי לא עובד וחי על גימלת ביטוח לאומי והילדים שלי שואלים מה הוא עושה. אח אחר שלי גר בהוסטל לאחר גירושים וכניסה לדיכאון ואחר כך לא חזר לעצמו. כעת אחותי הקטנה עקב משברים קשים במשפחה היתה לה התמוטטות עצבים ונמצאת במשפחתון חרדי על תקן כמו אשפוז. איך אני יכולה למנוע מעצמי לחלות? איך אני יכולה להרגיע את עצמי שזה לא יקרה לי? האם זה נכון להסתיר מהילדים את המצב? האם זה לרעתם שאני מסתירה מהם? אודה לך באם תחווה את דעתך לשאלות שלי. המון תודה ושוב כל הכבוד על התנדבותך לעזור לאנשים שאינך מכיר. חיה
תשובה: לחיה שלום רב. קראתי בעיון רב את מה שכתבת לי. אני מבין את הכאב והפחד שלך מהגן החולה של אמא, שהשפיע גם על שני אחייך ואחותך. כמעט כל מחלה תורשתית מושפעת משני גורמים: תורשה וחוויות החיים. מבחינה תורשתית, אם שני ההורים סובלים מאותה מחלה, הסיכוי שהיא תעבור לילדיהם גבוה. אם רק הורה אחד סובל ממחלה זו, לכל אחד מילדי המשפחה יש סיכוי לקבל את הגן מההורה החולה או לקבל גנים בריאים מההורה השני. יתכן מאד ששני אחייך ואחותך ירשו את הגנים החולים של אימך ואילו את ירשת גנים חיוביים מאביך. ולכן, גם ילדייך לא ירשו גנים חולים. מבחינת השפעת חוויות החיים על הופעת מחלה תורשתית, חוויות שליליות, עלולות להחיש את פרוץ מחלה תורשתית כמו מחלת הסרטן ואף מניה דפרסיה, בעוד שחוויות חיים חיוביות, עשויות לדחות לשנים רבות את הופעת המחלה ולעיתים האדם נפטר בגיל מבוגר עוד לפני שהמחלה התורשתית פרצה. בהתאם להסבר, אני ממליץ לך להפסיק לדאוג לך ולילדייך. כיום אתם בריאים מבחינה נפשית. לדעתי, עדיף לא להעלים מהילדים את העובדה, שיש גן חולה במשפחה, אך כמובן שזו החלטה שלך. החשיבות שהם יהיו מודעים לנושא היא, שעדיף שהם לא יתחתנו עם בני זוג, שאחד מהוריהם סובל ממניה דפרסיה. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



נושא: פחד מנהיגה
שאלה: שלום רב ד"ר אליצור. שמחתי לקרוא את הכתוב באתרך ואשמח אם תוכל לעזור ולייעץ לי עצה. אני בעלת רשיון נהיגה מזה כ-5 שנים אך אני ממש פוחדת לנהוג, ניסיתי כמה פעמים אבל זה גורם לי אי נחת ומלחיץ אותי. האם יש פתרון לבעיה ? האם יש סיכוי שאני אנהג בעתיד? נ.ב. בטחוני העצמי מעולה ואינני חשה פחד משום דבר חריג, מלבד הנהיגה. בני משפחתי וחברי מופתעים מכך שאין לי ביטחון לנהוג. תודה, שרה
תשובה: לשרה שלום. שאלה חשובה, האם יש לך רצון חזק להתגבר על הפחד מנהיגה? טיפלתי בהרבה אנשים בנושא זה ומסקנתי היא, שבלי רצון חזק לנהוג, האדם לא מתאמץ להתגבר על הפחד. אם יש לך רצון חזק להתגבר על פחדיך, אני אני ממליץ שתקראי את כל פרקי האתר ותביני את המשמעות של כל תסמיני הפחד מהם את סובלת. בתת ההכרה, את מתיחסת לנהגים האחרים כאל טורפים העלולים לפגוע בך, כתוצאה מכך, רמת הורמוני החרום בדמך מאד גבוהה וגופך מגיב למחשבה לנהוג במתכונת של "מלחמה או מנוסה" וכתוצאה מכך פיתח תגובת הימנעות. את כאילו נשארת במערה מפחד טורפים דמיוניים העלולים לפגוע בך. אני לא מתעלם מהעובדה שישנן תאונות דרכים, אך 99% מהנוהגים בכבישים אינם נפגעים, כיוון שהם זהירים. את יכולה להצטרף לקבוצה זו. אני ממליץ שתרכשי דרך האתר את הערכה "הרפיה להצלחה בטסט נהיגה." למרות שיש לך רשיון נהיגה, ההנחיות שבערכה עשויות לתרום לך להתמודד עם פחדייך. בעת שאת עושה תרגיל הרפיה, כפי שמתואר באתר שלי ובערכה "הרפיה להצלחה בטסט נהיגה," אני מציע שתדמייני שאת נוהגת בכביש ליד הבית - מקום מוכר ולא מסוכן. בדמיונך תבצעי פעולות שונות כמו פניות לימין ולשמאל, חניה בצורות שונות, וכדומה. כאשר תצליחי לדמיין נהיגה בכבישים מוכרים ולא מסוכנים, תוכלי לעבור לשלב הבא בו תדמייני שאת כבר נהגת הנוהגת בביטחון מלא בכבישי הארץ השונים. ככל שתעשי יותר תרגילי דמיון אלו סיכוייך להתגבר על פחדי הנהיגה גבוהים יותר. אני מאחל לך כל טוב והצלחה בתירגול, ד"ר ברוך אליצור



נושא: ילד בן 5 חולם על מפלצת שאוכלת אותו ואת אמו.
שאלה: שלום רב ד"ר אליצור: יש לי בן בגיל 5 + הלומד בגן. לפני כמספר ימים הוא התעורר באמצע הלילה מבוהל מאוד ואמר לי שהוא חלם חלום רע - הוא סיפר לי שהיתה בחלום מפלצת שרצתה לאכול אותי ואותו . אחרי כשעה הילד לא הפסיק להקיא ומאז הוא מתלונן על כאבי בטן ושלשולים + הקאות. האם נראה לך שתופעות אלו יכולות להגיע בגלל חלום או פחד מסויים ? ואם כן מה עושים? התאבון שלו ירוד מאוד ורק כשהוא מתחיל לאכול, כאבי הבטן והבחילות מתחילות. תודה על תשומת הלב, מרים
תשובה: למרים שלום רב. אני מציע שתקראי את כל פרקי האתר שלי המסבירים את התסמינים השונים של חרדות. באתר אני מסביר, מדוע בעת חרדה, אנשים נוטים להקיא ולאבד תאבון. החרדה של הבן שלך נובעת מתחושה של חוסר אונים. הבן בן 5, לא יודע איך לנצח מפלצת הרוצה לאכול אותך ואותו. אני מציע שאת ובעלך תלמדו אותו איך להלחם במפלצת ואיך לאלף אותה, כך שהיא תהפך למפלצת האוהבת ילדים ומגינה עליהם מפני מפלצות רעות. אני מציע שתדריכו אותו לאיים עליה, שיהרוג אותה אם היא תסרב להיות מפלצת טובה. אני ממליץ שתקנו בקבוקון קטן שמתיז ספריי ותמלאו את הבקבוקון בעזרת הבן במי מלח. תשאלו את הבן, מה יקרה לדעתו, אם הוא יתיז מי מלח על העיניים של המפלצת? האם היא תגיד לו: "תודה רבה אני אוהבת מי מלח בעיניים" או שזה יכאב לה? תדריכו אותו להאמין, שמפלצות מפחדות ממי מלח בעיניים. בנוסף, תציירי יחד איתו את המפלצת ואת תדברי בשם המפלצת. תצהירי שבאת לאכול את האמא שלו ואותו. עליו להתיז על הציור את מי המלח ולצעוק על המפלצת: "אני לא מפחד ממך, מפלצת רעה. אם לא תשתני ותהיי טובה אני אהרוג אותך." את, בתור המפלצת, תתחנני שהוא ירחם עליך ותגידי לו שמעתה את תשמרי עליו מפני מפלצות רעות אחרות. את הבקבוקון הבן ישים מתחת לכר ואם יחלום שוב על המפלצת הוא ימשיך את החלום בכך שהוא מנצח אותה. אם הוא שוב יתעורר בפחד, תעזרו לו לשחזר את החלום ושוב לסיימו בנצחון על המפלצת. אני מאחל לך הצלחה בטיפול בבנך. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: בעיות בתפקוד מיני
שאלה: שלום רב ד"ר אליצור, קודם כל אני מודה לך, כמו רבים אחרים, על האתר הגדוש והאינפורמטיבי כולל הקלטות ההרפיה, שניתן לצרוב אותן. אני בן 37 נשוי 11 שנה + 2 . אפשר לומר שאני בבסיסי אדם חרדתי (קהל, בריאות וכו'). נוסף על כך יש לי נטייה לעצבות ולפסימיות. בחודשים האחרונים פיתחתי חרדה מתפקודי המיני שנפגע (זה התחיל מכאבים קלים). עשיתי מיליון בדיקות והכל בסדר. (הבעיה בוודאות בראש). כמו שאתה יודע, ברגע שאדם חרד בצורה קיצונית מתפקודו המיני, הרי שוודאי שהתפקוד יפגע.
זה בא לידי ביטוי בשפיכה מהירה, זקפה חזקה, שנחלשת ולא מחזיקה מעמד, חשש מסויים מסיטואציה שבה אני ואשתי לבד בבית או כל סיטואציה אחרת (נופש לבד) שמשמעותה סקס, ריכוז מאוד גדול במצב הזיקפתי במקום להנות מהסקס, רצון לחדור בכל מחיר כדי "להצליח" וכו'.
המדהים הוא שזה קרה לאחר 11 שנה של סקס מצויין ומשוחרר. אני חווה ייאוש ודיכאון. בחיים לא חשבתי שמצבי הנפשי ידרדר כך. לאחרונה התחלתי טיפול קוגנטיבי התנהגותי. להפתעתי הוא אמר לי שזו בעיה נפוצה (חרדת ביצוע). כמו"כ הייתי אצל מטפלת מינית מוסמכת וידועה שהמליצה להפסיק מייד מגע מיני מלא ולגשת לטיפול. זהו פחות או יותר... מקווה לימים טובים יותר. איך אתה רואה את הנושא? הורדתי את הקבצים להרפיה והתחלתי אתמול לשמוע לפני השינה. אני חייב להרגע... המון תודה ומתנצל על המייל הארוך. ע.
תשובה: לע. שלום רב. גם אם אשתך לא תרמה לחרדות הביצוע שלך, אין ספק שהיא מושפעת מהן.
אני מציע שהיא תצטרף לטיפול ותשוחחו גלויות על הבעיה, על תגובותיך המופרזות ועל תחושתיה היא בנושא. אין ספק שרמת המתח הגבוהה שלך משפיעה על האוירה בבית, לא רק על אישתך, יתכן גם על ילדך, מבלי שהם יבינו את הסיבה. לכן יעוץ זוגי חשוב ביותר.
לפני שתוכל להתגבר על החרדות, עליך להשלים עם הבעיה. אני מקוה שתוכל להשלים עם העובדה, שנניח בחודש הבא או אפילו בחודשיים הבאים, אתה לא תחדור בעת קיום יחסי מין, אך מצד שני, לא תפסיק לגרום לאשתך להגיע לסיפוק מלא בעזרת האצבע או ויברטור ולאחר מכן תאונן. גישה זו תרגיע אותך ואותה ואז בהדרגה היצר יחזור וגם התיפקוד שלך ישתפר. במקביל, תקשיב יום יום להקלטות ההרפיה. בעת שאתה עוזר לאשתך להגיע לסיפוק, אל תבדוק את חוזק הזיקפה שלך, תתרכז באשתך תבצע נשימות מרגיעות ותרגיע את עצמך. אני מציע שתשתף את המטפלים השונים שלך במייל שלי ובהצעותי. כל טוב ד"ר אליצור
תגובה לתשובתי: היי ד"ר אליצור, מבין המטפלים שאיתם התייעצתי, אפשר לומר שתגובתך היא המעודדת והאפקטיבית ביותר. נתקלתי במטפלים, שאני לא מבין איך הם קיבלו רשיון לטפל באחרים. כעצתך אשתי תצטרף לטיפול הזוגי\מיני. ושוב תודה. ע.



נושא: חרדה קיצונית ממעליות.
שאלה: לד"ר אליצור שלום. אני בן 46, סובל מאז ילדותי מפחד במקומות סגורים. אל תשאל איזה צרות הדבר הזה עושה לי בחיים, אני פשוט משווע לעזרה. נמאס לי מהצרה הצרורה הזו. לצערי אני חושש שאין פתרון לבעיה ואני צריך לחיות עם זה עד שארית חיי. מצד שני, אולי תהייה אתה המושיע, ולו במעט, ממכה קשה זו.....הייתי כבר בטיפול שלא הצליח. אני חושב כל הזמן מה אני הולך לעשות שאם חס וחלילה אני נתקע במעלית של הבניין אצלי. המחשבות מה יקרה אם.. מפחידות מאד ...
דוגמא - לפני כחודש ירדתי ב 10 בלילה למחסן יחד עם אשתי לשים נעלי קיץ לאחסון, טרקתי את דלת הכניסה כדי שהכלבה שהיתה איתנו לא תברח, כשרצינו לצאת הדלת לא נפתחה כי ידית המנעול הסתובבה על ריק, נלחצתי בטירוף. אשתי שהיתה איתי, צעקה עלי להרגע וממש אחרי פחות מדקה היא הצליחה לכוון את הידית למקום המתאים ופתחה את הדלת. ניסיתי לשחזר במקום יחד איתה מה קרה לי. אמרתי לה שפשוט נלחצתי... ודופק הלב התחיל לרוץ מהר מהר... עלו לי כל מיני מחשבות לשבור את חלון הדלת (הדלת במסגרת זכוכית עבה מאוד..) פשוט אני לא מצליח להבין מה הלחץ הזה... אינו בר שליטה... תמיד מסתובב בי הלחץ מה יקרה אם אני אתקע במעלית יחד עם בני בן ה 14, איזה בושות... אני בטוח שאני אכנס ללחץ... הפחד מציק לי בחיי היום יום... משהו מסויט.... תודה על ההבנה... בברכה, המיואש.
תשובה: למיואש שלום רב. אני מציע שתקרא בעיון רב את הפרקים באתר המתיחסים לפחדים ולפוביות כולל "פחד ממעליות." עליך לשאול את עצמך, מה עושה קצין בצבא שקיבל פקודה לצאת עם מחלקתו להתקיף כפר? הנחתי היא, שהוא מתכנן את ההתקפה ומצפה לנצח, אך מיד הוא מתכנן תוכנית מגירה מה יקרה אם.... לדוגמה: אם נעלה על שדה מוקשים, נעשה כך וכך, ועם נותקף מהמארב, נעשה כך וכך ואם חצי מחלקה תפגע, נעשה כך וכך. הבעיה היא, שאתה לא עושה תוכניות מגירה איך תתמודד אם תתקע במעלית. אתה מתפקד כאדם שאיבד דרכו ומרגיש חוסר אונים מוחלט. מטופל שלי, שסבל כמוך מפחד מעליות, החליט שלעולם הוא לא יכנס למעלית מבלי לקחת איתו טלפון נייד. מטופל שני החליט, שאם הוא יתקע הוא יתישב על הריצפה וינמנם עד שמישהו יגלה שהמעלית תקועה ויחלצו אותו. אני מציע שתעשה לעצמך רשימה של כל הדברים המפחידים העלולים לקרות במעלית, ולכל בעיה תכתוב תוכנית מגירה. אני מאחל לך הצלחה במשימה. כל טוב. ד"ר ברוך אליצור



נושא: כאבי בטן לפני פגישה עם חברות
שאלה: לד"ר ברוך אליצור שלום רב. אני בת 15 חשה כאבי בטן לפני שאני צריכה לפגוש חברות . יש לי חברה שאני הולכת איתה כל בוקר לביה"ס ולפני שאני יוצאת מהבית יש לי כאבי בטן חזקים. תייעץ לי בבקשה מה לעשות עם כאבי הבטן. תודה ח.
תשובה: לח. שלום רב. עליך לשאול את עצמך, מה עלול לקרות בעת המפגש עם החברות שיעורר בי תחושות מאד לא נעימות? לדוגמה: האם אחת מהן נוהגת לדבר בתוקפנות כלפי בנות אחרות ואת חוששת שהיא תפגין תוקפנות גם כלפייך? האם החברות תהיינה ביקורתיות כלפיך או תחשובנה עליך דברים שלילים? ואם כן דמייני בדיוק מה הן עלולות להגיד או לחשוב. אני ממליץ שתעשי לך יומן ובכל פעם שאת חשה בכאבי בטן לפני מפגש עם חברות, תכתבי מה הן החששות שלך והאם זה חשש מחברה מסויימת במיוחד. לאחר שתכתבי את החששות, נסי לכתוב, איך היית מתמודדת אם החששות יתממשו. במידה ולא תמצאי דרך התמודדות מתאימה, שאלי את עצמך, איך חברות אחרות היו מתמודדות אם הן היו במצב דומה. את גם יכולה להתיעץ עם כל אחד מהוריך, איך הם היו מתמודדים, לו היה קורה להם הדבר ממנו את חוששת. בנוסף על כך, אני ממליץ שתתאמני בכל שיטות ההרפיה המתוארות באתר ותאזיני לכל אחד מחמשת הקלטות ההרפיה. לאחר שתאזיני לכולם, את יכולה לבחור אחת מההקלטות שאת אוהבת במיוחד וכל פעם להאזין לה לפני הפגישה עם החברות. מנסיוני, תירגול בעזרת ההקלטה בשם "חליפת המגן", עשוי לעזור לך. נסי לדמיין שאת הולכת למפגש עם החברות, כאשר את עטופה במעטפת מגן דמיונית ושקופה ולכן הערות עוקצניות או ביקורתיות של החברות לא מצליחות לחדור ולפגוע בך ואת עונה להן ברוגע ובחוכמה. אני מאחל לך הצלחה, ד"ר אליצור



נושא: רמת החרדה והדיכאון עולה בעקבות הפחתת תרופות הרגעה
שאלה: שלום ד"ר ברוך אליצור. אני נוטלת מזה שנה וחצי כ 20 מ"ג של ציפרלקס בעקבות דיכאון קשה והתקפי חרדה. אין ספק כי מאז אני חשה בטוב ולא זוכרת מתי היה ההתקף האחרון (לשמחתי). החלטתי, בשיתוף עם הפסיכיאטר המטפל בי, להפסיק את הטיפול התרופתי באופן הדרגתי. אציין כי במשך כל השנה וחצי האחרונות האזנתי לתקליטור שלך לפחות פעמיים בשבוע. בשבוע האחרון הורדתי 5 מ"ג ואני מרגישה כי תסמיני החרדה חוזרים וכמובן שזה מחזיר אותי אחורה. בעקבת האזנה לתקליטור שלך אני נרגעת ונרדמת, אך אני לא רוצה לאבד את האיזון שהשגתי. נא עזרתך והכוונתך בבקשה . תודה רבה לינה.
תשובה: ללינה שלום רב. בעת שאדם סובל מדיכאון או מחרדה ברמה גבוהה, חשוב ביותר טיפול תרופתי. כאשר הדיכאון והחרדה פוחתים, אפשר לרדת מהמינון בהדרגה, בהדרכת הפסיכיאטר. בשלב זה, התסמינים עלולים לחזור, ולדעתי, זה מאד חיובי שהם חוזרים, כיוון שזה מאפשר לאדם להתאמן להפחית אותם גם ללא עזרת התרופות. הדרך לעשות זאת היא בעזרת שיטות הרפיה המצויות באתר. חשוב ביותר לא לפתח את תופעת "הפחד מהפחד" כלומר, לפחד מכל תסמין של חרדה או דיכאון החוזרים. במקום לכעוס על עצמך ולהרגיש שזה מחזיר אותך אחורה, כפי שכתבת לי, קבלי את התופעות כאתגר לאימון נוסף וכל זאת רק עד גיל 95 אחר כך כבר לא חשוב. כל טוב ד"ר אליצור



נושא: תגובת אבל חריפה למות אם
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני בת 42. איבדתי את אימי באופן פתאומי. היינו שכנות וגם חברות ופתאום הכל ניגמר. השכנים התקשרו לומר לי שאמא נפלה. רצתי מהר לדירתה ואני הייתי שם בכל התהליך: הפינוי במד"א, המלחמה שלה לאויר בתוך הניידת, להכניס אותה למיון, תוך 2 דקות אמא עוצמת את עיניה, נלקחת לטיפול נמרץ, אני בחוץ בוכה ומתפללת לשלומה, מתוך סקרנות מציצה לחדר טיפול נמרץ ומבינה שאמא כבר איננה. תמיד הייתי ילדה של אימא. אני מרגישה שקשה לי לאסוף את עצמי ולהמשיך הלאה. למזלי יש לי את בתי בת ה- 8 . אני קמה בבוקר אוספת את עצמי עם הרבה קושי. אני עובדת מהבית, אך לא מצליחה לסגור עיסקאות כבר חודש. מאד קשה לי אבל צריך להכניס כסף הביתה וכרגע אני חייבת לעבוד.......... אני קמה בלילות הרבה, חושבת ובוכה הרבה, מפחדת ללכת לאיבוד בתוך כל האבל שבי, הגעגועים ולרצות אותה כאן לידי חזקים ממני. כיצד אני אתמודד? האם יש לך תשובה? תודה ס.
תשובה: לס. שלום רב. קראתי בעיון רב את מה שכתבת לי. כיוון שאני לא מכיר אותך אישית אנסה להציע מספר דרכים להתמודד עם כאב הפרידה מאמך. אם הצעותי לא יתרמו לך, אני מציע שתפני לפסיכולוג לקבל תמיכה. אני שמח שכתבת לי על רגשותיך בצורה כה גלויה, כיוון שעצם הכתיבה תורמת להתמודדות עם כאב הפרידה. אני מציע שתכתבי במחברת את רגשותיך. בימים הקרובים כתבי אפילו מספר פעמים ביום. אל תשימי לב לשגיאות כתיב או סיגנון. כתבי ישר מהלב. את יכולה לכתוב לפעמים, כאילו את מדברת איתה ישירות ומשתפת אותה ברגשותיך הטובים והכואבים. רצוי שתכתבי כל יום את התאריך ואולי גם את השעה שאת כותבת. מנסיוני, מספר הפעמים שתכתבי ילך ויפחת בהדרגה. יתכן שכעבור תקופה תוכלי לכתוב לה רק פעם אחת ביום, אולי בערב לפני השינה. זה יאפשר לך להתרכז בשעות היום בעבודתך. אם בשעות היום זכרון מכאיב יצוף, כתבי בצד שורה או שתיים ותמשיכי בעבודתך. בערב תעייני במה שכתבת ותכתבי בהרחבה. אני מניח שאת מבקרת את קבר אימך. אם אני צודק, את יכולה לכתוב לה מכתב ולשים אותו ליד המצבה או לכסות אותו בחול שליד הקבר. את יכולה להציע גם לבת שלך לכתוב לה או לצייר לה ציור ואם היא באה איתך לבית הקברות היא יכולה לשים זאת ליד המצבה. בבית הקברות את יכולה גם לשוחח עם אמך בלבך, ולספר לה על מה שעובר עליך. הנסיון מראה, שבהדרגה תחזרי להפנות את תשומת לבך לבעלך ולבתך ואני בטוח שזה ישמח את אמך שבשמיים. כל טוב, ד"ר אליצור



נושא: כיסוס ציפורניים מגיל צעיר
שאלה: אני כוססת צפורניים מגיל צעיר בערך מגיל שלוש. גם בני בן הארבע כוסס צפורניים. גם אחי ובנו כוססים צפורניים מגיל צעיר מאד. בהתבגרותי טענתי, שכל חלומי הוא ציפורניים ארוכות אך למרות כל הנסיונות, באמצעים שונים כמו מרה, לא הצלחתי להיגמל. בני מאד רוצה להיגמל מההרגל, אך גם הוא לא מצליח למרות ששמתי לו מרה על קצות האצבעות. האם יש לך רעיון מה לעשות? בתודה, מרים
תשובה: למרים שלום רב. עדיין לא היה בטיפולי מקרה כה מעניין של כיסוס צפורניים מגיל כה צעיר ומשותף לבנך, לאחיך ולבנו. מעניין האם זה חיקוי או גנטי? אני נוטה לחשוב שזה חיקוי. מאחר שטיפלתי במספר ניכר של אנשים שכססו צפורניים, פיתחתי שיטה שעזרה לרבים מהם. הרעיון הוא, לרכוש שליטה הדרגתית על ההרגל שנהפך לטבע שני.
בעת שהאדם בהרפיה עמוקה, אני מציע לו לנהל שיחה עם ציפורניו, להסביר להן שהוא אוהב אותן ורוצה לדאוג להן לגדול ולהתפתח בצורה יפה ומכובדת. מצד שני, לצערו, ההרגל התגבר עליו והוא כוסס אותן ללא שליטה. עליו לבחור באצבע אחת, שהוא יבטיח לה שבמהלך השבוע הוא לא יכסוס אותה. את שאר הציפורניים הוא ימשיך לכסוס כרגיל. אם המטופל חוזר לאחר שבוע ומודיע שהוא עמד בהצלחה במשימה, אני מדריך אותו לבחור באצבע נוספת, שגם אותה לא יכסוס במהלך השבוע. מנסיוני, לאחר ששתים או שלוש אצבעות לא נכססו, האדם יפסיק לכסוס את כל ציפורניו. אני מציע שתנסי לעשות זאת יחד עם בנך, אחיך ובנו. תתכנסו יחד ותתמכו זה בזה. כל טוב והצלחה במשימה, ד"ר אליצור

נושא: הגדלת החזה בעזרת הדמיון
שאלה: שלום ד"ר אליצור. קראתי בעניין רב באתר שלך. מרגיע היה לקרוא את הגישה שלך שהיא מעצימה את האדם ולא מקטינה אותו כמו טיפולים מסורתיים. יש לי שאלה. אחרי הלידות שלי, החזה שלי התרוקן. קראתי בספר "גופה של אשה תבונתה של אשה" שנשים שיפרו את מראה החזה שלהן בעקבות שימוש בדמיון מודרך. האם יש לך רעיון איך לעשות זאת? אני יכולה לספר כי ילדי מחבבים גם את המראה הפחות מלא של החזה שלי, אבל אני פחות נהנית מהמראה ויותר מכך- מהתחושה של החזה. בסיכום, אני לא כל כך נהנית מהחזה שלי. אשמח לשמוע אם יש לך רעיון לגבי הנושא. תודה. שושנה
תשובה: שלום לך שושנה. תודה על תגובתך החמה לאתר שלי. כדי לשנות בנו משהו, אנו צריכים תחילה לעבור שלב של קבלה עצמית ורק לאחריה פעולה לשינוי ולשיפור. במקרה שלך, עליך לנהל שיחה עם עצמך. שכנעי את עצמך, שאף אדם בעולם אינו מושלם וגם את לא מושלמת. כשם שילדיך אוהבים ומקבלים אותך, כך עליך ללמוד לקבל את גופך למרות שהוא פחות מושלם, ממה שהיה לפני הלידות. אני בטוח "שהפגם" שנשים רבות חשות בגופן לאחר לידות, הוא קורבן קטן ערך בהשואה לאושר שהן חוות במהלך גידול הילדים. בשלב שני, קראי באתר שלי את כל שיטות ההרפיה השונות ותרגלי אותן, כמו כן תאזיני להקלטות ההרפיה השונות שבאתר ותבחרי את זו הנעימה לך ביותר. בקשר לתרגילי דמיון, אני מציע שתבחרי תמונה ישנה שלך, לפני הלידות, שבו את מרוצה ממבנה גופך. המטרה היא, לתת למח הוראה לבצע שלו.


נושא: חרדה מבדיקת MRI
שאלה: ד"ר אליצור היקר, תודה על הקלטות ההרפיה שבאתר שלך ועל נכונותך לייעץ לאנשים שונים דרך האתר. שאלתי היא, אודות בדיקת MRI, לאדם המפחד ממקומות סגורים. מדובר בבדיקה בתוך מכשיר גלילי סגור, אולי חוץ מהפתח דרכו נכנס המטופל. עד כה עברתי בדיקה מספר פעמים במכשיר פתוח יחסית. כעת אני נדרש לבצע בדיקה שמפחידה אותי מאד. אציין שאני מתמודד בהצלחה חלקית בשימוש במעליות. אני שוקל אולי לא כדאי בכלל לגשת לבדיקה. בתודה מראש, יצחק
תשובה: אני שמח שהקלטות ההרפיה תורמות לך. אני מקוה שלא תמנע מהבדיקה, רק בגלל הפחד ממקומות סגורים. ברצוני ליעץ לך להתגבר על החששות, בעזרת יישום שיטת ההדמיה. ידוע הסיפור על טייסים שנשבו והושמו בצינוק צר, למשך תקופה ארוכה, כשהם בודדים מכל אדם. מה שתרם לבריאותם הנפשית היה, שהם דמיינו רוב שעות היום, שהם נמצאים בחיק משפחתם, מבלים על שפת הים או במקומות יפים אחרים. אם הדבר ניראה לך, אני מציע שתתרגל את שיטת הדמיון יום יום. בדמיונך תתחיל בכך שתראה את עצמך שוכב בתוך מכשיר ה- MRI, לאחר מכן תדמיין, שאתה נמצא במקומות אחרים. בכל תרגול אתה יכול לבחור במקום יפה בו הייתה בעבר ונהנית בחיק חברים או משפחה. אני מציע שתרשום מראש רשימה של מקומות יפים שביקרת בהם ותישמח לדמיין ביקור נוסף. כל תרגול בהדמיה יכול להמשך מספר דקות. כתוב לי אם הצלחת לדמיין ומה היו התוצאות. אני מאחל לך בדיקה רגועה ותוצאות חיוביות. אני מאחל לך בריאות, ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: שלום ד"ר ברוך אליצור. ראשית אני מבקש להודות לכבודו מאוד על ההקשבה, העצה הטובה, והאיכפתיות - למרות שכל היכרותנו הנה באמצעות התכתבות בדוא"ל! בתחילת התרגול הדימיוני, הלב פעם בחוזקה ובמהירות שיא. אך לא ויתרתי והמשכתי להאזין להקלטות שבאתרך ולהרגיע את עצמי וכן לדמיין בילוי במקומות יפים. אתמול נסעתי כדי להתרשם ממכשיר ה- MRI במרכז הרפואי - כהכנה לקראת הבדיקה והיום מוקדם בבוקר עברתי את הבדיקה. אני מחכה לתוצאות. שוב תודה. שבת שלום, כתיבה וחתימה טובה, יצחק

נושא: צורך מציק לנשום נשימות עמוקות
שאלה: שלום דוקטור ברוך אליצור, לפני שאני אשאל את שאלתי, ברצוני לכתוב לך שאני משתמש רבות בשיטות ההרפיה המוקלטות שלך, קורא מאמרים שלך ומעריץ גדול שלך בתחום שממנו אתה בא. לדעתי אתה שופע באינטליגנציה וחוכמה שעוזרת רבות לאנשים ועל זה תודתי העמוקה אליך. יש לי תופעה בת מספר חודשים. אני חש בצורך חזק לקחת נשימות עמוקות לבית החזה. אני מרגיש וחש במשך רוב היום מין תחושה של מועקה וצורך מציק לקחת נשימה עמוקה. זה די מתסכל אותי ומציק לי שרוב היום אני מתמקד בתופעה הזו ומקדיש לה מחשבה והתעסקות במשך רוב היום. ניסיתי דיקור סיני, רפלקסולגיה אך כל אלו לא הביאו לשיפור. בזמן אכילה יש רגיעה בנשימות, אולי זה כיוון שאני מפנה את המחשבה וההתעסקות כלפי האוכל. אשמח מאוד לקבל ממך חוות דעתך. בתודה, יצחק. תשובה ליצחק שלום רב ושנה טובה. תודה על תגובתך החמה לאתר ואני שמח שאתה נעזר בחומר שבאתר. מה שאתה מתאר זה סימן מובהק לקוצר נשימה. אני מסביר את התופעה בפרק "תסמיני חרדה ותרומתן להשרדות" נפגשתי עם הרבה אנשים שביצעו נשימה עמוקה אחת למספר דקות ואפילו לא היו מודעים לעובדה זו. הסיבה לנשימות העמוקות היא שהמוח חש בחוסר חמצן עקב נשימות שיטחיות ולכן הוא מפצה את עצמו על ידי נשימות עמוקות. אתה כותב שאתה חש מועקה בחזה. אתה צריך לשאול את עצמך, האם המועקה נובעת בגלל הנשימות העמוקות, או שהמועקה נובעת מסיבות אחרות כמו, משפחתיות או כלכליות והמתח גורם לך לקוצר נשימה ולתגובה של נשימות עמוקות? אני מציע שתערוך מספר פגישות עם פסיכולוג, המתמחה בנושא מתח והרפיה ותחקור לעומק את סיבת המועקה ויחד תמצאו שיטות חיוביות להתמודד עם הבעיה. אני מאחל לך כל טוב ואחלמה מהירה, ד"ר אליצור

נושא: שפיכה מוקדמת מונעת יצירת קשר עם בת זוג
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני רווק בן 32 הסובל מבעיה בתפקוד המיני. הגעתי לאתר שלך אחרי שחיפשתי דרכים לטיפול בבעיה של שפיכה מוקדמת. הבעיה לשלוט בשפיכה יוצרת לי חוסר ביטחון ומונעת ממני ליצור קשר יציב עם בחורות. איך לדעתך אני יכול לטפל בבעיה. כל טוב. דוב
תשובה: לדוב שלום רב. לדעתי הבעיה שהעלת דורשת טיפול פסיכולוגי. אתה כותב: "הבעיה לשלוט בשפיכה יוצרת לי חוסר ביטחון ומונעת ממני ליצור קשר יציב עם בחורות." במהלך הטיפול, עליך לבחון היטב עם המטפל, האם מלבד החשש משפיכה מוקדמת, יש לך חששות נוספים ליצירת קשר יציב עם אשה? האם בילדותך או בבגרותך נפגעת מנשים? מנסיוני, לעיתים קרובות אנו חשים רגשות מעורבים כלפי נושא מסויים. אנו רוצים להגשים את משאלת לבנו, אך חלק בנו חושש להיפגע. במקרים כאלו, תת ההכרה מנסה להגן עלינו מפני פגיעות ריגשיות על ידי כך שהוא מונע מאיתנו להגשים את משאלת לבנו, והוא עושה זאת בדרכים מתוחכמות, מבלי להביא זאת לתודעתנו. תת ההכרה בונה חומה סביב הנושא בו אנו חושקים, וממנו אנו חוששים. במילים אחרות, יתכן שבעית השפיכה המוקדמת, המונעת לדבריך ליצור קשר יציב עם אשה, למעשה היא הפתרון שתת הכרתך תיכנן עבורך לשם התמודדות עם הפחד שלך ליצור קשר ממושך עם אשה. לאחר שתבין זאת במהלך הטיפול, ותלמד להתמודד עם הפחד מיצירת קשר יציב, אני משער שיהיה קל למטפל להדריך אותך בשיטות ההרפיה המתוארות באתר שלי ובכך להתגבר על בעית השפיכה המוקדמת. כל טוב, ד"ר אליצור

נושא: כאבים בחזה ובכתפיים.
לפני כשנה התכתבתי עימך כתוצאה מהתקפי פאניקה שחוויתי. עקב שדרוג למחשב חדש ייתכן ונמחקו לי המילים המרגיעות והחזקות ממך . ב"ה מצבי בגדול השתפר (כן! כן! ההרפיות הם משהו ענק!!) ואני בהחלט חושב שהיית שליח טוב. בהזדמנות זו אשמח לדעת האם כאבים בחזה + תחושת לחץ בכתפיים הינם סימפטום למתח סמוי שעדיין קיים? בברכה , אברי.
תשובה: שלום רב אברי. אני מאד שמח עבורך שתרגילי ההרפיה עזרו לך להוריד את רמת המתח. אני מאד ממליץ להמשיך לתרגל, רק עד גיל 99 . לאחר מכן, אלוהים יעזור. כאבים בחזה ובכתפיים מאד אופיינים בעת מתח. אני מסביר זאת בפרק המתאר את תרומת התסמינים להשרדותו של האדם הקדמון. מנסיוני, שיטת ההרפיה, הכוללת כיווץ והרפיית שרירי בית החזה והכתפיים, עשויה לעזור לך. כמובן תכווץ בצורה הגיונית ולא חזק מדי. כל טוב. ד"ר אליצור

נושא: חרדות בעת הריון.
שלום, דר ברוך אליצור. התרשמתי מאד מהאתר שלך והפקתי ממנו תועלת מרובה כמו"כ רכשתי את הספר והדיסק. לפני שנתיים חוויתי אירוע מצער מאד. האירוע השפיע עליי מאד. פחדתי להישאר לבד בבית, להתקלח וכו'. כך במשך תקופה של חודש, ואז הגיע התקף חרדה חמור מאד, ראשון, שהייתי בטוחה כי משהו פיזי לא תקין אצלי. מאז היה לי קשה מאד לתפקד, ההתקפים נעשו תכופים מאד, והפרו מאד את שגרת חיי. התנתקתי לתקופה מהעבודה, וכל הזמן חששתי מההתקף שיבוא. חשוב לציין שמעודי לא חוויתי משהו דומה. מאז, הביטחון העצמי שלי, שהיה גבוה מול קהל, נסדק עד כדי השבתה. אחרי שביקרתי אצל פסיכיאטר הוא איבחן והמליץ על כדורים. לקחתי רסיטל לכשמונה חודשים, התאזנתי, והפסקתי. המשכתי לעבוד כמורה, הרגשתי בסדר גמור ב"ה. לאחרונה משהו כמו חודש אני חשה שזה מתחיל לחזור אלי, לכאורה ללא כל סיבה. קשה לי במיוחד בערבים. קשה לי לשהות בסופר ובמקומות הומים. אני מרגישה שם שאני עומדת ליפול. כך קרה לי גם היום במסיבת הסיום של ביה"ס. הורים מדברים איתי ואני רוצה ללכת, פוחדת שאגיע למצב לא נעים, קשה לי להתרכז בדברים שלהם, מרגישה צורך לשבת ויותר מזה ללכת משם, וזה באמת מה שעשיתי. חשוב לי לציין שאני בהריון מתקדם( הריון רביעי) יש לי פחד גדול שהכל יחזור אלי ואני ממש לא רוצה להיות תלויה בכדורים. מה לעשות? אודה על תשובה מהירה. חיה
תשובה: לחיה שלום רב. אני יכול לתת לך מספר רעיונות איך להתמודד, ומקוה שזה יעזור לך. נפגשתי עם מספר נשים שבעת הריון, רמת הורמוני החרום עלתה בצורה משמעותית כלומר, הן חשו בחרדה עמוקה. ההסבר שלי הוא אבולוציוני. כאשר סבתא לוסי היתה בהריון (קיראי עליה באתר), יכולתה להלחם או לנוס מחיות טרף פחתה משמעותית, לכן היא היתה כל הזמן במצב היכון לקראת סכנה. אני משוכנע שזה מה שקורה לך. האינסטינקט הקדמון מודע לכך שאת בהריון ולכן הוא החליט שלהיות בסופרמרקט או במקומות הומים מאדם, זה עלול להיות מסוכן. גם בעת אספת הורים, בתת ההכרה אולי את חוששת שאחד מההורים יהיה ביקורתי. כתוצאה מכך, גופך מגייס אנרגיה, במטרה לברוח ולטפס על העץ הקרוב. כאשר תביני זאת ותשלימי עם העובדה שבמוח מצויים עדיין אינסטינקטים, שהם כמו תוכנות מחשב מיושנות, שבעבר הרחוק תרמו רבות להשרדות, יהיה לך יותר קל לשלוט עליהם. אני ממליץ, שתנהלי שיחה עם תת ההכרה שלך. אמרי לה שאת מודה לה שהיא מנסה להגן עליך מפני סכנות, אך השיטות שהיא נוקטת, העלאת הורמוני חרום, התאימו לחיים לפני מליוני שנים ואילו כיום, כיוון שאת לא חיה בג'ונגל, שיטות אלו רק מפריעות לך. אני ממליץ שתקראי את כל הפרקים באתר שלי ותנסי לתרגל את כל שיטות ההרפיה שבאתר. במהלך היום, כאשר את חשה בחרדה, נשמי מספר נשימות עמוקות, זה מאד מרגיע. בלילה לפני השנה, אני ממליץ שתתרגלי הרפיה בעזרת ההקלטות שבספר שלי או מהאתר "העץ" ו"מעטפת המגן". תמיד טוב להרדם תוך כדי האזנה להקלטות. אם את מתעוררת באמצע הלילה, תפעילי מחדש את ההקלטות. אני ממליץ שתקחי איתך את ההקלטות לחדר לידה ותתרגלי לפני הלידה ולאחריה. גם לאחר שאת חוזרת לביתך עם התינוק, תמשיכי להאזין לתרגילי ההרפיה הן ביום והן להרדם בעזרתם. אני מאחל לך המשך הריון קל, לידה מהירה וקלה ושיחרור מחרדות. כל טוב. דר' אליצור

נושא: קינאה קיצונית של אשה בבן זוגה
שאלה: אני בת 25 ואני מאוד מעוניינת לקבל את דעתך בפן ספיציפי בחיי שמאוד מעיק ומפריע לי להיות חופשייה ומאושרת. כל פעם שאני נמצאת במערכת יחסים עם בן זוג, לאחר מספר חודשים של קשר, אני הופכת למפלצת קינאה ירוקה. אני מקנאה ללא סיבה מוצדקת. אני כל הזמן מוטרדת איפה הוא ומה הוא עושה. אני חונקת את הבן זוג שלי מכל הבחינות. לדוגמה, אני לא נותנת לו לצאת עם חברים או לחזור מאוחר הביתה. אני מתקשרת כל שעה. אני בודקת כל הזמן את הפלפון שלו. אני נמצאת רוב הזמן בחרדות שמא הוא משקר או מסתיר דברים וכל תנועה שלו נראית לי חשודה. זה קרה לי עם כל בן זוג. כרגע אני בזוגיות טובה עם בחור שמאוד אוהב אותי כבר הרבה זמן. הוא רוצה להתחתן איתי ואנחנו גרים ביחד. אני מודעת לעובדה, שיש לי בעיה. כאשר אני מדברת על זה עם הורי או עם חברים, אני נמצאת במודעות עצמית ויודעת שאני רבה ועושה סצנות ללא סיבה מוצדקת. אני רוצה להפטר מזה, כי זה לוקח ממני את האנרגיות להיות פשוט שלווה ומאושרת. ברגע שאני מתעצבנת, אני מאבדת שליטה. ברגע אחד, אני צועקת, בוכה, מקללת ומעליבה אותו. פוגעת בו בכוונה, עוזבת את הבית, הולכת להורים ומאיימת להיפרד.
אני חושבת שצריך לציין מספר דברים עלי. אני לא רבה ומתפרצת ולא מאבדת שליטה עם בני משפחתי, עם חברים או בעבודה. אני מאוד חברותית, כיפית ופתוחה עם אנשים. אני מצטיינת ביחסי עם אנשים ויודעת איך להתנהג בחברה. אני למדתי רייקי, תקשור וקינסיולוגיה חינוכית. זאת אומרת אני בסדר גמור בהרבה מובנים. הבעיה הזאת קיימת רק עם בן זוג. אני עייפה מזה מאוד, אין שבוע שעובר בלי ריבים מזעזעים, שניתן היה למנוע בקלות, אם רק הייתי מצליחה לא להתפוצץ. ההורים שלי לא גרושים. הם נשואים באושר ומעולם לא רבו או צעקו או קינאו אחד לשני.
אני מאוד רוצה להתגבר על הבעיה הזאת ולהמשיך הלאה ולהיות פשוט שלווה ומאוזנת, בבקשה כתוב לי את דעתך. אני מקווה שאתה לא עסוק מידי. אני מוכנה ורוצה להשתנות אבל אני צריכה עזרה. תודה רבה מראש. אני מאחלת לך יום נפלא מלא אור ואהבה. אנה

תשובה: לאנה שלום רב. אין לי ספק שאת מאד סובלת ובני הזוג שלך סובלים גם הם מההתפרצויות שלך חסרות הפרופורציה. אם חקרת היטב את העבר שלך ולא חווית בעבר בגידה של בן זוג וגם לא הוריך בגדו זה בזה, אני מניח שזו נטיה גנטית, שניתן ללמוד לשלוט עליה בעזרת טיפול פסיכולוגי מתאים. אם לא תטפלי בנושא, יתכן מאד שיהיו לך חיים קשים מאד ונשואין לא יציבים. אם קראת היטב את האתר שלי, בעיקר את הפרק על פסיכולוגיה אבולוציונית, למדת שהרבה מהגנים של סבתא לוסי מצויים באשה המודרנית. עבור סבתא לוסי, בגידה של בן זוג פרושה היה מות לעצמה ולילדיה. בתקופה העתיקה, בן הזוג היה הצייד שהביא מזון, הגן על המשפחה ונלחם נגד טורפים. זו הסיבה שנשים סובלות יותר מקינאה מאשר גברים. אם בן הזוג בגד או עזב אותן, סיכוייהן לשרוד היו קטנים מאד. מטרת הקינאה היתה לשמור על בן הזוג. כמו כל תכונה גנטית, גם הקינאה מתפלגת לפי "עקומה סטטיסטית נורמלית" כלומר, רוב הנשים מקנאות ברמה ממוצעת, מעט מאד לא מקנאות כלל וכלל ומעט מאד מקנאות בצורה קיצונית. זה כמו כל תכונה גנטית/רגשית לדוגמה: כעס, פחד, אהבה שינאה וכד' הרוב מרגישים בממוצע. מעט מאד חווים רגש קיצוני או חזק מדי או חלש מדי. המסקנה היא, שרגש הקינאה עזר לסבתא לוסי, אך לאשה המודרנית, הקינאה הקיצונית היא תכונה לא חיובית. למזלך, ניתן להתגבר על רגש הקינאה הקיצוני בעזרת ההגיון. יתכן מאד שהקינאה הקיצונית שלך נובעת מפחד. הפחד הוא, איך אתמודד אם החבר או בעלי יבגדו בי? בהדרכת מטפל טוב, את יכולה לדמיין, שדבר כזה יקרה לך בעתיד, כשם שזה עלול לקרות לכל זוג. האם יתכן שאת חוששת שאם בעלך בעתיד יבגוד בך, תגובתך תהיה מוגזמת כמו: להשתגע? להתאבד? לרצוח אותו? או שתגיבי בצורה "נורמלית" כלומר, במשך תקופה תחושי בעצב רב בהדרגה תתגברי על עצב ותחזרי לעצמך. לאחר שתרגעי, או שתסלחי לו או שתפרדי ממנו. אני מאד ממליץ שתפני לטיפול פסיכולוגי ותראי למטפל/ת את המייל שלי. לדעתי, מטרת הטיפול תהיה לעזור לך להבין שאת אישה חזקה, יציבה, שמסוגלת להתמודד אם בן הזוג יבגוד בך. זה לא יהיה סוף העולם עבורך. זה יכאב מאד, אך זה לא יהיה אסון נוראי שלא תוכלי להתמודד איתו.

נושא: החלטות קשות של הורים והשפעתן על ילדיהם
שאלה: אני עומד בפני החלטות קשות בנושא עבודתי וזה משפיע קשה על בתי לאה בת ה- 13. אודה לך אם תוכל לכתוב לה מייל שיעזור לה להתמודד. בתודה, שלמה
תשובה: ללאה שלום רב. אביך שיתף אותי בתיסכוליו מול הבירוקרטיה בעבודתו ואני מבין שזה מאד כואב לו ולכל המשפחה. הוא הציע שאכתוב לך מה דעתי. ידוע השיר: "האדם הוא עץ השדה." יש דמיון רב בין האדם לבין עץ השדה. העצים לרוב חיים בסמיכות אחד לשני. כאשר פורצת סערה חזקה, על כל עץ להחליט איך להתמודד כנגד הסערה. עומדות בפניו שתי אפשרויות:
- לעמוד זקוף ואיתן מול הסערה. היתרון, זו תחושה של כח ועוצמה. החסרון, החשש להשבר.
- להשען על עצים אחרים ולהתנדנד יחד איתם. היתרון, זו התמיכה ההדדית. החיסרון, שאם עץ לידו ישבר הוא עלול לשבור גם אותו

בחיים כולנו עומדים בפני סערות ואני בטוח שגם את, כנערה מתבגרת, עמדת לא פעם בפני סערות והחלטות לא קלות. כל אדם צריך לשקול איך להתמודד. עליו לקחת בחשבון מספר דברים: צורת התמודדות המתאימה לאישיות הבסיסית שלו, עוצמת הסערה בפניה הוא ניצב והתמיכה של הסובבים אותו.
ילדים בגילך רואים את הוריהם מתמודדים בצורה האופינית לאישיות שלהם. על הילדים להתבונן בדרך שההורים הולכים בה ועליהם להחליט: אם הדרך מתאימה לאישיותם, הם יחקו אותם. אם הדרך נוגדת את אישיותם עליהם להחליט להתנהג אחרת מהם.
אני מאחל לך החלטות מוצלחות בהמשך דרכך וללמוד מההחלטות הלא מוצלחות שתעשי בהמשך דרכך. כל טוב, דר' ברוך אליצור


נושא: מתח הגורם לשיבושים בתפקוד מיני
שאלה: שמי עודד ואני סטודנט בן 25. שאלתי נוגעת לשיבושים בתפקוד המיני. אני נמצא בקשר עם חברה קבועה מזה כ- 9 חודשים. עד לאחרונה היו היחסים בינינו תקינים לחלוטין למעט שני מקרים בודדים של קשיים בתפקוד המיני שחלפו מעצמם. לאחרונה שוב התחלתי לסבול מתופעות של חוסר יכולת להגיע למצב של זיקפה או בעיה של שפיכה מוקדמת. אני מאמין שהמקור לבעיה הוא השינויים שעוברים עלי בתקופה הזו - אני מחליף תחום לימודים ועובר ללמוד באוניברסיטה אחרת וכרגע נמצא במצב ביניים של חיפוש עבודה. אין צורך לציין שהתופעה מלחיצה אותי מאוד והייתי מאוד מעוניין לדעת אם יש דרך לטפל בבעיה. קראתי את המקרה לדוגמא שנמצא באתר שלך והמידע שנמצא שם הרגיע אותי מעט. מהניתוח שאני עושה למצב, נראה שמצבי דומה מאוד למצבו של יוסי.
שאלתי היא: האם יש דרך כלשהי שבה אני יכול לטפל בבעיה בעצמי באמצעות שיטות הרפיה ללא צורך בפגישות טיפול עם מטפל מקצועי? האם עלי להשלים עם המצב ולהבין שכך הדברים יהיו לשארית חיי? אשמח מאוד לתגובתך. עודד
תשובה: שלום לך עודד. יש לך מזל מהשמים שזה קרה לך עכשיו, כיוון שכאשר תגיע לגיל 99 עוד יקרה לך לפחות תשע וחצי פעמים שהתופעה תחזור. הסיבה היא, שזה קורה לכל אדם נורמלי במהלך חיי המין שלו. יש לך מזל שהתופעה קורית עכשיו כיוון שאתה יכול לבחון את תגובת החברה שלך האם היא ביקורתית כלפיך ומגלה אכזבה מהגבר שלה, או שהיא מעודדת ומרגיעה?. כמו כן, האם אתה גלוי איתה או מסתיר את החששות שלך?
אני מציע שבשלב זה במקום לקיים יחסי מין מלאים תתחילו להנות מעיסוי הדדי. רכוש ספר טוב המלמד איך ללטף ולעסות עיסוי נעים ותתאמנו אחד על השני. נסה להתעלם מאבר המין שלך, אל תבדוק אם יש לך זיקפה או לא, פשוט תהנה מהמגע בכל הגוף. מנסיוני עם מטופלים רבים, כאשר תהיה רגוע ותהנה מהקירבה, הזיקפה תגיע באופן ספונטני.
בקשר לדאגות שלך בנושא תחום הלימוד ושינוי האוניברסיטה, אלו שאלות חשובות שמגבירות את זרימת הורמוני החרום בדם. הדבר דומה לאדם הקדמון שהחליט להתחיל לצוד ביער אחר ובמקום ארנבות הוא מנסה לצוד אילות. זה דורש מיומנות שונה וזה דורש זהירות מפני חיות טרף שהוא לא הכיר קודם לכן, כתוצאה מכך הוא נעשה ערני, זהיר והמתח המיני נופל כדי שלא יסיח דעתו מחיות הטרף.
בקשר לטענתך שיש לך שפיכה מוקדמת, מי קבע כמה מוקדם זה מוקדם. אם אתה גומר לאחר חדירה קצרה ונהנית מזה, תמשיך לעזור לחברתך לגמור בעזרת האצבעות, הויברטור או הלשון. היא תהנה מכל צורה אם תתמסר אליה. רוב הגברים גומרים לפני בת זוגתם ועוזרים לה לגמור אחריהם. כל טוב ובהצלחה, דר' אליצור


נושא: חשש להציג מצגת בקורס
שאלה: לדר' אליצור שלום. אני אמור להציג מצגת בקורס מסוים אותו אני לומד במסגרת הלימודים האקדמאיים שלי. יש לי לחץ וחשש לא קטן וגם לא מובן. האם תוכל לייעץ על דרך כלשהי שבה אוכל להתמודד עם הסיטואציה, או האם תוכל להמליץ לי על כדור טבעי שאני אוכל לקחת בטרם ההצגה, ע"מ שאני אהיה רגוע בזמן ההצגה? בתודה, דניאל
תשובה: לדניאל שלום רב. קרא היטב את הפרק באתר שלי על חרדה כללית ועל חרדת בחינות. תרגל היטב את כל תרגילי ההרפיה ללא ההקלטות וגם עם ההקלטות. השיטה הטובה ביותר להרגע בלא תרופות זה בעזרת "נשימות מרגיעות" אפילו 10 פעמים ביום, כל פעם, נשום כך כפעמיים שלוש ואפילו יותר עד שתחוש שנרגעת. אני ממליץ לעשות זאת לפני ההופעה בכתה וגם במהלך ההצגה. רצוי גם שתשתף את המאזינים בכך שאתה מעט לחוץ; עצם גילוי הלב עשוי להרגיע אותך. חשוב גם שתנסה לברר עם עצמך מה הם חששותיך מתגובות המאזינים. האם הם עלולים לצחוק ממך? להיות ביקורתיים? כתוב לי על כך. כל טוב ובהצלחה, דר' אליצור
תגובה לתשובה: דבר ראשון תודה על תגובתך המהירה. הפחד היחיד שלי הוא שאני אלחץ ואשכח את החומר, למרות שאני יודע אותו ואני מוכן למצגת ברמה טובה. האם יש כדור טבעי שאני יכול לקחת כדי להרגע? והאם כתבת ספר על שיטות להגברת הביטחון העצמי? בתודה, דניאל
תשובה לתגובה: לא פרסמתי ספר על הנושא אך מנסיוני אני ממליץ שבעת שעליך להופיע לפני אנשים ואתה בלחץ, תשתדל לתרגל לפני כן שיטות הרפיה שונות. כמו כן עליך לתרגל זאת בשלבים: בשלב ראשון תציג את הנושא בקול רם בחדרך מול הראי. בשלב שני תעשה זאת לפני בני משפחתך בתנאי שהם לא ביקורתיים. אתה יכול לתרגל גם הפנוזה עצמית, כפי שמוסבר בספרי "הרפיה עצמית". בעת שאתה מתרגל זאת, דמיין שאתה עטוף "במעטפת מגן" (הקלטה באתר) וכל ביקורת מצד המאזינים דומה לחיצי לשון הנשלחים אליך אך הם אינם פוגעים בך. כל משפט פוגע בחליפת המגן ומתפורר. אני מאחל לך הצלחה. דר' אליצור


נושא: שימוש יעיל יותר בתקליטור הרפיה
שאלה: לדר' אליצור שלום רב. לפני מספר שבועות רכשתי את הספר ותקליטור ההרפיה בשם "הרפיה עצמית." בהתאם להצעתך בספר, אני מקשיבה לתקליטור בעת מנוחת הצהרים ובלילה. התקליטור מצויין ואני מוצאת את עצמי נרגעת מאד. אבל לצערי ישנה בעיה. כאשר אני מקשיבה לערוץ הראשון ונכנסת להרפיה עמוקה ואפילו לשינה, ופתאום מתחיל הערוץ השני ועם הפתיחה: "שלום, מדבר דר' אליצור" אני מתעוררת לחלוטין ואז קשה לי להרדם שוב. אם התקליטור מרדים, החלק השני הורס את כל התענוג ומעיר את המשתמש משינה עמוקה. אם הייתי יכולה להקשיב רק לחלק הראשון היה עדיף. אולי הפתרון לעשות שני תקליטורים שונים, כך שניתן להקשיב לכל ערוץ בניפרד. אשמח לתגובה או לפתרון לבעיה. בתודה, הדס שולמן
תשובה: להדס שלום רב. תודה על תגובתך ועל ההערה שלך. אני מציע ארבעה פתרונות אפשריים: " בלילות, את יכולה להקשיב להקלטה השניה במקום הראשונה ואז לא תהיה לך בעיה להרדם. " את יכולה להעביר את שתי ההקלטות למחשב שלך ואז לצרוב שני תקליטורים נפרדים כפי שהצעת. " בסיפרי "לשלוט בכאב" יש קלטת ולא תקליטור, ובו שתי הקלטות נפרדות כל אחת בת 20 דקות. מסופר בו על בריכת מרפא המשפיעה לטובה על כאבי הגוף והנפש. קבלתי תגובות מאד חמות מאנשים שתרגלו הרפיה בעזרת קלטת זו. " את יכולה לצרוב מהאתר שלי את ההקלטה, בת עשרים הדקות, בשם "מעטפת המגן" ולהקשיב לה, בכל פעם שאת חפצה להרדם. כל טוב ובהצלחה. דר' אליצור תגובה לתשובה: דר' אליצור, אני מודה לך על תגובתך. קבלתי את הצעתך ואני מקשיבה בלילות להקלטה השניה. אני אנסה לצרוב את ההקלטה הראשונה על תקליטור נפרד ואז אוכל להנות משתיהן. רציתי להוסיף ולומר, שאני מרגישה רגועה ונינוחה הרבה יותר, תודות להקלטות ההרפיה. אפילו במצבים בהם ההקלטה לא נגישה לי, אני מצליחה לדמיין את קולך ואת ההוראות ולהיכנס לרגיעה נפלאה. תודה, הדס.

נושא: התמודדות עם כאבים כרוניים שאלה: שלום רב. אבי סובל מזה 7 שנים מכאב כרוני נוירופאטי חמור וחריף, המענה אותו יומם וליל. הוא לא מאמין שמצבו הנפשי מחריף את עוצמת הכאב. הוא מחפש את הכדור שיעזור לו מיידית. בזמן האחרון מצבו הנפשי הדרדר מאוד וכך גם עוצמת הכאב, אך הוא עדיין לא חושב שהוא יכול לשלוט בכך, מרגיש קורבן (למה זה מגיע לי) וכועס על כל העולם כולל משפחתו, עד כדי כך שלעיתים הוא רוצה לגמור עם הכל. הוא לא מאמין שפסיכולוג יעזור לו - הוא חושב שמשמעות הדבר היא שהכאב בראש שלו.. אנחנו מנסים להכניסו למסגרת טיפולית רב תחומית שבמסגרתה ינתן לו גם סיוע נפשי (בלי לקרוא לזה בשם הזה.) כי חייו וחיינו הופכים קשים מנשוא.. בעבר רכשתי לו את ספרך "הרפייה עצמית," אך הוא החליט שזה לא יעזור וזנח אותו. האם יש לך המלצה לספר שבאמצעותו אוכל לעזור לו? האם הקלטת "לשלוט בכאב" תוכל לעזור לו? בתודה מראש...
תשובה: אני מציע שתספרי לאביך ששלחת אלי מייל להתיעצות בנושא כאבים גופניים. ספרי לו שעבדתי במשך 25 שנה בבית החולים איכילוב, כמומחה להתמודדות עם מחלות גופניות שונות כולל עם כאבים גופניים וכן שכתבתי ספרים ומאמרים על הנושא ושיש לי אתר מיוחד באינטרנט עם תרגילי הרפיה. רופאים מבית החולים היו מפנים לטיפולי אנשים שסבלו מכאבים כרוניים, בעקבות מחלות שונות כמו סרטן, תאונות דרכים ומחלות עצבים. המטרה בשיטות הפסיכולוגיות היא, לא לסלק את הכאב, אלא לשפר את איכות החיים וכן ללמוד להרגע בלילות. אני מציע שתכנסי לאתר שלי לפרק: "להתמודד עם כאב" ותקריאי לו את הפיסקה האומרת, שכאבים על רקע גופני מגיבים טוב יותר לשיטות הרפיה מאשר כאבים על רקע נפשי. המסקנה היא, שאם השיטות שלי יעזרו לו סימן ברור שהכאבים שלו הם אמיתיים. אני מציע שהוא יקשיב בלילות להקלטה מתוך הספר "לשלוט בכאב". לסדר זאת בקול מאד נמוך ושלא יתאמץ להקשיב לכל מילה ומילה ושלא יתאמץ להרדם אלא פשוט להרגע ולהקשיב לקולי. במשך היום, אני מציע שהוא יקשיב מספר פעמים להקלטה בת חמש הדקות מהאתר שלי ששמה: "בריכת המרפא." עדיף להקשיב בעיניים עצומות, כי כך קל יותר להתרכז ולדמיין את הנאמר בהקלטה. חשוב שגם שאר בני המשפחה המצויים בלחץ בעקבות סיבלו של האב, יתרגלו שיטות הרפיה שונות. אולי כל המשפחה, כולל האב, תקשיבו להקלטת הרפיה בימי ששי בערב. אני מאחל לכל המשפחה חג שמח והתמודדות טובה יותר. כל טוב, דר' אליצור

נושא: טיפול בדמיון בתסמונת התכווצות כלי הדם
שאלה: שמי חיה ואני קולגה - פסיכולוגית קלינית. אני מחפשת אפשרויות לטפל בדמיון מודרך או בטכניקות דומות בבתי (בת 32) שסובלת מתסמונת הקרויה רנו ומתבטאת בהתכווצות כלי הדם. התסמונת תוקפת בעיקר בחורף, כמובן, בגלל הרגישות לקור. המחשבה עליך עלתה תוך גלגול הרעיון ,שמחלה אוטו- אימונית במיוחד עשויה להיות מושפעת גם לכיוון של החלמה ולא רק החרפה ממצב נפשי. וכיון שנסיונך רב השנים וההצלחות בכיוונים אלה של חיבור נפש וגוף בטכניקות היחודיות לך ידוע בברנז'ה, התחלתי לברר. ואז הבינותי שאתה בעצם כעת בניו-יורק ואני תוהה אם ביכולתך לעזור ממרחק ... בעצם שאלתי היא האם אתה מגיע לכאן לעתים ויכול ליעץ\לטפל נגיד באופן מרוכז? תודה מראש, חיה
תשובה: לחיה שלום רב. תציעי לבתך להכנס לאתר שלי ללמוד שיטות הרפיה ולקרוא היטב את הפרקים השונים . כמו כן אני מאד ממליץ שהיא תקרא את שני ספרי "הרפיה עצמית" ו"לשלוט בכאב". (פרטים באתר) בשניהם מתוארים הרבה מאד מקרים של שימוש בדמיון מודרך בעת טיפול גוף/ נפש. צורת הכתיבה שלי מכוונת לתת לקורא רעיונות איך לטפל בעצמו. אין לי שום ספק שטיפול בהרפיה ובדמיון עשוי לעזור לבתך. כאשר אנו מדמיינים שיד ימין בדלי עם מים חמימים ויד שמאל בדלי מים קרים תוך דקה נמדוד את הטמפרטורה בשתי כפות הידים וניראה הבדל מובהק. (צריך להשתמש במד מעלות שמודדים את המעלות בחדר וניתן לגעת בכספית) תרגיל זה עשיתי עם עשרות מטופלים במטרה לשכנע אותם, בתחילת הטיפול, עד כמה הם שולטים בעזרת המחשבה והדמיון על פעילות הגוף. אם בתך תעשה נסיון כזה וזה יפעל, עליה להמשיך יום יום בתרגילים דומים ולשנות את הדלי הדימיוני מיד ימין ליד שמאל. עליה להתחיל בתרגילים כאשר היא מרגישה טוב ואז כאשר כלי הדם יתכווצו בקור, הנסיון שהיא רכשה יפעל טוב יותר. אני מאחל לה הצלחה בטיפול. דר' אליצור

נושא: כאבי עיניים עקב כיווץ שרירים פנימי
שאלה: במשך חודשים ויותר אני סובל מכאבי עינים. לאחר שמספר מומחים, כולל מנהל מחלקה בדקו אותי, הם הסיקו [בלא לשמוע אחד מהשני את הדיאגנוזה] שהשריר האחראי על הריחוק והקרוב [הפוקוס] בעין מאוד מאוד מאומץ ונעול כהגדרתם ויש צורך בהרפיה, כמו כן אציין, שאני קורא [בלימודים] רוב היום והשריר מאומץ בהסתכלות לקרוב. נ.ב.
א. אני מנסה להפסיק מידי פעם לעיין בספר ולהביט יותר רחוק עד כמה שזה אפשרי, אולם זה לא אפקטיבי במיוחד ולכן ברצוני לשאול האם מוכרים לך תרגילים שמרפים שריר זה.
ב. אמנם אפשר לעשות עדשות עם חצי עדשה לקריאה או מולטי פוקל וכדו' אולם אני מעדיף תרגילים. בתודה מראש. נתנאל
תשובה: לנתנאל שלום רב. יתכן מאד שהשריר בעיין מכווץ עקב מתח בו אתה שרוי. בעת מתח, אצל כל אדם שרירים אחרים בגוף מתכווצים. לרוב מתכווצים שרירי הידים והרגלים, במטרה להתכונן ל"מלחמה או מנוסה" אך יש אנשים הסובלים מכאבי גב, בעקבות כיווץ שרירי הגב. כאבי ראש, עקב כיווץ שיריר העורף. יש המצטרדים, עקב כיווץ שרירי הגרון. ויש הסובלים משינויים בראיה, עקב כיווץ שרירים פנימיים בעין. נפגשתי עם אדם, שעקב מתח נפשי היה חייב להחליף את משקפי הראיה שלו אחת לחודש או לחודשיים, עקב התדרדרות בראיה. רק לאחר שלמד שיטות הרפיה הראיה התיצבה. במטרה להרגיע את שרירי העיניים, עליך ללמוד שיטות הרפיה, המשולבות בהדמיות כפי שהן מתוארות באתר. אני ממליץ, שמספר פעמים ביום תבצע תרגיל הרפיה בן מספר דקות. בעיניים עצומות או פקוחות, נשום כשלוש "נשימות מרגיעות". כאשר תחוש נינוחות, דמיין את השריר בעיין, כפי שהוא מכווץ כיום. תהיה יצירתי ותרפה את השרירי בשיטה הניראת לך. חשוב שתסיים את התרגיל הדמיוני כאשר השריר נראה רפוי. לא משנה איזו שיטה תיישם, כאשר אתה מדמיין שהרפית את השריר, הדבר דומה להוראה למוח לבצע את הדבר. אני מאחל לך הצלחה. דר' אליצור

נושא: פחד להאזין להקלטות הרפיה
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני סובל מהפרעות פאניקה וחרדה מגיל צעיר, הגורמות לשיבוש כמעט מוחלט בחיי. האם ישנה איזו שהיא דרך שאוכל קצת להרגיע את עצמי? הכוונה היא, שרק המחשבה על הרפיה והתמקדות בנשימות מפחידה אותי. בעת התקף פאניקה אני חש במחנק ובחוסר אויר, דבר שאני לא מצליח להתמודד איתו. האם לדעתך אוכל לשלב את תרגילי ההרפייה שלך ביום יום, או שאני מסוג האנשים שרק שומעים על הרפיה הם נילחצים? אני שואל ועונה, אז אני בטוח כן נלחץ מכל נושא ההרפיה. האם אני עד כדי כך אבוד? יש בי רצון חזק לעזור לעצמי אבל אני לא מוצא שלוות נפש. אני מתעורר בלילות מספר פעמים, אפילו שאני לוקח כדור שינה. עדיין לא ניסיתי לבצע את תרגילי ההרפיה שלך, למרות ששמעתי את קולך המרגיע בקלטת. בכבוד רב, יצחק
תשובה: ליצחק שלום רב. טיפלתי בהרבה מאד אנשים שפחדו לעצום עיניים בעת הרפיה. ההרגשה היא, שבעת שעוצמים עיניים אנו פחות ערניים לסכנות הסביבה. תופעה זו תרמה לאדם הקדמון, בעת שהוא חי ביער השורץ חיות טרף. הרפיה עמוקה גרמה לו להיות פחות ערני לסכנות הסביבה. עצימת עיניים כאילו סוגרת את אחד מהחושים המשמשים לנו כרדארים לשם קליטת חיות טרף. כיוון שבחברה המודרנית עצימת עיניים אינה מסוכנת, עלינו ללמוד להתגבר על "תוכנת המחשב" המיושנת הזו. במטרה להתגבר על התופעה, עליך לתרגל הרפיות בהדרגה. בשלב ראשון, אני ממליץ שתאזין להרפיות בעינים פקוחות. כאשר תתרגל לקולי הרגוע, תוכל להרשות לעצמך, מפעם לפעם, למשך שניה או שתים, לעצום עיניים. ככל שבטחונך העצמי יגבר, תגלה שגם בעת שאתה עושה הרפיה בעיניים עצומות, אתה מסוגל תמיד לפקוח עיניים באמצע. זה לא מפריע כלל וכלל. אתה גם יכול להפעיל את הקלטות ההרפיה שבאתר שלי בקול נמוך, תוך כדי שאתה עוסק בדברים אחרים כמו לאכול, לקרא עיתון, או לדבר עם בני המשפחה. ככל שתתרגל יותר לקולי הרגוע, כך זה ירגיע אותך יותר ויתן לך ביטחון להרפות את עצמך. בעתיד, כאשר תרכוש יותר ביטחון ביכולתך לפקוח עיניים בעת ההרפיה, אני ממליץ שתפעיל את הקלטות ההרפיה עד שתרדם. כאשר תתעורר באמצע הלילה, תפעיל את הקלטות מחדש.כל טוב ואיחולי לרוגע. ד"ר אליצור

נושא: פחד לדמיין את אגם המרפא
שאלה: שמי שירה. אני נרדמת כל לילה עם התקליטור המעולה שלך שבו צריך לדמיין את האגם. אני מתקשה תמיד, כאשר אני מגיעה לחלק שבו צריך לדמיין את האגם השקט והשמיים הכחולים. מתוך הדשא עליו אני שוכבת, תמיד יוצאים נחשים ארסיים ובתוך האגם תמיד הסתתרו תנינים מפחידים. במקום להרגע זה מלחיץ אותי. מה אפשר לעשות? אגב, בעבר סבלתי מהתקפי חרדה ואני מטופלת בתרופות נגד חרדה זה מספר שנים פלוס טיפול פסיכולוגי ממושך. תודה רבה לך ואני מאחלת לך יום טוב. שירה
תשובה: לשירה שלום רב. הדמיונות המפחידים שאת מתארת, מצביעים על חשש מפני דברים רעים שעלולים לקרה לך. באופן נורמלי, כולנו נוטים לחשוש מבעיות בעתיד. הדבר מזכיר את האדם הקדמון שחשש מפני נחשים ומטורפים שונים. בהיות האדם הקדמון ילד צעיר הוא פחד מסכנות אלו, אך ככל שהוא התבגר, הוא פיתח שיטות התמודדות, המכונות בפסיכולוגיה בשם: "מלחמה או מנוסה." ניראה לי שירה, שאת לא הגעת לשלב שבו פיתחת מנגנוני השרדות ואת עדיין מפחדת מדברים שאנשים אחרים אינם פוחדים מהם. הצעתי היא שתמשיכי להקשיב לקלטת ההרפיה ותדמייני את האגם, אך תתכנני מראש להתיחס לתהליך כאל סרט דמיוני שבו את הגיבורה הראשית, ואת נלחמת נגד כל היצורים המפחידים. הסרט מסתיים בצורה חיובית, בו את המנצחת את כל חיות הטרף. בדמיונך את יכולה להרוג אותם בנשק, או לאלף אותם, כשם שמאלפים חיות שונות ולהפוך אותם לידידיך ולשומרי ראשך מפני חיות אחרות.
במידה ואת סובלת מפחדים במהלך היום, מדברים שונים שעלולים לקרות לך בעתיד, אני מציע לך להשתמש באותה שיטה בה תראי את חששותיך כסרט המסתיים בכך שאת מטפלת בבעיה בצורה חיובית ובוגרת. אני מציע במיוחד שתקראי את כל הפרקים באתר שלי כיוון שאני מתאר ישום שיטה זו בפרקים שונים. אני גם מציע שתדפיסי את תשובתי ותראי זאת למטפל שלך. אני מאחל לך להנות מהאגם ולנצח את כל החיות המאיימות עליך. דר' אליצור


נושא: מחשבות טורדניות על אפשרות אסון לבת
שאלה: ד"ר אליצור שלום. מזה תקופה ארוכה של מספר שנים, אני מוצאת את עצמי מוצפת במחשבות איומות, הקשורות לבתי הבכורה בת 28 . מחשבות אלה תוקפות אותי ללא קשר למצב רגשי, לזמן או למקום. יכולה להיות כתבה בטלויזיה על איזה ארוע פלילי שקרה - והמחשבה העולה בי היא שהדבר קורה לה. לא מתוך מחשבה שאולי היא שם, אלא מחשבה כתמונה, הרואה אותה בסיטואציה ההיא. המחשבות יכולת להופיע גם כאשר אני מנסה ל"הבריח" מחשבה רעה ע"י חשיבה על סיטואציה משמחת וגם אז איכשהו "השד" נכנס לתמונה. ההתמודדות שלי כרגע עם המצב היא, שבכל פעם שמגיחה מחשבה מסוג זה, אני מייד מסיטה אותה הצידה במודע ולא מאפשרת לה להתפתח. להדגיש, אני מאד מאד אוהבת אותה אין בינינו יחסים מתוחים ואיני יודעת כיצד להשתחרר מתופעה זו. אודה לך אם תוכל לסייע לי בדרך כלשהי. שיהיו רק ימים מחויכים. שרה
תשובה: לשרה שלום רב. כדי לעזור לך להתגבר על המחשבות הטורדניות, המכונות "ציפיות קטסטרופליות" עליך בשלב ראשון, לקרוא בעיון רב את פרקי האתר שלי. "ידע זה כח." כאשר תביני שמחשבות טורדניות היו בעבר הרחוק מאד חיוביות ותרמו רבות להשרדותו של האדם הקדמון, יהיה לך יותר קל להתמודד עם הבעיה שאת הצגת. בקצרה אסביר לך, שבעידן הקדום הסכנות היו הרבה יותר שכיחות וסבתא לוסי (עליה תקראי באתר) כל הזמן חששה אולי הרבה יותר ממך, לעצמה, לבן זוגה ולילדיה. פחדיה היו מטורפים שונים. ההבדל ביניכן הוא, שבכל פעם שהיא דמיינה טורף, מיד הכינה "תוכנית מגרה" איך להתמודד עם הסכנה. היא גם לימדה את ילדיה איך לשרוד ואילו את נשארת רק עם הדמיון המפחיד. את חשה חוסר אונים ביחס לשתיכן: חסרת אונים לעזור לה ושהיא חסרת אונים לעזור לעצמה. כאשר תקראי את הפרקים באתר על התרומה של הדמיון להשרדות תראי, שניתן לדמיין השרדות בעזרת כוחות אנושיים או על אנושיים. הכל תלוי באיום. אני מציע שתכתבי יום יום במחברת, את הציפיות המפחידות שלך. בדמיונך תתיחסי לציפיות כאל סרט הרפתקאות, המסתיים תמיד בסיום חיובי, בו גיבורת הסרט, שהיא בתך, ניצלת, או על ידי מנוסה מתוחכמת, או על ידי התגברות על הסכנה. הסרט שאת תדמייני, לפעמים יתן לבת שלך כוחות אנושיים כמו כוחות פיזיים, ערמה, פיקחות זריזות, או כוחות על אנושיים כמו סופרמן. אני מאחל לך הצלחה בדמיונות החיוביים. ד"ר אליצור

נושא: התמודדות עם תסמיני הלם קרב
שאלה: שמי יצחק. אני נפגעתי מהלם קרב. קלטות ההרפיה שלך לימדו אותי לעשות מדיטציות ולהרגיע את מערכות העצבים והגוף, אך אני עדיין סובל מחרדות, בעיקר במקומות הומי קהל כמו קניונים ואוטובוסים. הדבר מגביל אותי בחיי היום יום. במקומות הללו, קשה לי להשתמש בשיטות ההרפיה שאתה מתאר. לפעמים אני מצליח לנשום נשימות מרגיעות, אבל זה לא תמיד עוזר. אני חש בדפיקות לב בקצב מטורף וזיעה קרה. אני גם מפחד מהתקף החרדה עצמו, שהוא דומה למוות. אני מפחד להגיע למצבים הקיצוניים הללו. האם יש מה לעשות?
תשובה: ליצחק שלום רב. אני שמח שהקלטות ההרפיה שלי תורמות לך. אני מציע לך לעיין שוב בפרקים השונים שבאתר, שם אני דוגל ברעיון, ש"ידע זה כח" כלומר, חשוב להבין, שפעימות לב מהירות וזיעה קרה, אינן מסוכנות כלל וכלל. הן חלק מאינסטינקט ההשרדות שתרם לאבותינו לשרוד ביער. אני ממליץ להתיחס אליהן, כאל תגובות מיושנות, הדומות לתוכנת מחשב עתיקה, שלפתע עולה על מסך המחשב. התוכנה אינה מסוכנת, אך היא מעצבנת מאד, פוגמת בעבודה, ולעיתים מעוררת פחד, שמא המחשב התקלקל. פעמים רבות אמרתי למטופל, הסובל מתסמיני חרדה, שבעת התקף חרדה, עליו לחשוב שסבתא לוסי, המתגוררת ביער, באה לבקר את הנכד הקטן שלה, שזה הוא. היא מזהירה אותו, לא להיות במקומות הומי קהל, כיוון שהם נראים לה כמסוכנים. היא גורמת לו להפעיל את תוכנת ההשרדות המיושנת, שתרמה לה רבות. עליו לשוחח איתה, בליבו, ולומר לה: "סבתא לוסי, אני מודה לך שבאת להזהיר אותי. האזהרות שלך הן "עצות של סבתא," שכיום הן מיושנות." לאחר מכן, עליו לנשום מספר "נשימות מרגיעות" ואולי גם לכווץ בחוזקה את אגרופיו, כפי שמוסבר באתר, וזה יתרום לירידה בזרימת הורמוני החרום בדם ובכך להרפיה כללית.
נחזור לשאלותיך. בכדי להתגבר על הפחד שלך ממקומות הומי אדם, כמו קניונים ואוטובוסים, אני ממליץ להחשף בהדרגה למקומות כאלו. למשל: להכנס תחילה לקניון שאינו הומה אדם, למשך כ- 30 שניות ולבצע שם תרגילי הרפיה. בהדרגה, שהה בקניון זמן ממושך יותר, תוך ביצוע "נשימות מרגיעות." כאשר תחוש בנוחיות יחסית, בצע תרגילים דומים בקניון הומה אדם. בצע תרגילים דומים בהקשר לאוטובוסים. מצא קו אוטובוס עירוני שהמרחק בין שתי תחנות קצר מאד. סע הלוך ושוב בין התחנות, תוך ביצוע תרגילי הרפיה. בהדרגה, סע שתי תחנות, הלוך ושוב, עד שתחוש בנוחיות יחסית בעת נסיעה באוטובוס. אשמח אם תשתף אותי בהשפעתו של הטיפול העצמי, עליו המלצתי. אני מאחל לך הצלחה במבצע. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובה: ד"ר אליצור, אני בהחלט מסכים איתך בקשר לעניין שאנחנו פועלים עם תוכנת מחשב מיושנת במוח. אבל לצערי, ילפעמים יש תוכנות שקשה מאד למחוק אותן וחייבים לפרמט מחדש את המחשב. זה אפשרי, אבל יכול להיות ארוך ומיגע. אני צריך להיות מרוכז בהתמודדות ולא בבעיות אחרות. הצרה היא, שהגרוי הבלתי צפוי מקפיץ אותי . השבוע למשל, בזמן שהתאמנתי בלנסוע באוטובוס, כפי שאתה המלצת, עלו לפתע שני אנשים, אחד הודי ואחד גרוזיני והם התחילו לצעוק אחד על השני. ברחתי מן האוטובוס וחזרתי במונית הביתה.
תשובה לתגובה: למאיר שלום רב. אתה צודק לחלוטין שיש תוכנות מחשב במח שלנו שלא ניתן, או שקשה מאד למחוק. תוכנת ההשרדות, ששמה "מלחמה או מנוסה," היא אחת מהן. בעת סכנת חיים (הלם קרב), המוח מוצף בהורמוני חרום הזורמים במהירות ובעוצמה הרבה יותר מאשר אצל אנשים שלא חוו חוויה כה מפחידה. כתוצאה מכך, קשה מאד למנוע את התגובה הראשונית של החרדה, אך ניתן לקצר אותה בעזרת תירגול. בעת רוגע, נשחזר בדמיון את החויה שגרמה לזרימה מוגברת של הורמוני החרום ונדמיין שהפעם אנו עטופים במעטפת מגן ולכן אנו מצליחים לקצר את תגובת החרום.



נושא: קוצר נשימה, קור בידים וזעה קרה בעת חרדה
שאלה: שלום לך דוקטור. יש לי קוצר נשימה כאילו קשה לנשום, אין אוויר. היה לי גם קור בידים וגם זעה קרה. דוקטור, האם אתה יכול לעזור לי? מה אני צריך לעשות? תודה
תשובה: שלום לך. אתה שואל אותי, האם אני יכול לעזור לך? התשובה היא ,ודאי וודאי שאני יכול לעזור לך לעזור לעצמך. עליך לחשוב תחילה, איזה מצבים גורמים לך להופעת תסמיני החרדה שאתה מתאר. נסה לברר מתי הכל התחיל ולבדוק מה הפחיד או הטריד אותך. אם לא תצליח למצא את גורם החרדה, אני ממליץ שתפנה לעזרת פסיכולוג למשך מספר פגישות.
במקביל לכך, עליך לקרא היטב את הפרק באתר, המתאר את כל תסמיני החרדה ואת הסיבות להן. כלומר, כיצד התופעות המטרידות אותך, תרמו לאבות אבותינו, ביניהם סבתא לוסי, לשרוד ביערות העד. בשלב הבא, עליך לתרגל את כל שיטות ההרפיה המצויות באתר ולבדוק איזו מהן מרגיעה אותך במיוחד. תמשיך לתרגל שיטות אלו אפילו מספר פעמים ביום, במיוחד בעת שאתה חש בתסמיני החרדה. כמו כן תאזין להקלטות ההרפיה שבאתר פעם או פעמיים ביום. אתה יכול גם לצרוב אותם על תקליטור. אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות. ד"ר ברוך אליצור



נושא: חרדה בנהיגה בכביש בין עירוני
שאלה: ברצוני לדעת, כיצד ניתן להתגבר על חרדה בעת נהיגה בכביש בין עירוני.
תשובה: ישנן שתי דרכים להתגבר על חרדה בעת נהיגה בכביש בין עירוני. את יכולה לפנות להדרכת פסיכולוג, השולט בשיטות הרפיה, שילמד אותך שיטות אלו. כאשר תשלטי בשיטות השונות, הוא יצטרף אליך לנסיעה בכביש בין עירוני. בעת שאת תנהגי הוא ימשיך להרגיע אותך. אפשרות שניה היא, להתגבר בכחות עצמך. אם את בוחרת בדרך זו, עליך לעשות זאת בהדרגה. עליך ללמוד את כל שיטות ההרפיה שבאתר. כאשר תחושי שאת שולטת בשיטות השונות, תתחילי לבצע את שיטת "הנשימות המרגיעות," בעת שאת נוהגת בכבישים עירוניים. אחת למספר דקות בצעי את התרגיל. כאשר תהיי מוכנה, תנהגי באיטיות בכביש בין עירוני, בנתיב הימני, תוך כדי ביצוע "נשימות מרגיעות". כאשר תחושי שאת שולטת בחרדה, תנהגי במשך שתי יציאות. תתרגלי זאת מספר פעמים רב. כאשר תחושי שליטה בנהיגה בנתיב הימני, תעברי לנתיב האמצעי ותחזרי על אותה שיטה. כאשר תשלטי בנתיב זה, עברי לנתיב השמאלי ביותר. הטיפול העצמי דורש הרב התמדה ונחישות. לדעתי, קל יותר לעשות זאת בעזרת איש מקצוע. אני מאחל לך הצלחה במשימה. ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובה: תודה רבה מקרב לב על התשובה המהירה והמעמיקה. חלף בראשי הרעיון שהעלית בדבר נהיגה בנתיב הימני האיטי עד ליציאה הקרובה. אנסה זאת לאחר שאתרגל את שיטת "הנשימות המרגיעות, אני מקוה שאוכל לעדכנך בתשובה חיובית.


נושא: הלם קרב
שאלה: שמי מאיר, הלום קרב בן 60 ממלחמת יום כיפור. בגיל צעיר, כשהיו לי התקפי חרדה, התמודדתי לבד עם הבעיה. יכולתי לדאוג לעצמי. הייתי מגיע לחדר מיון, מודיע שאני סובל מחרדות, נשאר להשגחה לכמה שעות ונוסע הביתה. ברוב המקרים הייתי מפנה את עצמי ללא אמבולנס. עשרות שנים הצלחתי להתמודד עם הבעייה לבד. בשנים האחרונות התקפי החרדה שלי מאוד קשים ומפחידים ומספר פעמים פוניתי לטיפול נמרץ לבית חולים ובחלק מהמקרים אושפזתי למספר ימים לבדיקות. אני גר במושב בדרום ולפעמים כשאני מרגיש שזה עומד לתקוף אותי, אני נוסע למיון, יושב בקבלה, מחכה שזה יעבור וחוזר הביתה. אני מודע שהסיכון שלי לקבל התקף לב הוא גדול בגלל שאני מעשן כבד ולא ישן בלילות. יש לי פחד לקבל התקף חרדה, כמו האחרון שהיה לי. חשבתי שאני מסיים את חיי. אשתי הזמינה טיפול נמרץ שפינה אותי לקפלן שם לא התיחסו אלי כלל, בגלל שאמרתי שאני סובל מחרדות. יש לי חשש שיבוא לי התקף לב ואני אפספס את חיי. בכל יציאה שלי מהבית אני דואג לדעת איפא אני נמצא במדוייק והטלפון הנייד שלי צמוד לבית החזה עם רצועה. יש לי מקש חירום שאוכל להודיע על מקומי בשעת מצוקה. אני ואשתי לא פוחדים מהמוות ומחכים לסגור חשבון עם בורא עולם.
תשובה: למאיר שלום רב. אין ספק שחייך וחיי הקרובים שלך אינם קלים. לצערי, אין כל תרופה פשוטה או עצה פשוטה שאני יכול לתת לך, שתעזור לך להשתחרר מהחרדות. נראה לי, שניסית כבר שיטות רבות והצלחת במקרים רבים להתמודד עם החרדות הקשות ובמיקרים אחרים ניכשלת בהתמודדות. העובדה שאתה ואשתך לא פוחדים מהמות היא חיובית בעיני, כיוון שהפחד מהמות היה מגביר את עוצמת החרדות. הדבר היחידי שאני יכול להמליץ עליו הוא להתמקד בחלק החיובי שעדיין נשאר לך. אם השמים כחולים והשמש רכה ונעימה, ואתה מטייל להנאתך במשך כעשר דקות, הרווחת הנאה קטנה בחיים. אם יש לך ילדים ונכדים ונהנית עשר דקות במחיצתם, עשית את היומית שלך. אם אכלת ארוחה טעימה נהנית לחמש דקות, אם שמעת מוזיקה יפה או שיר שאתה אוהב נהנית שוב למספר דקות. אם יש לך כלב או בעל חיים אחר ונהנית לשחק איתו שוב נהנית לזמן קצר. אני אפילו ממליץ, בסוף כל יום לרשום את ההנאות הקטנות שחשת ותשתף את אשתך, ילדיך, נכדיך וחבריך בהם. במילים אחרות, אם אין שיטה להפחית, או למנוע כליל את הסבל מהחרדות, יש שיטה להגביר את ההנאה מהדברים הקטנים שבחיי היום יום ולא לאפשר לחרדות ולמחשבות השליליות לבטל את החוויות החיוביות. אני מציע שיחד עם אשתך תאזינו להקלטות ההרפיה. זה עשוי לקרב ביניכם ולהרגיע מעט את שניכם. אני מאחל לך כל טוב והצלחה בהתמקדות בחוויות החיוביות שעדיין אלוהים נותן לך. ד"ר ברוך אליצור.



הנושא: חרדות רב גווניות מגיל צעיר
שאלה: אני סטודנטית בת 21 נשואה ואם לילד. מאז שאני זוכרת את עצמי, חרדה תמיד ליוותה אותי. אם זה חרדה ממקומות סגורים, חרדה חברתית, או כל מיני חרדות כמו: פחד ממוות, פחד מחנק, פחד שיקרה לי משהו כשאהיה לבד. בהיותי בכתה י"א, היה לי התקף חרדה חזק מאד ואמי לקחה אותי לחדר מיון. זו היתה הפעם הראשונה שאובחנתי כסובלת מחרדות. הלכתי למספר פגישות עם פסיכולוג, אך זה לא עזר לי, אז הפסקתי. האם יש לי עוד תקווה, או שנגזר עלי לחיות בחרדות לנצח?
תשובה: אנשים נולדים עם נטיות לקוי אופי שונים. ישנם אנשים, שמגיל צעיר מאפיין אותם "מקדם זהירות מאד מאד גבוה." לעומתם, ישנם אנשים בעלי "מקדם זהירות מאד מאד נמוך." בעבר הרחוק, כאשר אבות אבותינו חיו בתנאי היער, אלו שניחונו במקדם זהירות מאד גבוה, חיו יותר שנים, כיוון שהם לקחו פחות סיכונים מיותרים. האמיצים מתו ראשונים. כיום, ההתיחסות התהפכה. החברה המודרנית מעריכים את האנשים לוקחי הסיכונים ופחות את הזהירים. חשוב ביותר שתלמדי לקבל את עצמך, כפי שהטבע ברא אותך. מצד שני, את יכולה ללמוד להפחית את תגובות היתר הגופניות והנפשיות בעת שאת חשה בחרדה. אני מאד ממליץ שתחזרי לטיפול פסיכולוגי. אם לאחר שלוש פגישות תרגישי שלא נוצרה כימיה טובה בינך לבין המטפל, תעברי למטפל אחר. בנתיים, תרגלי יום יום את הקלטות ההרפיה שבאתר ותקראי את ספרי, הכוללים דוגמאות רבות של טיפול בחרדות רב גווניות. אני מאחל לך הצלחה בקבלה העצמית. ד"ר ברוך אליצור

הנושא: התעלפות בעת חרדה
שאלה: לפני יומיים עברתי התקף חרדה מאד מאוד קשה, אשר בסופו איבדתי את ההכרה ל- 25 דקות. אושפזתי בבית חולים ושם איבחנו זאת כהתקף חרדה. אני מאד פוחדת שהדבר יחזור. אשמח עם תוכל לייעץ לי.
תשובה: אני משוכנע שהחויה שעברת היתה מאד מפחידה, אך למזלך כלל וכלל לא מסוכנת. אני מציע, שתקראי באתר את הפרק: "תגובות לפיגוע המוני." תוכלי להזדהות עם האישה שהתעלפה בעת פניקה. אני מסביר, שאחת משיטות ההשרדות של חיות שונות ואולי אף של האדם הקדמון היתה, להתעלף בעת שחית טרף היתה בקירבתם. הרעיון הוא, להתחפש למת. חשוב ביותר, שבכל פעם שאת חשה שרמת החרדה שלך עולה, תבצעי מיד "נשימות מרגיעות", כפי שאני מתאר באתר. חשוב גם שתתיעצי עם פסיכולוג, כדי לברר מה גרם להתקף החרדה החזק ובהדרכתו תפתחי שיטות חיוביות, בכדי להתמודד עם הדבר שהפחיד אותך. על השיטות להיות מתאימות לעולם המודרני ולא לתקופת האדם הקדמון. אני מקוה שתצליחי לזהות את מוקד החרדה. ד"ר ברוך אליצור



הנושא: חרדה חברתית
שאלה: אני סטודנטית בת 24. באופיי אני מאד בישנית, בעיקר קשה לי לעמוד ולדבר בפני קבוצת אנשים. בקורס שאני לומדת, על כל תלמיד להציג בפני הכיתה נושא מסויים. אני מאד חוששת שאתבלבל ואומר דברים שבכלל לא התכוונתי. אני אעשה לעצמי בושות. אודה לך אם תוכל להדריך אותי מה לעשות. אני אובדת עצות.
תשובה: לשאלתך, ניתן להתגבר על חרדה חברתית, או על חרדת קהל, אך זה דורש עבודה עצמית, או הדרכה של פסיכולוג. אני מציע, שבכל פעם שאת חשה בחרדה חברתית, תכתבי מה את חוששת עלולה להיות תגובת האנשים, אם באמת תתבלבלי ותגידי דברים שבכלל לא התכוונת לומר. נסי לחשוב על האפשרויות הכי, הכי, הכי מפחידות כמו למשל: יזרקו עליך עגבניות רקובות, יצחקו ממך ויקראו לך אידיוטית וטיפשה. לאחר שתעשי רשימה של כל התגובות המפחידות כתבי, איך היית רוצה להתמודד, לו היה לך את האומץ לענות להם בתקיפות רבה. את גם יכולה להתיעץ עם חברים קרובים, שלדעתך אין להם חרדת קהל. שאלי אותם, אך הם היו מתמודדים לו היו צוחקים מהם בצורה שאת מדמינת שעלול לקרות לך. בדמיוני, לו אני הייתי במצבך, הייתי מגיב בדרך זו: "נכון שדברתי שטויות, אך הסיבה היא, שמאד מאד התרגשתי. אני מודה שאני לא מושלם, אך גם אתם עושים שגיאות, כי גם אתם לא מושלמים. מי שלא מוכן לקבל אנשים לא מושלמים, זכותו להיות כזה, אך אני לא רוצה אדם כזה כחבר קרוב. אנו חיים במדינה דמוקרטית, וזכותכם לחשוב שאני אידיוט וטיפש. זכותי לא להסכים עם דעתכם. מצד שני, אין לכם זכות לזרוק עלי עגבניות רקובות. מי שעושה זאת, זה סימן שמשהו רקוב אצלו בראש."
אני מציע שתקראי את הפרק: "רגישות יתר ופחדים חברתיים". בעקבות זאת, אני מאחל לך לפתח "עור מעט יותר עבה." ד"ר ברוך אליצור



הנושא: התמודדות עם רגישות יתר לרעש
שאלה: ראשית, ברצוני להודות לך על קלטת ההרפיה הנהדרת שלך. היא נמצאת ברשותי כבר שנים ומלווה אותי בלילות בהם קשה לי להירדם ועוזרת לי מאד. אני בן 30, נשוי + ילד ועובד ביי-טק כמהנדס כבר שנים רבות. אני סובל מרגישות יתר לרעשים. רעשים מסויימים עשויים להכניס אותי למצוקה רבה. רעש של לעיסה של אנשים מסביבי, רעש שנובע מצעדים של השכנים מלמעלה, תקתוקים מהפלסטיקים ברכב בעת נסיעה, קולות מקלטי הטלויזיה של השכנים ואפילו רעש במקלדת של שותפי למשרד בעבודה. תקופה ארוכה נהגתי לישון עם אטמי אזניים. אני מסוגל להתעורר משינה גם מהרעש הקל ביותר. הדבר גורם לי לסבל רב ומקשה עלי להירגע בביתי שלי ומטריד אותי לאורך כל היום והלילה. אני מטופל מזה שנתיים בטיפול פסיכולוגי שעוזר לי בתחומים שונים, אך לתחום הרעשים לא נמצא פתרון ואינו מניח לי. אשמח לשמוע את דעתך ועצתך בנושא. האם ידוע לך על טיפול תרופתי אפשרי? בברכה, דוד
תשובה: אני מקוה, דוד, שקראת בעיון את הפרקים השונים באתר שלי, כולל את הפרק "פסיכולוגיה אבולוציונית". אני רוצה לחזור על הרעיון המרכזי שבפרק זה: "מה שתרם להשרדותם של אבות אבותיך, שוכני העצים והמערות, עלול לשבש את התמודדותו של האדם המודרני ואפילו לעצבן אותו." לו היית חי בתנאי היער, היית מוערך על ידי בני השבט כשומר הטוב ביותר, כיוון שהיית יכול להזהיר את כולם מפני התקרבות חיית טרף. אני מניח, שיש לך יכולת נפלאה לזהות סוגי רעשים שונים. כלומר, להבחין אם אריה מתקרב למערה, או שהרעש נובע מפרי שנפל מהעץ הקרוב. ניראה לי, שהכישרון "הנפלא" שלך עבר אליך בגנים. השאלה היא, איך לחיות עם יתרון שנהפך להיסרון? ראשית, עליך להשלים עם העובדה, שזו תכונה בסיסית-גנטית, שכניראה לא תוכל לשנותה, אך תוכל לשנות את יחסך אליה. בקרוב אני מוסיף פרק חדש לאתר בשם: "חופש הבחירה ומחלת הסרטן." קרא פרק זה בעיון ותנסה להזדהות עם הנער שבסיפור. גם הוא לא יכל לשנות את עובדת היותו חולה סרטן, אך הוא הצליח לשנות את יחסו למחלה. בעת שאתה שומע רעשים, הורמוני החרום בגופך זורמים ואתה מוכן לפעול במתכונת "מלחמה או מנוסה". גופך מוכן לטפס על עץ, או לזנק לנשוך ולשרוט את פניו של גורם הרעש. (אני מקוה שאתה לא עושה זאת). אני ממליץ שתשתף את המטפל שלך במייל שלי, ותעבדו יחד על ישום תרגילי הרפיה מהירים בעת שאתה נחשף לרעש מטריד, תרגילים כמו: "נשימות מרגיעות" או "כיווץ אברים" המתוארים באתר. אם תצליח להיות יצירתי, נסה לשנות, בדמיונך, את גורם הרעש, מגורם המזוהה על ידי תת ההכרה שלך כגורם מסוכן, לגורם חיובי. בספרי "לשלוט בכאב" אני מביא את סיפורו של אדם, שסבל מטיניטוס קשה והצליח בדימיונו להפוך את הרעש המטריד לרעש חיובי. אגב, אני לא מכיר כל תרופה המורידה את רמת הרגישות בשמיעה. אני מאחל לך הצלחה ואשמח אם תשתף אותי בתקדמותך בנושא. כל טוב, ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: תודה רבה לך על תשובתך המפורטת. אני אכן בודק בימים אלו פתרונות לבעייתי והופתעתי לגלות עד כמה היא שכיחה. התאוריה האבולוציונית מענינת מאד וללא ספק מעניקה משמעות למצוקה שאני חווה וזה מקל עלי. אשמח להמשיך ולשתף אותך בהתקדמות, בתקוה שתהיה כזו בהקדם. אני מאחל לך שבוע טוב, שרה



הנושא: טיניטוס כרוני
שאלה: אני בן 45 וסובל מטיניטוס כרוני, שהפך את חיי לחלוטין. בעקבות הטיניטוס אני סובל מדיכאון, מחרדות ומקשיי שינה. האם אתה יכול לעזור לי במשהו? שי
תשובה: לשי שלום רב. טיניטוס היא בעיה שאין לה כל פתרון רפואי רק פתרון פסיכולוגי. עזרתי עד כה לקבוצה לא קטנה של אנשים שסבלו מבעיה זו. הכיוון הטיפולי שאני נוקט הוא, לדמיין את הרעש המעצבן, כנובע מגורם חיובי. כלומר, במקום לשנוא את הטיניטוס ולהלחם בו לשוא, עליך ללמוד לחיות איתו בשלום. תחשוב על אנשים הגרים ליד צומת כבישים סואנת. ביום הכיפורים, כאשר התנועה פוסקת, הם מתקשים להרדם. בסיפרי "לשלוט בכאב", אני מתאר טיפול בגבר, שבהדרכתי דמיין שהרעש באזניו נובע מיציאה איטית של אויר מכדור פורח, בו הוא טס במרחבי אפריקה. בדמיונו הוא ראה נופים מדהימים וחיות שונות. בכל פעם שהטיניטוס החל להפריע לו, הוא עצם את עיניו ושייט בדימיונו במרחבי אפריקה. הדבר עזר לו להרגע ולהרדם. אני מאחל לך הצלחה במשימה. ד"ר ברוך אליצור



הנושא: הפרעות קשות בשינה
שאלה: אני לא מצליח להרדם כבר שלושה שבועות. מתח גדול וכל מיני מחשבות. מבקש עזרה. בתודה מראשששששששש, יצחק
תשובה: אני מציע, יצחק, שכל ערב לפני שכבך לישון, רשום במחברת את כל המחשבות השליליות העוברות בראשך. מתחת לכל מחשבה שלילית, רשום "תוכנית מגירה". כלומר, אם חס וחלילה הציפיה השלילית תתגשם, מה תהיה הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה, מבלי להשתגע או להתאבד. להשתגע או להתאבד אינן שיטות יעילות להתמודדות עם בעיות. הן בריחה מהתמודדות בוגרת. אם כל ערב תחזור לכתוב את אותן בעיות, נסה לחשוב על תוכניות מגירה חדשות ומגוונות. לאחר הכתיבה, הפעל אחת מהקלטות ההרפיה שלי ואל תשתדל להרדם, או להאזין לה בתשומת לב מרובה. המטרה היא, לא להרדם, אלא להרפות את עצמך ולסלק את המחשבות השליליות. אם תצליח בכך, השינה תבא מעצמה. במהלך היום, בכל פעם שמחשבה שלילית חודרת לראשך, נשום נשימה עמוקה וחשוב על תוכנית מגירה. אני מאחל לך לילות רגועיםםםםםם. ד"ר ברוך אליצור



הנושא: חרדה ממקומות סגורים
שאלה: לד"ר אליצור שלום. אני סובלת מחרדה ממקומות סגורים מזה כאשרים שנה. אני נמנעת ממעליות, נעילת דלתות וכדומה. רציתי לדעת האם תוכל לסייע לי בפתרון הבעיה. בתודה מראש.
תשובה: אני ממליץ שתקראי באתר שלי את הפרקים המתיחסים לפסיכולוגיה אבולוציונית ולפוביות ממקום סגור. בהדרכת פסיכולוג קליני, תוכלי לתרגל בהדרגה הסתגלות למקומות סגורים תוך ביצוע תרגילי הרפיה שונים בעת שאת שוהה בהם. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



הנושא: חרדות של ילדי הגן
שאלה: תבורך, ד"ר אליצור על האתר שפרסמת. אני פסיכולוגית העובדת עם ילדים. אני מיישמת שיטות הרפיה ודמיון מודרך עם ילדים ומתבגרים. שאלתי אליך: נמצאים בטיפולי ילדים בגיל הגן הסובלים מחרדות שונות כמו: להשאר לבד בבית, ופחד לעבור מחדר לחדר ללא ליווי של אחד מההורים. אני עובדת איתם על ציור מקום בטוח. אנסה את הרעיון שלך על "חליפת המגן". האם יש לך עוד רעיונות? ואיך אפשר להדריך את ההורים בזמן שהם בבית? בתודה מראש, חיה.
תשובה: לחיה שלום רב. לפני שמטפלים ישירות בפחד, חשוב לדעת מהו הגורם המפחיד. אני מציע שתחקרי כל ילד בקפידה, ממה הוא מפחד. האם הפחד הוא משודד, ממפלצת, מפצצה או מכל גורם אחר. חשוב לתכנן התמודדות שונה כנגד כל גורם, המעורר תחושת פחד. כפי שאני מסביר באתר, ניתן ליישם שיטות התמודדות המבוססות על שימוש בכוחות אנושיים או בכוחות על אנושיים. בקשר לשאלתך, איך להדריך את ההורים, אני נוהג לעבוד עם ילדים, כאשר ההורים נוכחים בחדר הטיפולים. אני מסביר להורים, שחשוב שהם ילמדו ממני את שיטות הטיפול, כך שהם יוכלו לעזור לילדיהם ולנכדיהם בעתיד, להתגבר על פחדים שונים. אני מאחל לך כל טוב והצלחה בעבודתך הטיפולית.



הנושא: תעוקה בבית החזה
שאלה: לד"ר אליצור שלום רב. אני מאחל לך חג חנוכה שמח. אני בן 32. אני סובל ממתח בעבודה ומדאגה הקשורה בנושאים שונים ומגוונים. תחושת המתח באה לידי ביטוי בעיקר בתעוקה באזור בית החזה. אני חש זאת בזמן העבודה ולאחר מכן התעוקה נעלמת. בבדיקת רופא שגרתית, לא נמצאו עדויות לבעיות גופניות. שאלתי היא, מה אתה כפסיכולוג וכמטפל ממליץ לעשות כדי להתגבר על הבעיה. האם הספר שלך, הכולל דיסק להרפיה עשוי להועיל לי? התחלתי להתאמן בהרפיות באורח סדיר, אבל אני מרגיש שאני זקוק למשהו נוסף. בציפיה לשמוע ממך בקרוב, וברגשי כבוד והוקרה, רבקה.
תשובה: לרבקה שלום רב לך וחג חנוכה שמח. התסמינים שאתה מציין הם קלסיים בעת מתח. כפי שקראת באתר, בעת מתח אנו מכווצים קבוצות שרירים שונות, בכדי להתכונן לתגובת "מלחמה או מנוסה". אצל כל אדם קבוצות שרירים אחרות נוטות להתכווץ. אם תחושת הדחק מתמשכת, עלולות להופיע תופעות לואי שליליות לדוגמה: כאשר הידים או הרגליים מתכווצות לפרק זמן ממושך, הן עלולות לרעוד. כאשר שרירי הגב מתכווצים, אנו עלולים לסבול מכאבי גב. במקרה שלך, שרירי בית החזה מתכווצים וזה גורם לך לתחושת תעוקה בבית החזה. הפיתרון יחסית קל. שתי אפשרויות פעולה לפניך: טיפול עצמי, או בשילוב עם טיפול פסיכולוגי קצר מועד. אתחיל בתאור הטיפול העצמי. בשלב ראשון, עליך לאבחן היטב מהן הציפיות הקטסטרופליות שלך, העלולות להתרחש בעבודה ואפילו אם הציפיות הן ילדותיות ביותר. לדוגמה: הבוס יכנה אותך בכינוי גנאי כמו מטומטם ויפטר אותך, או שחבריך לעבודה יצחקו ממך. לאחר שתירשום את כל הציפיות המפחידות, רשום תוכנית מגרה לכל אחת מהן. כלומר, כיצד היית שואף להגיב, במקרה והציפיה השלילית תתרחש. בחדר סגור, דבר בקול רם לבוס, או לחברים לעבודה, אשר בדמיונך העליבו אותך. דבר אליהם בצורה בוגרת, אסרטיבית ולעניין. גם אם הציפיות שיפטרו אותך יתגשמו, תכנן כיצד להתמודד עם האבטלה.

בשלב שני, תרגל את כל תרגילי ההרפיה המצויים באתר. תרגל בעיקר כיווץ והרפיית שרירי בית החזה בליווי נשימות מרגיעות. אם אתה מוכן, רכוש את שני ספרי: " הרפיה עצמית" ו"לשלוט בכאב". בספרים אלו מפורטרות שיטות הרפיה נוספות והרבה דוגמאות לאנשים שהתמודדו עם חרדות שונות. כן מצורפת לכל ספר הקלטה של שתי תוכניות הרפיה שונות, כל אחת בת 20 דקות. באם אתה מחליט גם להתיעץ עם מטפל, בדוק בטלפון אם הוא או היא מתמחים בטיפול קצר מועד, המתמקד בהתמודדות עם חרדות ובהרפיות. אם לאחר שתי פגישות אתה לא חש שנוצרה כימיה טובה בינכם, אני ממליץ להחליף מטפל. אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות עם התעוקה בחזה. תגובה לתשובה: אני מודה לך מקרב לב על התשובה האדיבה והמלאה. אני בהחלט איישם את ההצעות שכתבת בכל המישורים. כל טוב, רבקה.

הנושא: חרדה ממחלת האיידס
שאלה: לד"ר אליצור שלום. הגעתי אליך דרך הפורום של וואלה. אני בן 23 ועברתי לפני כשלוש שנים חוויה מאד מפחידה. היתה לי חברה במשך כחודש וקיימנו יחסי מין. במהלך החודש גילית שהיא משקרת לי בנושאים שונים ולכן ניפרדתי ממנה. כשבוע לאחר הפרידה, נתקפתי בחרדה נוראית שאולי נדבקתי במחלת האיידס. במוקד המלחמה באיידס נאמר לי, שעלי להמתין שלושה חודשים עד הבדיקה. מה שעבר עלי במהלך שלושת החודשים קשה לתאר. לא ישנתי בלילות והתמכרתי לשתית אלכוהול. למרות שבבדיקה נמצאתי בריא, החרדות לא פסקו וכן המשכתי בשתיה מופרזת של אלכוהול. לאחר כשמונה חודשים נרגעתי בהדרגה, אך מפעם לפעם החרדות חוזרות, בעיקר כאשר אני שומע את המילה איידס או קורא על המחלה. כמו כן, אני פיתחתי פחד מקשר עם בחורות. לפני שלושה ימים נכנסתי לאתר שלך והורדתי את הקובץ "חליפת המגן". להפתעתי, אחרי 20 דקות של תירגול הרפיה, התעוררתי למציאות חדשה לחלוטין. פתאום נרגעתי והרגשתי שאני מסוגל לאהוב מחדש את עצמי. הכל נראה אחרת, כאילו היה שרוי בתוכי שד שנעלם. הגעתי למסקנה, שהטיפול בשיטות ההרפיה והדמיון עוזרים לי לדבר עם עצמי ולהגיע לעומק נשמתי.
רציתי לשאול אותך, האם בספריך אמצא המשך לטיפול שיכול לעזור לי להתגבר על החרדות בעתיד?
אני רוצה לחזור להיות גבר... אני לא רוצה לפחד יותר מבחורות וממחלות. אשמח מאד למענה ותודה על העזרה שאתה מעניק לאנשים דרך האתר. עמוס.
תשובה: אין ספק, עמוס, שעברת תקופה מאד קשה בחיים, אך הכי חשוב, שהפקת לקחים. אני מבטיח לך שעד שתגיע לגיל 99 עוד תעבור חוויות מעוררות חרדה נוספות, דבר שקורה לכל יצור אנושי. אני מקוה שהשיעור שלמדת, בעת שהתמודדת עם הפחד מהאיידס, יעזור לך להתמודד טוב יותר עם החוויות המלחיצות שתחווה בעתיד. אני מאד מציע, שתקרא בעיון את כל הפרקים באתר ובמיוחד בנושא הטיפול בסרטן. הסיבה לכך היא, שהשיטה הפסיכולוגית לטפל ב"חיית הטרף" ששמה סרטן דומה לטיפול "חיית הטרף" ששמה וירוס האיידס. אתה הגבת בפניקה חזקה, כיוון שלא ידעת איך להילחם ב"טורף" הזה. במקום להלחם בעזרת הדמיון, ברחת לעולם החלומות בעזרת אלכוהול. זו שיטה שאני מאד מקוה שלא תשתמש בה בעתיד ותדאג שגם ילדך לא ישתמשו בה, בעת שהם יחוו חוויות לא נעימות. אני שמח שהאזנה יום יומית להקלטה בשם "חליפת המגן" תרמה לך רבות. בעת האזנה, אני מציע שתדמיין, שגופך עטוף במעטפת מגן דמיונית ושום וירוס או חידק לא יכולים לחדור דרכה ולפגוע בך. תתרגל הרפיה גם בעזרת האזנה להקלטה בשם "בריכת המרפא" ותדמיין שמי המרפא חודרים לגופך ומשמידים כל וירוס וחידק. הטיפול בעזרת הדמיון, מגביר את פעילות מערכת החיסון, הנלחמת נגד וירוסים וחידקים. אני גם רוצה לעודד אותך לפנות לפסיכולוג לטיפול קצר מועד, כדי שילמד אותך להעמיק בשיטות ההרפיה וליישם את שיטת הדמיון במצבים מלחיצים. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



הנושא: שימוש בשיטות הרפיה במהלך הריון.
שאלה: האם ניתן להשתמש בקלטת / תקליטור הרפיה במהלך הריון
תשובה: לשואלת שלום רב
שאלתך מאד רצינית ותשובתי היא, לא רק שמותר, אלא אף רצוי מאד לתרגל הרפיות , לפני הלידה, במהלך הלידה ולאחר הלידה. תרגול הרפיות לפני הלידה, יתרום לך להיות רגועה יותר ולישון היטב בלילה. הדבר ישפיע חיובית גם על העובר המתפתח ברחם. אני מציע שבעת האזנה להקלטת ההרפיה בשם "חליפת המגן", תדמייני שגופך עטוף במעטפת מגן שקופה, השומרת עליך ועל העובר מכל פגיעה אפשרית. תרגול הרפיות לפני הלידה ובחדר הלידה יגרום לשרירי הרגליים ולשרירי תעלת הלידה להיות רפויים בכך את מכינה את גופם ללידה במרוגע ובפחות כאבים. במהלך הלידה עצמה, את יכולה לדמיין לידה טיבעית בתוך בריכת המרפא, אם הדבר ניראה לך נעים. לאחר הלידה, התינוק יעיר אותך בלילות לעיתים קרובות ועלול להיות לך קשה להרדם מחדש. האזנה להקלטות הרפיה, בקול מאד שקט, עשוי לתרום לך להרדם בנקל. גם בשעות היום, בעת שהתינוק ישן, את יכולה לנמנם תוך כדי האזנה להקלטת הרפיה או כמובן לתרגל שיטות הרפיה שונות, כפי שמתואר באתר. אני מאחל לך הריון ולידה קלים וכמובן, תינוק בריא וחיכן. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



הנושא: תסמיני חרדה של נימול וטיקים בפנים, עקב מצב כלכלי קשה.
שאלה: שלום ד"ר ברוך אליצור. ראשית הגעתי לאתר שלך שעוסק בענין חרדות ומתחים רדך אחד הפורמים. אתר מבורך שעוזר לי להרגע מעט. לשאלתי... במשך החצי שנה האחרונה, אני נמצאת בסטרס גבוה מדיי יום עקב בעיות כלכליות קשות ביותר. לפני כעשור סבלתי מחרדות וטופלתי בקלונקס אחד ליום במשך חודשים מספר. מאז ועד לפני כחצי שנה לא חזרו התועות ולא נזקקתי לשום תרופה כבר 10 שנים. הפעם החרדה שינתה צורה. היא באה יותר כנימול באיזור הפנים כולל העינים וטקים שאנם נראים. זה שלעצמו מכניס אותי לחרדה. ואני שואלת, האם זה סימפטום שכיח? אודה על תשובתך.
תשובה: אני שמח שהאתר שלי עוזר לך.
כתבי לי אם כל התחושות בפנים הם רק מצד אחד או לפעמים משני הצדדים. אם הם תמיד רק בצד אחד את חייבת בדיקה נוירולוגית. אם הם באזורים שונים זה ניראה לי יותר קשור במתח. אם המסקנה של רופאים תהיה שזה מתח, ניתן לטפל בתופעות בעזרת שיטות הרפיה, הכוללות כיווץ והרפיה של שרירי הפנים. קראי שוב באתר שלי, על שיטת ההרפיה המשולבת בנשימות ובכיווצים. טיפלתי בהרבה אנשים שסבלו מטיקים והדרך שהצלחתי לעזור להם היתה על ידי כך, שבכל פעם שהם חשו בטיקים או בנימול הם כיווצו את האיבר בו הם חשו בתופעות. הכיווץ וההרפיה מרככים את השרירים ומשפרים את מחזור הדם באיזור ובעיקר, זה מאפשר לפתח שליטה על התופעה. את הבעיה הכלכלית אי אפשר לפתור בעזרת הרפיות, אך ההרפיות עשויות לעזור להתמודד איתן אני מציע, שבעת שאת מקשיבה להקלטה של "מעטפת המגן", דמייני שגופך עטוף במעטפת שקופה וכל הבעיות הכלכליות נשארות מחוץ לגופך. ישנם מליוני אנשים בעולם החיים ברמה כלכלית הרבה יותר נמוכה ממך והם מאושרים במה שיש להם. המסקנה היא, כל מה שאין בכוחינו לשנותו, עלינו ללמוד להתמודד איתו בדרך טובה יותר. כל טוב, ד"ר ברוך אליצור



הנושא: חרדות מסיבה לא ברורה.
שאלה: לדר' אליצור שלום רב וחג שמח, יישר כוח על האתר המדהים .שמי יונה ואני מורה. לצערי לאחרונה נכנסתי למצב של חרדה והסיבה לא ברורה לי .רציתי לשאול על שיטות עליהן אתה ממליץ . אני עוסקת ביוגה מספר שנים. האזנתי לתרגילי ההרפיה ובהחלט התחברתי לתרגילים. אשמח לתשובתך. בברכת חג שמח יונה
תשובה: ליונה שלום וגמר חתימה טובה. תודה על תגובתך החמה. לפי נסיוני, תמיד חייבת להיות סיבה להתחלת חרדות, לרוב הסיבה היא תת הכרתית. ישנה חשיבות רבה לזהות את מוקד החרדה וכך קל יותר להתמודד איתה. אני מציע שתשוחחי עם אנשים הקרובים לך ותבררי מה מטריד אותך. כפי שאני מתאר בעת הדיון בשיטות הטפול בעזרת הדמיון, אם ניתן להתמודד עם הבעיה בשיטה הגיונית, מה טוב ואם לא, אפשר להשתמש בשיטות על אנושיות.



הנושא: גננת החוששת לפני אספת הורים.
שאלה: אני כבר 26 שנים גננת וכל שנה לפני אסיפת הורים נתקפת בפניקה מרגישה כאילו מאוימת משאלה שיפנו אלי ובכלל לעמוד מול קהל הורים ולדבר גורם לי ללחץ בלתי יתואר. האם זה פחד קהל או חרדה או ש..גם וגם. איך משתחררים מהפוביה המטרידה הזו? בתודה מראש - עפרה
תשובה: לעופרה שלום רב. את שואלת אותי, האם זו פחד קהל או חרדה? אין הבדל בין המושגים. בכל פעם שאנו מפחדים ממשהו שקרה בעבר, או עומד לקרה בעתיד, גופנו מוצף בהורמוני חרום, המכינים אותנו להגיב בתגובת מלחמה או מנוסה.
את הולכת לאספת ההורים, כאשר גופך מוכן לזנק על ההורה הראשון שיהיה ביקורתי כלפיך. אולי לשרוט את פניו או לחלופין, לברוח ממנו ולטפס על עץ גבוה. כפי שאני מסביר באתר, הורמוני החרום התאימו לסכנות היער אך לא לסכנות העולם המודרני. את שואלת אותי, מה לעשות? אני ממליץ שתקראי בעיון את כל הפרקים באתר שלי, תבצעי תרגילי הרפיה שונים לפני כל פגישה וגם במהלכה, ומספר לילות לפני האספה תקשיבי להקלטות ההרפיה ותדמייני שגופך עטוף במעטפת מגן ושום ביקורת לא חודרת פנימה ולא פוגעת בך. אם את חפצה להרחיב את הידע שלך ולהקשיב להקלטות הרפיה ארוכות יותר, רכשי את הספרים שלי. ולבעיה הספציפית שלך. עלייך לחשוב, מה הדבר הכי גרוע והכי מפחיד שעלול להתרחש בעת האספה? במילים אחרות, מה הן הציפיות הקטסטרופליות שלך?
אני בכוונה בוחר באפשרות הכי קיצונית: אחד מההורים יקרא לך בשמות גנאי ויטען שאת משוגעת, מופרעת, אכזרית לילדים וכד'? נסי לדמיין, מה היא הדרך הטובה ביותר להגיב, אם כך יקרה. אם אני הייתי במקומך, הייתי אומר לו: אני לא מסכימה עם הדיאגנוזה שלך, אך זכותך לחשוב כך. לדעתי אני גננת טובה, שאוהבת את הילדים". כל טוב ובהצלחה. ד"ר ברוך אליצור



הנושא: תחושה של זרמים ורעידות באברי הגוף.
שאלה: לפני מספר שבועות נסעתי ברכב. תוך כדי הנסיעה התחלתי להרגיש זרמים הולכים וגוברים ביד שמאל, חזה, בטן עליונה ובלסת. הזרמים עברו גם ליד ימין ובקושי הצלחתי לפתוח את כף היד וליישר את האצבעות. ההרגשה הייתה ממש כאילו עובר לי זרם דרך הגוף כולל רעידות. מצב זה חלף לאחר כ-10 דקות ומיד אחריו הרגשתי רגיל. שאלתי - האם מדובר בהתקף חרדה?עלי לציין שבתקופה זו הייתי בתקופה לחוצה, מרבית תסמיני החרדה שמופיעים באתר מתאימים לתחושות שהרגשתי ואת חלקם אני עדיין מרגיש כיום.אודה לתשובתך. תודה, ירון
תשובה: לירון שלום רב. אני לא נוירולוג, אך מנסיוני, כיוון שהרגשת את הזרמים בשתי הידיים, זה סימן שהזרמים לא מצביעים על נזק נוירולוגי. ליתר בטחון, רצוי להתיעץ עם נוירולוג. אני נוטה לשער, שהתופעות שציינת נובעות מחרדות. בעת חרדה, אנו נוטים לכווץ את שרירי הגוף בחוזקה וכאשר התופעה נמשכת זמן ניכר, ישנן תופעות לואי כמו רעידות בגפיים, או תחושת זרמים. הצעתי היא, לתרגל הרפיה בשיטת "ההרפיה הגופנית" בת 10 הדקות, המצויה באתר שלי. במידה והתרגיל יתרום לך, אני מציע לרכוש את ספרי "הרפיה עצמית" ולתרגל בעזרת התקליטור המצורף לספר. פרטים על הספר בעמוד הראשון של האתר. חשוב ביותר שתנסה לברר עם עצמך או בעזרת בני המשפחה, מה מלחיץ אותך. כאשר תאתר את הנושא, תדמיין מהי הדרך הטובה וההגיונית ביותר להתמודד עם התופעה. באתר אני מסביר בהרחבה כיצד לעשות זאת. אני מאחל לך הצלחה. ד"ר ברוך אליצור



הנושא: פוביה מטיסה וממקומות סגורים.
שאלה: אני בת 44 וקצת, סובלת מזה 13 שנה בערך מחרדות. בעבר טופלתי בהיפנוזה ואצל פסיכולוג, אך לא כל כך עזר. טופלתי גם בתרופתית אצל פסיכיאטר, אך הכדורים שנתן לי עשו לי יותר רע מאשר טוב. יש לציין שבשנים האחרונות החרדה פחתה ואני פוחדת כרגע רק ממקומות סגורים כמו מעליות, רכבות וכן טיסות. לרוב אני כבר יודעת איך להרגע, לפעמים זה פחד לרגע, לפעמים קצת ליותר, אבל בדרך כלל אני שוכחת ועוברת הלאה. הבעיה הגדולה שלי היא שבעוד כחודש אני צריכה לטוס עם משפחתי לחו"ל. בהתחלה חשבתי לוותר על העניין אבל אני מאד מאד רוצה לנסוע. אני כל הזמן חושבת על הטיסה ומה יהיה וזה ממש מטריד אותי ומפחיד אותי. הגב שלי כבר כל כך כואב מהשרירים התפוסים ויש לי קצת קפיצות בנשימה שאמנם אני מרגישה אותם מהגב, אבל זה ממש מפחיד אותי. האם זה בגלל התרופה, אולי בגלל המתח. אולי יש לך רעיון אחר, איך להרגע. תודה עינת
תשובה: לעינת שלום רב. כאחת לשבוע אני מוסיף נושאים חדשים לאתר שלי. למזלך הרב, רק לפני מספר ימים סיימתי לכתוב את הפרק על חרדת טיסה, עם דוגמאות של אנשים שטיפלתי בהם בעבר. אחת מהדוגמאות ממש דומה למקרה שלך. אני מציע שתקראי פרק זה בעיון רב. חשוב שאת, בעזרת בעלך, תעשו איבחון מדוייק ממה את מפחדת. האם זה רק פוביה ממקום סגור, כפי שציינת? ואם כן, האם את יכולה לדמיין שהמטוס עשוי מגומי ואת מרחיבה אותו לגודל של חדר אורחים מפואר? ואולי להפוך את המטוס לשקוף ולראות נוף יפה. את גם יכולה לעטוף את המטוס במעטפת מגן שקופה בדומה להקלטת ההרפיה בשם מעטפת המגן ובכך ולהרגיש בטוחה. אני מאד ממליץ שתעשי את כל תרגילי ההרפיה שבאתר, רצוי יחד עם בעלך, ותקשיבי להקלטות כולן. אם יש לך אפשרות, רכשי אחד משני ספרי המפורטים באתר, עוד לפני הטיסה. באחד יש תקליטור הרפיה ובשני קלטת הרפיה. קחי את התקליטור או את הקלטת למטוס ובדרך לשדה, בשדה עצמו וגם במהלך הטיסה תרגלי זאת. תרגיל הנשימה המרגיעה, כפי שפורט באתר, הוא הכי חשוב עבורך. חשוב שתנשמי כך אפילו עשר פעמים ביום, בכל פעם תרגלי כשלוש פעמים, או עד שתרגעי. אני מאחל לך הצלחה. ד"ר ברוך אליצור.



הנושא: שינה לא רגועה וחלומות בלהות.
שאלה:ד"ר אליצור שלום רב. הבוקר שמעתי את הראיון איתך בתוכנית הבוקר של גלי צה"ל. בעקבות זאת נכנסתי לאתר שלך ומאוד התרשמתי לטובה. שמי אילת ואני בת 34. אני סובלת מהפרעות שינה מזה שנים רבות. בלילה רגיל אני מתעוררת לפחות פעמיים. בבדיקה במעבדת שינה התגלה כי אני מתעוררת הרבה פעמים בלילה. כדורי שינה אני לא לוקחת מחשש להתמכרות. אני גם חולמת ה מ ו ן חלומות בלילה. חלקם חלומות מטרידים שמפריעים לי לחזור לישון. לרוב אני יוצאת מהמיטה ומנסה להתעסק בדברים יומיומיים. לפעמים זה עוזר. הייתי מאד שמחה לרכוש דיסק עם תרגילי הרפיה, כמו ששמעתי באתר שלך. אין לי מחשב בבית ולכן אני לא יכולה לשמוע את ההקלטה דרך האתר. אשמח אם תוכל ליצור איתי קשר. תודה רבה אילת
תשובה: לאילת שלום רב. אני ממליץ שתכתבי כל בוקר את החלומות או מחשבות המפחידים שלך. תחילה תכתבי את החלק המפחיד ולאחר מכן תמשיכי לדמיון כיצד את מתמודדת עם הבעיה בדרך בוגרת וחיובית לשביעות רצונך.
בקשר לדיסק, את יכולה לטלפן לאור-עם ולהזמין בטלפון את הספר "הרפיה עצמית" .הספר נימכר ב- 20% הנחה ומצורף אליו דיסק (תקליטור). אני ממליץ שכל ערב לפני השינה תקשיבי לתקליטור, בקול מאד שקט וכאשר ההקלטה תסתיים, תפעילי אותו מחדש, אפילו מספר פעמים, עד שתרדמי. בהדרגה התקליטור יגרום לך להרדם יותר ויותר מהר.
כל טוב ובהצלחה, ד"ר ברוך אליצור



נושא: התמודדות עם פחד מכשלון במבחן, בעל חשיבות רבה
שאלה: ד"ר אליצור חג שמח. רב תודות על האתר המדהים שלך!!! ההקלטות שבאתר נפלאות ומסייעות לי להפליא. אני עומד לפני מבחן לקבלת הסמכה לעריכת דין. אני מאד מאד מתרגש וחושש מכשלון. אולי תוכל להמליץ לי מנסיונך, על תרופה להתגברות על חרדה לפני הבחינה? אודה לך על סיועך בעניין. בתודה. ג.
תשובה: לג. שלום רב וחג שמח. אני כפסיכולוג, לא יכול להמליץ על תרופות הרגעה. אני מציע שתתרגל לעיתים קרובות את שיטות ההרפיה שבאתר. ותקרא שוב את הפרק על התמודדות עם חרדת בחינות. לילה לפני המבחן, מומלץ ללכת לישון מוקדם. בשום אופן לא ללמוד עד שעה מאוחרת. אם תחפוץ לחזור על החומר לפני המבחן, עדיף ללכת לישון בשעה עשר בערב ולקום בשעה שש בבוקר, במקום ללכת לישון מאוחר. חשוב בבוקר לאכול ארוחת בוקר בריאה כמו: לחם חי גבינה רזה וביצה ולהמנע מסוכרים. חשוב שבמהלך המבחן, תבצע את שיטת "הנשימות המרגיעות" ותשתה מים לעיתים קרובות. עליך להחליט לפני המבחן, שאם מסיבה כל שהיא לא תעבור את המבחן, זה לא סוף העולם, תצטרך להפיק לקחים למה לא הצלחת ולהיות יותר חכם במבחן הבא. אמור לעצמך, לבני המשפחה ולחברים, שאתה שמח שנכשלת, כי רכשת נסיון חיים מהכשלון ובכך התבגרת והחכמת. גם בתור עורך דין, אני משוכנע שלא תצליח עם כל המקרים שיגיעו לטיפולך. המטרה בחיים זה לא להצליח בכל מקום ובכל מצב, אלא להפיק לקחים מאי הצלחה, ובכך לרכוש נסיון חיים ונסיון מקצועי. אני מאחל לך כל טוב. ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: לד"ר אליצור שלום רב. וואוו, תודה על הדברים החכמים. אני ממש מוקסם מהגישה שלך. אתה כמובן צודק לחלוטין בהצעתך. אני אנסה ליישם את זה. אני מטבעי אדם פרפקציוניסט, מחפש שלמות, להצטיין בכל מה שאני עושה ולעיתים זה גורם לאובססיביות ולחתירה מוגזמת לשליטה עצמית. דווקא בגלל שאני מוערך ע"י הסביבה הקרובה לי באופן מאוד גבוה, החשש מלאכזב אותם ואותי הוא כזה, שלא מרפה ממני ומביא למצבי חרדה כשאני נקלע למצב של חוסר שליטה (כמו למשל שהזמן בבחינה אוזל ואיני עומד בקצב). התוצאה המעשית של כשלון בבחינה זה, לא להיות מוסמך כעו"ד. הדבר לא מפריע לי כ"כ כמו שהתוצאה התדמיתית שלי תפגע בעיני עצמי ובעיקר בעיני הזולת. אני אנסה לעבוד על עצמי בקטע הזה ולשכנע את עצמי לראות את הדברים באופן אמיתי מתוך השקפה של אני לעצמי ולא מפרספקטיבה של הזולת. תודה תודה!!! ג.
תשובה: לג. שלום רב. לפני שנים פנה אלי ליעוץ, גבר כבן 65, שעד כה הצטיין בכל התחומים. לאחר יציאתו לגמלאות מעבודתו הקודמת, הוא סיים את לימודי המשפטים, אך נכשל חמש פעמים במבחן לקבלת הסמכה לעריכת דין. חבריו, ילדיו, נכדיו צחקו ממנו והוא היה מאד חרד מפני כשלון נוסף. הוא הרגיש שהוא מוכרח להצליח. היה ברור לי, שככל שהוא ירגיש שהוא מוכרח להצליח, רמת החרדה תהיה גבוהה יותר וזה יגרום לכשלון. נפגשנו שלוש פעמים. הסברתי לו את הגישה שתארתי לך והצעתי לו להיות גאה, שלמרות שהוא נכשל חמש פעמים, הוא עקשן ומתמיד בשאיפתו להצליח. בשיטת "הפוך על הפוך," שכנעתי אותו לשנות כיוון. עליו לומר בהומור לכל ידידיו, שהוא מתאמץ להכנס לספר השיאים של גינס, כאדם שנכשל הכי הרבה פעמים במבחן הסמכה לעריכת דין, אך הוא לא הרפה עד שהצליח לעבור בהצלחה את המבחן. גישה זו הרגיעה אותו והוא עבר את המבחן בהצלחה.
תגובה לתשובה: ד"ר אליצור, שלום! תודה רבה על התמיכה מצידך ועל הטיפים המצוינים !!! אני שולח מייל זה כדי לעדכן אותך בהצלחתי בבחינה בכתב עם ציון 89. עתה שבתי מהבחינה בע"פ שגם אותה עברתי בהצלחה. תודה רבה, ג.


נושא: התמודדות עם מחלת הטורט
שאלה: שלום רב ד"ר אליצור. לבן שלי בן התשע, יש תסמונת טורט המתבטאת בעיקר בטיקים. בעמותת אסט"י של הסובלים מהתסמונת, המליצו על תרגילי הרפייה עצמית, להקלה על הטיקים ועל הכאבים שהם יכולים לגרום. ראיתי באתר שלך כי יש הקלטות להרפיה עצמית. האם ניתן להעזר בהן למטרה מעין זו, ואם לא, מה אתה ממליץ. אני מודעת לכך, שאין לטורט כיום עדיין פתרון רפואי. מחפשת כלים לסיוע. בברכה, אם דואגת
תשובה: לאם הדואגת שלום רב. לא טיפלתי, עד כה, בתסמונת טורט בעזרת תרגילי הרפיה, אך אני משוכנע שהשיטה עשויה לתרום לו רבות. אני מניח שכשם שרוב הסובלים מטורט רגישים להערות שליליות ולמבטים ביקורתיים מצד משפחה, חברים וזרים, גם בנך רגיש לכך. המתח הנובע מכך, עלול להחריף את הטורט וגם לגרום לו לרגישות חברתית. מסקנתי היא, ששיטות הרפיה המלוות בהדמיות, עשויות לתרום לו רבות. שיטת "הנשימות המרגיעות" עשויה לעזור לו בעת שרמת המתח עולה. האזנה להקלטה "מעטפת המגן" עשויה לתרום לו לפתח "עור עבה יותר." אני ממליץ שתאזינו יחד להקלטה זו ושניכם תדמיינו מעטפת מגן סביב כל אחד מכם. אם בעת תום התרגיל הוא יגיב לכך חיובית, בפעם הבאה תציעי לו לשחזר בדמיונו מקרה בו הוא הרגיש ביקורת מצד ילדים או אנשים. כאשר התמונה הכואבת תעלה בדמיונו, עליו לדמיין את עצמו עטוף במעטפת המגן וכתוצאה מכך, הביקורת לא מכאיבה לו כמו בעבר. בדמיונו הוא יכול לומר לאנשים הביקורתיים: מה, לא שמעת על מחלת טורט? זו מחלה נוירולוגית שכיום אין לה פתרון. חוץ מהתנועות שאני עושה, אני נורמלי בדיוק כמוך. אם התנועות שלי או הקולות שאני משמיע, מפריעים לך, זו בעיה שלך. אף אחד לא מושלם, כולל אתה. עליך ללמוד להיות סובלני עם אנשים לא מושלמים. אם הוא ישתף פעולה יפה, את יכולה להשתמש בשיטת משחק התפקידים. את תהיי האדם הביקורתי ועליו לנשום נשימה מרגיע ולאחריה לאמר לך את המשפט בקול גבוה תוך התבוננות ישירה בעיניך. שתפי אותי בבקשה, בתגובתך ובתגובתו. אני מאחל לכם כל טוב והצלחה. ד"ר ברוך אליצור
תגובה לתשובה: לד"ר אליצור שלום ותודה על תשובתך המהירה. ניסינו את ההקלטה "חליפת המגן." הילד ישב לבד בחדרו והקשיב לה. לדבריו, ההקלטה עזרה לו לשחרר את כל הגוף - עדיין לא את הטיקים. כאשר הוא עשה קליקים באצבעותיו, זה שיחרר לו אותם. נמשיך להשמיע לו את ההקלטה כל יום ונראה כיצד זה מתפתח ונדווח לך. נשמח אם תפרסם את חילופי המיילים בינינו ושזה יהיה לעזר לאחרים. בברכה, אם דואגת.

נושא: התמודדות עם כאב מטחורים ועם הפחד מבדיקה רפואית
שאלה: ד"ר אליצור שלום. לפני שנים אחדות קראתי את ספרך "לשלוט בכאב", ספר שבזמנו באמת נתן לי המון רעיונות איך להתמודד עם כאבים גופניים באמצעות תרגולים פסיכולוגיים, הרפיות וכו' ובמשך תקופה לא קצרה הייתי נרדמת בלילה תוך כדי שמיעת הקלטת המצורפת לספר. עכשיו אני מתמודדת עם קושי נוסף ואשמח אם תוכל לייעץ לי לגבי דרך התמודדות. אני סובלת כבר המון שנים מטחורים ולאחרונה המצב החמיר. לכן החלטתי להתגבר על הפחד וקבעתי תור לפרוקטולוג לשבוע הבא. יחד עם זאת מה שבעיקר אני מתמודדת איתו הוא הפחד מהכאבים שעשויים להתלוות לטיפול בטחורים. בעצם הסיבה שהזנחתי את העניין במשך כל כך הרבה שנים, היא הביקור האחרון אצל הפרוקטולוג בעת שירותי הצבאי (שהיה לפני 12 שנה בערך...) שבמהלכו הבדיקה בלבד הכאיבה לי מאוד. וכשיצאתי משם אמרתי לעצמי שאם רק הבדיקה כל כך כואבת, אני לא רוצה לחשוב במה כרוך הטיפול וכבר העדפתי את הסבל של הטחורים עצמם על פני הסבל האפשרי של הטיפול בהם... אבל שוב יש את הפחד מהכאב, תחילה הכאב הצפוי רק בבדיקה ואחר כך בטיפול שיוצע לי. במיוחד אני פוחדת מהאפשרות של ניתוח. אציין שבחיים אני מתרגלת יוגה כבר כמה שנים, יודעת טכניקות של הרפיה והרגעות אך "בזמן אמת" כלומר במצב של כאבים אמיתיים אני כלל לא מצליחה להרפות למרות ניסיון של שנים בתרגול יוגה... אשמח אם תוכל לייעץ לי כיצד להתמודד הן עם הפחד מהכאב והן עם הכאב עצמו. תודה, נטע
תשובה: לנטע שלום רב. אלוהים עוזר לך ומילא את בקשתך לעזרה. רק השבוע התפרסם באתר שלי, פרק חדש בשם: "הרפיה לפני, במהלך ולאחר ניתוח." אני ממליץ שתקראי את הפרק בעיון רב ותבדקי איך את יכולה ליישם את הרעיונות, במטרה להקל על המתח שלך לפני הבדיקה ובמהלך הטיפולים שלאחר מכן. בקלטת ההרפיה, שאורכה 20 דקות, הצמודה לספר "לשלוט בכאב," יש קטע של הדמיה, בו את טובלת בבריכת מרפא. קטע הדמיה דומה, שאורכו חמש דקות, מצוי באתר שלי. אני מציע שתתרגלי הרפיה בעזרת אחד מהקלטות האלו. עלייך לדמיין שאת יושבת בבריכת מרפא ושרירי פי הטבעת מורפים. חשוב שתדעי, שהשרירים הטבעתיים בפה ובפי הטבעת דומים זה לזה. הם יכולים להיות מכווצים או משוחררים. כאשר אנו לחוצים וחוששים, השרירים מתכווצים באופן הגנתי. כאשר אנו רגועים, כל השרירים בגוף מורפים, כולל שרירי הפה ופי הטבעת. כאשר תדמייני שהשרירים רפויים ופי הטבעת יכול להתרחב ללא כאב, כשם שהפה נפתח ללא כאבים, הניתוח והטיפולים שלאחריו יהיו ללא כאבים. אני משער, שבמהלך הבדיקה הראשונה, בעת היותך בשרות הצבאי, היית צעירה ולחוצה ולכן כאב לך כל כך. כיום את בעלת נסיון חיים וידע בהרפיות ולכן הסיכוי הוא רב שתצליחי להרפות את עצמך. אשמח מאד עם תכתבי לי במהלך ההכנה לניתוח וגם לאחריו, איך הצלחת להתמודד. אני מאחל לך הצלחה, ד"ר אליצור
תגובה לתשובה: לד"ר אליצור שלום ותודה על המאמר המקסים שבאתר ועל המידע. אני זוכרת שאז, כשהייתי בצבא אצל הפרוקטולוג, באותה בדיקה היו בחדר קבוצה של מתלמדים ובזמן שהרופא עשה לי את הבדיקה הוא גם הסביר לאותם מתלמדים על הטחורים וכו' תוך כדי שהם מסתכלים גם כן... סיטואציה כלל לא נעימה כשלעצמה ואולי התחושות שהתלוו לסיטואציה הזאת הוסיפו לי אז עוד מתח וכאב. אני כותבת עכשיו אחרי הבדיקה והיא הייתה בסדר גמור ולא כאבה כלל, ממש לא כמו אותו ביקור שהיה לפני 12 שנה אצל הפרוקטולוג. בימים האחרונים חזרתי שוב להיעזר בקלטת ההרפיה ואכן ההשפעה שלה עליי מדהימה. אני מאמינה שהיא תוכל לעזור לי גם בטיפול בבעיה האמיתית שאני סובלת ממנה, העצירות שהיא בעצם הסיבה לטחורים... אני מדמיינת את מי המרפא שוטפים את מערכת העיכול, כפי שמתואר בקלטת ושמה לב שבאמת קל לי יותר לנשום נשימות עמוקות תוך כדי הדמיון והגוף מרגיש יותר פתוח ומשוחרר. כמובן שאטפל בעצירות גם בשיטות ה"קונוונציונליות" יותר, אך אני בטוחה שלקלטת גם תהיה תרומה רבה לתהליך. שוב תודה, נטע

שלח לחבר | הדפס




אודות ד"ר ברוך אליצור
פרסומים מקצועיים של ד"ר ב. א.
   ד"ר אליצור מרואיין בטלויזיה
הרצאה בקיבוץ חצרים בנושא התמודדות עם מתחים וחרדות
תרומת שיטות הרפיה ודמיון מודרך להחלמה ממחלות
שיטות פסיכולוגיות לטיפול בילדים ובמבוגרים הסובלים מפחדים ומחרדות

ישום שיטות היפנוטיות למטרת התמודדות עם מחלות וחרדות.

פסיכולוגיה אבולוציונית
תגובת "מלחמה או מנוסה"
תסמיני חרדה ותרומתם להשרדות
בוחן עצמי לרמת חרדה
הדימיון ככלי טיפולי

פסיכולוגיה חיובית
פרחים לאושר ולבריאות
שיפור האוירה בכיתה
מאמרים של אנשי מקצוע
פתגמים, משלים ומצגותחדש

שיטות הרפיה פסיכולוגיות
     הנחיות לתרגול שיטות הרפיה
     מדיטציה
     היפנוזה והיפנוזה עצמית
     הנשימות המרגיעות
     נשימות משולבות בכיווץ אברים
     תרגיל הרפיה קצר
     דמיון חיובי
טיפול במגוון נושאים נפשיים
     חרדה בעת אזעקה
         ובעת ישיבה במקלט
חדש
     הרזיה בהרפיה
     הרפיה, להצלחה בטסט נהיגה
     כתבה בעיתון "במחנה" בנושא
         התמודדות חיילים במצבי לחץ
חדש
     חרדת נטישה
     רגישות יתר ופחדים חברתיים
     יעוץ בדוא"ל לאדם רגיש
     כתבה בעיתון "את" בנושא
         מתחים בהטלת שתן
חדש
     חרדת בחינות
     חלום בלהות
     הפרעות בשינה
     שיבושים בתפקוד המיני
     פחד מזריקות ומחדירה מינית
     פוביה ממקום סגור, גבוה ופתוח
     היפר- ונטילציה ואגוראפוביה
     חרדת טיסה
     פחד ממעליות
     פחד מחרקים
     פחד מגימגום
     פחד מאיבוד שליטה על הצרכים
     תגובות שונות לפיגוע המוני
     תרומת דיכאון להישרדות
     דיכאון בעת אבל
     דיכאון בעקבות אובדן
     מחשבות טורדניות
     גישה אופטימית ופסימית לחיים
     התמדדות עם רגשות אשם
     שחיקת שיניים וכיסוס ציפורניים
     התפרצויות זעם של הורים על ילדיהם        חדש
     התפרצויות זעם של ילדים
     שיפור הפעילות הספורטיבית

 טיפול במגוון נושאים גופניים
     כתבה בעיתון "לאישה" בנושא
         פסיכולוגיה רפואית
חדש
     מתח והרפיה והשפעתם על
         חולי והחלמה

     כתבה בעיתון "מעריב" בנושא
         טיפול פסיכולוגי ביבלות ובהרפס
חדש
     נגיפים וחיידקים
     כתבה בעיתון "מעריב" בנושא
         טיפול פסיכולוגי בנשירת שער
חדש
     להתמודד עם כאב
     כאבי ברכיים
     הרפיה: לפני, במהלך ולאחר ניתוח
     מחלת הסרטן
     חופש הבחירה ומחלת הסרטן
     נשירת שער בעקבות כימותרפיה
     יתר לחץ דם

מעורבות גולשי האתר
     שאלות לד"ר ברוך אליצור
          ותשובותיו

     תגובות המאזינים להקלטות
          ההרפיה

     תגובות הקוראים לאתר
     תגובות לספרים

שלח מייל לד"ר ברוך אליצור


    האתר הוקם על-ידי טורנט פתרונות אינטרנט מתקדמים